יום האוכלוסייה העולמי הוא אירוע המצוין מדי שנה במטרה לעורר מודעות לגידול באוכלוסיית העולם. גידול אוכלוסייה מורכב ממאזן הריבוי הטבעי (לידות ופטירות) וממאזן ההגירה.
אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה במהלך 37 שנים והגיעה בשנת 1987 לכ-5 מיליארד, ב-2019 עמדה על כ-7.7 מיליארד, ב-2023 עמדה על כ-8 מיליארד ובקצב הנוכחי תגיע ל-9 מליארד בסביבות 2035.
את יום האוכלוסייה העולמי יזמה המועצה המנהלת של תוכנית הפיתוח של האו"ם ( UNDP) תוך מתן דגש על הקשר ההדוק בין פיתוח עולמי בר קיימא לבין מגמות דמוגרפיות הכוללות גידול האוכלוסייה, הזדקנות, הגירה ועיור.
אוכלוסיית ישראל מנתה בסוף שנת 2021 כ- 9.453 מיליון תושבים, ובסוף שנת 2022 נאמדה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכ-9.656 מיליון תושבים – כלומר, גידול אוכלוסייה שנתי של כ-200 אלף תושבים. קצב גידול האוכלוסייה הממוצע מאז קום המדינה ועד
היום הוא 3.3%. קצב זה נחשב למהיר מאוד ביחס למדינות מפותחות אחרות. לשם השוואה, אחוז הגידול השנתי הממוצע של מדינות העולם עמד על 1.7% בין השנים 2022-1961, כאשר במדינות ה OECD המפותחות, עוד נמוך מכך.
גידול האוכלוסייה ושינוי אקלים
לגידול האוכלוסייה יש השלכות על שינויי האקלים.
לחץ על משאבי טבע - אוכלוסייה גדולה יותר פירושה ביקוש רב יותר למשאבים כמו מזון, מים ואנרגיה, וכתוצאה מכך הגדלת הלחץ על משאבי טבע כמו יערות, מים וקרקעות לעיבוד, כריתת יערות, דיג יתר וחקלאות אינטנסיבית.
עיור מואץ - גידול מהיר באוכלוסייה מוביל לרוב להגדלת השטח העירוני הבנוי. אזורים עירוניים הם מקורות עיקריים לפליטת גזי חממה עקב תחבורה, פעילויות תעשייתיות וצריכת אנרגיה.
דפוסי צריכה - גידול האוכלוסייה לא רק מגדיל את מספר האנשים אלא משפיע גם על רמות צריכה גבוהות יותר, במיוחד במדינות מפותחות, ואלו תורמות באופן משמעותי לפליטת גזי חממה.
הגברת קצב שינוי האקלים הופכת קהילות שלמות לפגיעות יותר להשפעות של שינוי אקלים ושל אירועי מזג אוויר קיצון, ועלולה אף להביא לעקירתם ממקום מגוריהם.
מהגרי אקלים, הידועים גם בתור מהגרים סביבתיים או פליטי אקלים, הם יחידים או קבוצות של אנשים שנאלצים לעזוב את בתיהם או קהילותיהם עקב השפעות שינויי האקלים. השפעות אלו יכולות להיות בשל עלייה בגובה פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים, בצורת
ושינויים סביבתיים אחרים הפוגעים ברווחת האוכלוסייה והמהווים סיכון לביטחון הפיזי בכלל, ולביטחון התזונתי בפרט. לדוגמה, עליית מפלס הים עלולה להציף אזורי חוף, ולהפוך אותם לבלתי ראויים למגורים, או לחילופין, בצורת ממושכת עלולה להוביל למחסור במזון ובמים,
ולאלץ אנשים לחפש מקלט במקומות אחרים.