לאחרונה פרסם משרד האנרגיה והתשתיות תכנית לאיפוס פליטות (נטו) במשק האנרגיה עד לשנת 2050 והיא פתוחה להערות הציבור. המשרד מצהיר שיש בידיו את הכלים,
הידע והמתווה לאיפוס פליטות ממשק האנרגיה, תוך פירוט הצעדים הנדרשים להשגת יעד זה. המשרד מציג שלושה תרחישים למשק האנרגיה: תרחיש צהוב המבוסס על אנרגיה סולארית (64%) על טורבינות גז 014%) ועל ייבוא (22%), תרחיש כחול המבוסס על 45% אנרגיה סולארית, 30% גז
ו25% ייבוא ותרחיש אדום הנשען על אנרגיה גרעינית (19%) לצד אנרגיה סולארית (55%) וייבוא (26%).
המתווה כולל הערכה כי עד שנת 2050 תוכל ישראל להפעיל שתי תחנות כוח גרעיניות גדולות או מספר תחנות קטנות, אשר יהוו כ-20% מתמהיל האנרגיה של המדינה. מהלך זה תלוי במענה על אתגרים טכנולוגיים ורגולטוריים מורכבים, כאשר המשרד מתריע כי יש להיערך כבר היום לשינויים
הנדרשים, כולל עיבוי רשת החשמל והקמת מתקנים להטמנת פד"ח. משמעות הדבר היא, שיש לשקול באופן רחב את ההיבטים הטכנולוגיים, הרגולטוריים והמדיניים של שימוש באנרגיה גרעינית בישראל.
תחנת כח גרעינית הינה תחנה המפיקה חשמל מביקוע גרעיני ללא צורך בשריפה של דלק מאובנים. עיקרון הפעולה של התחנה מבוסס על תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת פולטת חום רב ומחממת מים במערכת סגורה. המים מתאדים והופכים לקיטור. הקיטור גורם להנעת טורבינה המניעה מגנטים שיוצרים
שדה חשמלי. לשימוש בכור גרעיני להפקת חשמל יש יתרונות רבים: הוא כמעט ולא פולט פחמן דו חמצני לאטמוספירה, מחיר נמוך יחסית לתפעול הכור והפקת האנרגיה בכור יציבה מאוד ואינה מושפעת ממזג האוויר או משעות היממה.
טכנולוגיית הכורים הגרעיניים מציעה אנרגיה זולה יחסית ונקייה – אך גם סכנות ביטחוניות ואתגרים ניכרים בטיפול בפסולת רדיואקטיבית כמו גם עלות הקמה גבוהה. אחת הסכנות הגדולות היא הנזק העצום שעלול להיגרם במקרה של תאונה. כור גרעיני תקין אינו פולט כמעט קרינה
או מזהמים לסביבה. הבעיה היא מה קורה כשמשהו משבש, ומתרחשת תקלה חמורה שעלולה לחולל זיהום רדיואקטיבי נרחב. ואכן, אסון צ'רנוביל באוקראינה ב-1986 ואסון פוקושימה ביפן ב-2011 חייבו לפנות אזורים נרחבים מיושביהם. בנוסף, הכורים אמנם לא פולטים גזי חממה,
אך הם בהחלט מייצרים פסולת גרעינית רדיואקטיבית, שצריך לסלק ולהטמין במקום בטוח. תחנות כח גרעיניות נפוצות ברחבי העולם. הדיאגרמה הבאה מציגה במדינות שונות את שיעור הפקת אנרגיה חשמלית באמצעות כור גרעיני ביחס לכלל הפקת האנרגיה החשמלית. |