במדבר הוא השם של פרשתנו, כמו גם שם החומש שאנו מתחילים השבת. השם אינו עניין סתמי, אלא מכוון למהות העניין. לכן יש להבין מה עניינו המיוחד של המדבר. 

המדבר מלווה את חיי האומה הישראלית מרגע לידתה, ואף התורה האלוקית ניתנה לנו דווקא במדבר. המדבר הוא בעצם חלק מהותי מהקשר שבין ישראל לקב"ה, כמו גם התורה שניתנה מתוך הקשר עם המדבר.

רוב סיפורי התורה מתרחשים במדבר. ספר בראשית ברובו מתרחש בארץ ישראל, סוף ספר בראשית ותחילת ספר שמות מתרחשים במצרים, ומאמצע פרשת בא עד סוף ספר דברים מסופר על ההתרחשויות שאירעו במדבר.

שתי שאלות עולות בהקשר זה והן:

מדוע דווקא המדבר הוא מקום ההתהוות של עם ישראל? ומדוע ניתנה התורה דווקא במדבר?

על מנת לענות על השאלות הנ״ל תחילה יש להבין כי המדבר הוא התשתית של האומה הישראלית המתבטא בשני רבדים:

האחד, באמצעות המדבר נחקקה בנו הידיעה שהעולם הזה כולו מדבר – צחיח ויבש, ורק הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, הוא זה שמכלכלנו בשפע של לחם משמים, באר וענני כבוד, ואף מאיר לפנינו. המדבר מעצים את טוב ה' שנשפע לנו בצורה זכה ונקייה, ללא שום סיבה חיצונית. אם כן, המדבר מחזק את ההבנה כי המציאות כולה היא מציאות אלוקית, ניסית ופלאית. הרי אם הקב"ה היה משפיע עלינו שפע טוב בארץ נושבת ובבתים מלאים כל טוּב, לא היינו יכולים להבין את טוב ה' כמו שהוא מתגלה מתוך האין של המדבר.

השני, במדבר נחקקת בנו היכולת להיות הפקר. וכך מוסבר בבמדבר רבה על הפסוק ״וידבר ה' אל משה במדבר סיני": כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר, אינו יכול לקנות את החכמה והתורה. כלומר התנאי לקבלת התורה הוא, התפשטות מכל ענייני העוה״ז, שכל רצוננו וחפצנו יהיו נתונים רק לתורה. כפי שראינו אצל גדולי ישראל שחיו חיי פשטות עד כדי עוני מאחר והעדיפו את חיי התורה ופחות את החיים הגשמיים ולכן גם זכו לקנות את התורה וחכמתה. וזו גם הסיבה למתן תורה דווקא במדבר במקום הפקר.

שנזכה לקבל את התורה מתוך הרגשת הפקר והתבטלות, לתורה ולנותנה.