שינויים בהרכב פסולת הפלסטיק בחופי הים התיכון של ישראל
עם בוא הקיץ ועמו היציאה לחופש הגדול, רבים מאתנו נוהגים לבלות בחופי הים ולהשתכשך במימיו. אולם, משאבי טבע קסומים אלו מכילים פסולת ומזהמים שהושלכו על ידי בני האדם. הצטברות פסולת בים ובחופים מהווה בעיה גלובלית, ופוגעת במרקם החיים בבתי גידול אלו.
על פי הערכות שונות, מידי שנה מגיעים לימים ולאוקיינוסים כ- 8 מיליון טונות של פסולת. נתון זה שווה ערך לריקון של משאית זבל שלמה לים בכל דקה!
שינויים בהרכב פסולת הפלסטיק בחופי הים התיכון של ישראל
פסולת ימית מוצקה הנה - כל חומר מוצק עמיד, מיוצר או מעובד על-ידי האדם, אשר מושלך, מסולק או ננטש בסביבה הימית והחופית. פסולת זאת היא בעיה כלל-עולמית הגורמת לנזקים סביבתיים, כלכליים וחברתיים ומשפיעה על האדם ועל מערכות אקולוגיות רבות בים ובחוף. למשל,
פסולת ימית פוגעת ביצורי חיים ימיים הנחנקים ממנה או לחילופין מאלצת אותם לנדוד לבתי גידול אחרים ובכך היא חושפת סביבות חיים למינים פולשים שבמצב טבעי לא היו מגיעים אליהן. הפסולת פוגעת גם בערך הכלכלי של חופי הרחצה ושל ענפי התיירות השונים המושפעים
מהם.
הימצאותה של פסולת ימית מוצקה נובעת ממספר גורמים: היעדר ניהול של פסולת מוצקה, או ניהול שאינו מספק; צריכת יתר של מוצרים שאינם מתכלים; אובדן או השלכה של ציוד דיג ופסולת המיוצרת בכלי שיט; חוסר בתשתיות והיעדר מודעות של הציבור לתוצאות הפוטנציאליות
של מעשיו.
מחקר סביבתי מקיף שנערך בשנים 2012–2018 מצביע כי צפיפות הפסולת בחופי ישראל נמוכה מהממוצע העולמי ואף נצפתה ירידה בכמות שקיות הפלסטיק ובריכוז הפלסטיק בחופים לאורך השנים שנבדקו. למרות נתונים מעודדים
אלו, יש להמשיך במאמצים להפחתת כמות פסולת הפלסטיק המגיעה לחופים ולים. ניתן לעשות זאת דרך מגוון פעולות, כגון צמצום צריכת כלים חד-פעמיים; הגברת המודעות לבעיית זיהום הפלסטיק בים, לרבות בדלי סיגריות שאינם מתכלים; ניהול נכון יותר של הפסולת בסביבה החופית,
הכולל התאמת תדירות ניקוי החופים לקצב הצטברות הפסולת בהם.
בנוסף לנזקים הסביבתיים שנגרמים בשל הפסולת המוצקה, גם שינוי האקלים גורם לפגיעה בסביבה הימית. תופעות כגון עלייה באירועי קיצון אקלימיים כגון סופות בים, עליית מפלס פני הים, עלייה בטמפרטורת מי הים וכן עלייה במליחות ובחומציות משנים את תנאי
המחייה של מינים מקומיים ומעודדים כניסה של מינים זרים פולשים המתחרים על משאבי מזון ואיזורי רבייה אוכלוסיות של מינים מקומיים ומצמצמים את כמותם לעיתים עד כדי הכחדה מקומית.
דו"ח מצב הטבע 2023 מצביע כי שינוי האקלים המתבטא בירידה בכמות המשקעים גורם לעלייה בשאיבות המים מנחלים וממי תהום, ומביא לירידה בנפחי המים הזמינים באגם הכנרת, להקצנה בטווח תנודות מפלס המים ולעלייה בטמפרטורת המים הממוצעת. השינויים האלה מובילים לפגיעה במגוון הביולוגי באגם
הכנרת ולשינויים בהרכב האוכלוסיות.
עוד עולה מהדו"ח, כי 445 מינים זרים תועדו עד כה בחופי הים של ישראל, בכשליש מהדגים המסחריים במפרץ חיפה נמצאו מזוהמים בכספית, וכי רוב שפכי נחלי החוף מזוהמים בחומרי דשן. כמו כן, רק כ- 4% בלבד משטח המים הטריטוריאליים של ישראל מוגנים כשמורת טבע.
בים סוף – מפרץ אילת, חלה התאוששות של המגוון הביולוגי בשונית ובקרקעית הים בשני העשורים האחרונים, אך השונית מתקשה לחזור למצב שתועד בשנות ה 70 של המאה הקודמת. כמו כן, חלה ירידה של 93% בגודל אוכלוסיות קיפודי הים, שממלאים תפקיד חשוב בהגבלת שפע האצות בשונית.
פלטפורמת שיווק
