בית הדין הארצי דן בשני ערעורים על פסק דין אזורי בגדרו נקבע כי בין שני המערערים התקיימו יחסי עבודה בהיקף משרה של 20% ולפיו נפסקו לתובע שכר ראוי ותשלומים שונים כעובד והוצאות משפט. בית הדין הארצי הפך את פסק הדין האזורי ופסק:
לנתבע היה עסק קטן לייצור ולהקמת מצבות עם 2-5 עובדים. התובע היה חשמלאי רכב מובטל. בין השניים הייתה מערכת יחסים חברית אישית שכללה בילויים, אירועים וטיולים במימון הנתבע.
במשך כשנה וחצי התובע נתן לנתבע, בהיקף קטן, מדי חודש, ללא תמורה, שירותים מנהליים שונים, בעיקר בענייני העובדים: כגון עריכת מסמכים, ניסוח חוזה עבודה, מכתבי פיטורים, שימועים, טיפול מול חברות ביטוח וקרנות פנסיה, רכישות שונות לעסק ועבודות חשמל.
בהתאם להלכה הפסוקה בתביעה להכרה ביחסי עבודה בית הדין מפעיל, לפני מבחן ההשתלבות הרגיל ומבחני עזר נוספים, מבחן מקדמי - מה הייתה התכלית המרכזית של היחסים. האם היא הייתה ביצוע עבודה בתמורה או מתן שירותים בהתנדבות כגון עזרה משפחתית או עזרה חברית, הכל לפי מכלול הנסיבות בכל מקרה.
בערעור הנדון נפסק כי יותר סביר שלא נתקיים המבחן המקדמי לקיום יחסי עבודה אלא לקיום יחסי חברות בהתנדבות.
ראשית, הרקע של היחסים בין הצדדים היה יחסי חברות בין אישיים.
שנית, הצדדים לא הסדירו את היחסים ביניהם בהיבט של ביצוע תפקיד כנגד שכר מוסכם שוטף.
שלישית, מדובר בעסק קטן ובהיקף מצומצם של הפעילות החברית של התובע בענייני העובדים (כ-20% משרה), כאשר התובע טיפל לא רק בענייני העסק אלא גם בענייניו הפרטיים של הנתבע.
פסק הדין האזורי בוטל והתובע חויב לשלם לחברו שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.
בפני כבוד סגן הנשיאה אילן איטח, כבוד השופטת לאה גליקסמן, וכבוד השופטת חני אופק גנדלר
בית הדין הארצי
אופציות במיליונים ליועץ לחברת סטרטאפ
מהוות לכאורה תמורה מיוחדת להגבלת עיסוק
כב' השופט רועי פוליאק בבית הדין הארצי דחה על הסף בקשת רשות ערעור של דוקטור למדעי המחשב ומומחה לבינה מלאכותית על החלטה זמנית של בית הדין האזורי שסרב ליתן לו צו הצהרתי זמני המאפשר לו להשתחרר מתנית אי תחרות להתקשר עם חברה מתחרה למשך שנה. ואלו נימוקי ההחלטה בתמצית:
ההחלטה אם ליתן על סעד זמני אם לאו, ובפרט אם ליתן צו הצהרתי שלילי זמני, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה זמנית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.
בית הדין לעבודה אינו הפורום הטבעי לתביעה לכאורה של נותן שירותים מקצועיים בתחום התמחותו בהיקף מצומצם של שעתיים בשבוע, ללא כל פיקוח. מדובר בהעסקה מיוחדת ללא שכר, כנגד אופציות בלבד, שאף לדעת המבקש שווין עשוי להגיע למיליוני שקלים.
הקצאת אופציות יקרות ערך לפרופסור באוניברסיטה שאינו עובד מוחלש מהווה "תמורה מיוחדת" בגין התחייבות היועץ לאי תחרות.
במקום שהמבקש לא הרים את הנטל להוכיח את קיומה של עילה וזכות לכאורה בהליך הזמני, בית הדין אינו נדרש לדון במאזן הנוחות, מה גם שלאור משרתו הראשית של המבקש באוניברסיטה, לא תפגע הכנסתו העיקרית השוטפת.
פלטפורמת שיווק
(1)(1).jpg)
.png){kind=small}
.jpg)
.png)
