השבוע ירד הגשם הראשון בישראל, אבל באירופה משתוללת בימים האחרונים הסופה "בוריס" - גשם זלעפות שוטף את מרכז ומזרח אירופה, מפלס הנהרות עולה וגורר אזהרות לשיטפונות בצ'כיה, פולין, רומניה, אוסטריה, סלובקיה והונגריה. קיים חשש לגל הצפות מהגדולים שידעה אירופה ובחלק
מהמדינות כבר הוכרז מצב חירום. ברומניה, פולין ואוסטריה נהרגו בני אדם, נהרסו אלפי בתים, נותק החשמל ושירות הסלולר, ומחוזות רבים ברחבי היבשת מפונים מתושביהם באמצעות סירות ומטוסים צבאיים המעבירים תושבים למקום מבטחים.
דוגמאות אחרונות אלו ממחישות, שוב, עד כמה אירועי מזג אוויר קיצון המבטאים באופן מוחשי את שינוי האקלים, משפיעים במרחב גיאוגרפי מצומצם או רחב על התנהלות האוכלוסייה והמשק עד כדי השבתה כמעט מלאה של החיים באזור הנפגע.
בד בבד עם גיבוש מדיניות אחידה וסדורה המקדמת פעולות לצמצום פליטת גזי חממה להאטת קצב שינוי האקלים (מיטיגציה), יש לקדם גם מדיניות להתמודדות עם שינוי האקלים (אדפטציה) בכדי שתמקסם את החוסן האקלימי ותצמצם את הנזק הפוטנציאלי לנפש, תשתיות ורכוש כתוצאה מאירועי
מזג אוויר קיצון.
קידום מדיניות של ניהול וויסות נגר עירוני למניעת שיטפונות היא דוגמה לכך. מי נגר הם מי גשמים הזורמים על פני הקרקע, כאשר הקרקע אטומה ולא מאפשרת חלחול. תופעה זו מתרחשת כאשר האדמה כבר ספוגה מים באופן מרבי ואינה יכולה לספוג יותר, או כאשר התשתית הטבעית אטומה
כמו אבן, בטון, אספלט וכדומה. פתרונות מבוססי טבע מייצגים גישה חלופית ו\או משלימה לפתרונות הנדסיים ניקוזים קלאסיים בהתמודדות עם בעיה זו. כך למשל, במקום יצירת צנרת תת קרקעית או תעלות בטון לניקוז ניתן להוסיף שטחי חלחול במתחמי חניה ובמדרכות, לשמור
על שטחים פתוחים להפחתת נגר עילי ולשיפור החלחול, יצירת אזורי איגום והשהיה של מים בפארקים עירוניים ועוד.
ומה בישראל? מדינת ישראל נערכת לקראת אירועי חירום מסוגים שונים בתחומה - משברים ואסונות העלולים לסכן חיי אדם, לגרום לפגיעה קשה בכל אורחות החיים, בתשתיות לאומיות, ביכולות ביטחוניות, ולפגום באופן משמעותי בחוסן הלאומי. שיטפונות הם אחד מסוגי אירועי החירום הן במרחב
העירוני (למשל, תל-אביב, 2020; נהריה, 2020) והן במרחב הטבעי הפתוח (למשל, נחל צפית, 2018;
נחל ציחור, 2023).
לשם היערכות גופי התכנון, בניין הכוח והגופים האופרטיביים לצמצום הנזק וההשפעה על הפגיעה במרקם החיים כתוצאה משיטפונות, מופו המרחבים המאוימים לשיטפונות ברמה הארצית וברמה המקומית. מיפוי זה בוצע על ידי צוות הכולל את האגף לשימור קרקע וניקוז, השירות ההידרולוגי
והשירות המטאורולוגי על מנת לאפשר היערכות טובה יותר למצבי מזג אוויר קיצוניים שעלולים להתרחש בעתיד. שיטפונות ברמה הארצית מוגדרים כשיטפונות המשפיעים על חלקים גדולים של אוכלוסיית המדינה או על אזורים נרחבים. לשיטפונות כאלה השפעה ניכרת על עורקי תחבורה ראשיים
והם גורמים לשיבושים במהלך החיים הסדיר במדינה ולנזקים כלכליים ניכרים. בעוד שיטפונות ברמה המקומית מוגדרים כשיטפונות אשר מתרחשים באגן ניקוז נתון ולהם השפעה נקודתית על האזור בו התרחש השיטפון. גם הם מסוכנים ועלולים לגרום לנזקים בנפש וברכוש.
בהמשך, גובשו תוכניות לביצוע פתרונות להתמודדות עם אירועי שיטפון. תכניות אגניות לניהול סיכוני שיטפונות, למשל, שמקדם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הן אמצעי אסטרטגי להיערכות לשינויי האקלים. מטרתן, גיבוש
תוכנית פעולה מבוססת נתונים להתמודדות עם סיכוני ההצפות באגן, ופיתוח פתרונות ישימים, ביניהם פתרונות מבוססי טבע, לחיזוק החוסן האקלימי בישראל. לאור חשיבותן, מעודד המשרד את רשויות הניקוז והנחלים לפעול לגיבושן בדרכים שונות, בין היתר, באמצעות סבסוד תקציבי וכלי דיגיטלי לגיבוש תכניות לניהול סיכוני שיטפונות. הנגשה דיגיטלית זו עשוייה לסייע לרשויות ניקוז ונחלים ולמקבלי החלטות בתחום התכנון בישראל לגבש
תכניות אגניות לניהול סיכוני שיטפונות ולקדם שיתופי פעולה בין גופי הביצוע לבין גופי התכנון.
הצעה לפעילות הצפות, הצעה לפעילות, בידינו.
מקורות ומידע נוסף
|
פלטפורמת שיווק
