בפרשתנו בפרק י"א, פותחת התורה בסיפור הנדודים במדבר. לאחר כמעט שנה של שהייה בהר סיני, מתחיל מסע של בני ישראל במדבר, המתואר כך : " ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים.."(במדבר י', יג). רש"י מפרש את המילים " דרך שלושת ימים- מהלך שלושה ימים הלכו ביום אחד". חז"ל מפרשים , שהמהירות המופרזת בה הלכו בני ישראל  הביעה רצון להתרחק מהר סיני. זאת כיוון שבמשך הזמן ששהו שם , למדו תורה וקיבלו עוד מצוות בכל יום, וכשאמר להם משה לנסוע משם- עשו זאת במהירות , כדברי המהרש"א "כתינוק היוצא מבית הספר ורץ".

המשך המסע של בני ישראל מביא עמו ירידה רוחנית המתבטאת בתלונות חוזרות ונשנות של העם. אחת הדרכים להתמודד עם מצב זה של העם היא לאסוף את שבעים הזקנים. מתוך כל שבט נבחרו שישה נציגים, אשר יהוו עבור העם כתובת קרובה ונגישה יותר לצרכיהם. בכך נוצרה מעין רשת תמיכה חברתית בסביבה הקרובה של כל אחד ואחד, בתוך השבט פנימה, ובכך מתחזקת המסגרת השבטית הקהילתית הקרובה.

באופן אקטואלי לימים אלו, אנו נמצאים בסיומה של שנת הלימודים, וחווים עכשיו ממש את אותה ריצה של בני הנוער מבית הספר לעבר החופש הגדול. כהורים וכאנשי חינוך, החופשה מעוררת בנו חששות רבים, שכן החוסר במסגרת ובשגרה מסודרת מביאה עמה אתגרים רבים ואף סכנות.