קצא"א, קו צינור אילת-אשקלון, המכונה גם קו צינור טרנס-ישראל, הוא קו צינור המשמש להעברת נפט גולמי מנמל אילת שבים סוף לנמל קצא"א באשקלון שבים התיכון. בכך משמש הצינור גשר יבשתי בין הימים הללו תוך עקיפת תעלת סואץ. מאז הקמתה, סבלה ישראל, למעשה, ממחסור בדלק ומאי נכונות של מדינות רבות למכור לה נפט גולמי ותוצריו. כך שעבור ישראל נחשב קצא"א למתקן אסטרטגי חשוב בשל מרכזיותו במשק האנרגיה הישראלי והיותו מאגר דלק לשעת חירום.
מזה שנים רבות קיימת התנגדות מצד ארגוני סביבה ותושבים כלפי קצא"א כנגד הרחבת פעילותה בשל הנזקים שהיא גורמת לסביבה ולתושבי אשקלון ואילת במטרה וזאת בשל חשש מדליפות נפט, פגיעה בשונית האלמוגים באילת, ופגיעה בהתפלת מי ים באזור אשקלון. למשל,
בדצמבר 2014 נפרץ צינור בקו כ-20 ק"מ צפונית לאילת, באזור היישוב באר אורה, בעת הנמכת תוואי הצינור, לצורך הקמתו של מחלף חדש באזור נמל התעופה רמון מצפון לאילת. באירוע דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי לאזור שמורת הטבע עברונה וגרמו לנזק סביבתי רב. על
פי הערכת המשרד להגנת הסביבה פעולות השיקום צפויות היו להימשך חודשים אם לא שנים. במהלך האירוע פונו כ-80 אזרחים ירדניים לבתי חולים עקב שאיפת הגזים הרעילים ששררו באוויר.
בנוסף, פגיעת רקטה במסופי הנפט או בצינורות עלולה להוות מפגע בטיחותי חמור. והדבר אינו תלוש מהמציאות. בשנים האחרונות מסוף הנפט של אשקלון נמצא תחת איום מתמיד של רקטות הנורות מרצועת עזה, וכיום, בצל האיום ממלחמה כוללת, האיום עלול להיות מוחשי גם מזירות אויב
נוספות.
נכון להיום קיימת החלטה של המשרד להגנת הסביבה להגביל את היקף שינוע הנפט במפרץ אילת לכדי 2 מיליון טון, כמדיניות ׳אפס תוספת סיכון׳, אולם, גורמים בממשלה מעוניינים לבטל הגבלה זו ולאפשר לחברת קצא״א להרחיב את היקף שינוע הדלקים ולממש הסכמים שחתמה להפיכת
ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט, למרות הסיכונים הגלומים בכך ואזהרות המשרד להגנת הסביבה. צוות בין ממשלתי שהקים מנכ״ל משרד ראש הממשלה, דן בשבועות האחרונים וגיבש דו"ח שבוחן את התועלות הכלכליות בהפיכת אילת לגשר יבשתי לשינוע נפט לעולם והגדלה משמעותית
של פעילות עסקי הנפט בה, אך התעלם מעמדת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. המשרד להגנת הסביבה מזהיר כי ההשפעה הכלכלית של שפך נפט במפרץ אילת יכולה להגיע לכדי עלות של כ-16 מיליארד שקל. 3.3 מיליארד שקל בשל עלויות ניקוי ונזק סביבתי ועוד כ-13 מיליארד
שקל של פגיעה כלכלית בתיירות העיר אילת והצרכנות. התרעות משרד הבריאות מפני חשש לבריאות הציבור כלל לא קיבלו התייחסות בדוח.
בזכות פעילות המתנגדים ומכתב ראשי הרשויות המתנגדים לכך, ובראשם ראשי עיריות אילת ואשקלון נדחה דיון הממשלה שהיה אמור להתקיים אתמול (4.8) עד שיערך דיון רחב של מנכ״לי המשרדים השונים וראשי הרשויות.
הצעה לפעילות סוגיה זו יכולה לשמש כבסיס לדיון דילמה או משחק תפקידים עם התלמידים. יש לחלק את התלמידים לקבוצות שייצגו בעלי עניין שונים (למשל: משרד האנרגיה, משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הגנת הסביבה, ראשי רשויות, תושבים, ארגוני סביבה). נבקש מכל קבוצה לאתר
מידע ברשת ולכתוב טיעונים בעד או נגד היוזמה להרחבת שינוע הנפט ולהציגם בפני שאר הקבוצות. ניתן להציע לתלמידים להשתתף או ליזום פעילות אקטיבית כמו חתימה על עצומה, בניית קמפיין, תכנון פעילות בהתאם לעמדתם.
לקריאה נוספת
|
פלטפורמת שיווק
