בית הדין הארצי קיבל ערעור מעסיק וחייב עובד להחזיר למעסיק 154,000 ₪ גמול שעות נוספות שנפסקו לטובתו בבית הדין האזורי.
העובד, שעבד כמנהל אתר כארבע שנים, חתם על הסכם לפיו שולם לו שכר חודשי בסך 16,000 ₪ כתמורה גלובלית מוסכמת על כל השעות הנוספות ושעות המנוחה השבועיות שיידרש לעבוד.
בית הדין האזורי פסק כי כיוון שבתלושי השכר לא הייתה הפרדה בין רכיב השכר לרכיב השעות הנוספות חל חוק הגנת השכר האוסר על תשלום שכר כולל וכל הסכום ששולם לעובד מדי חודש הוא השכר הרגיל של העובד שעל בסיסו יש לשלם לו גמול שעות נוספות בסך 154,000 ₪.
בית הדין הארצי קיבל את ערעור המעסיק, ופסק בתמצית כך:
הסוגייה אם גמול שעות נוספות חוזי מהווה תשלום אותנטי עבור עבודה בשעות נוספות מחוץ למסגרת העבודה היומית של 8.6 שעות ביום, היא שאלה עובדתית הנבחנת בנסיבות של כל מקרה ומקרה. זאת, בזהירות מיוחדת במקרה שהסכמת הצדדים על שכר גלובלי כולל שעות נוספות לא
מצאה ביטוי בתלושי השכר, כמו במקרה הנדון.
בבית הדין האזורי העובד לא חלק על עצם העובדה ששכרו הכולל שעות נוספות חל גם על שעות נוספות שעבד באתר מעבר ל-8.6 שעות ביום, להבדיל משעות נוספות שעבד בביתו.
נפסק כי די בכך כדי לתת תוקף להסכמת הצדדים המתמשכת על שכר גלובלי אותנטי, ולא פיקטיבי.
העובדה שההפקדות הסוציאליות שולמו על מלוא שכרו הגלובלי של העובד, כולל על רכיב השעות הנוספות, אינה מכרעת. מדובר בהסדר מיטיב של המעסיק שאין הצדקה לתפוס אותו על רצונו להיטיב עם העובד.
בפני כבוד השופט רועי פוליאק, כבוד השופטת חני אופק גנדלר, כבוד השופט אילן סופר, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים, נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל בנזימן
בית הדין האזורי
הקלות למעסיק בפיטורי מנכ"ל מוצלח לאחר שינוי בעלות
התובע הועסק במשך כשלוש שנים כמנכ"ל מתפקד על הנתבעת שזכה לשבחים על תפקודו. לקראת סוף התקופה נמכרו רוב מניות החברה לחברה אחרת, אשר החליטה לזמן את התובע לשימוע ובעקבותיו שלחה לתובע מכתב פיטורים, אשר לא כלל את הסיבות לפיטוריו.
בית הדין דחה את תביעת המנכ"ל נגד פיטוריו ופסק בתמצית כך:
זכותו של מעסיק לשקול אם עובד מתאים לדרכו ולפטרו לאחר שימוע ובלבד שנימוקי המעסיק הם ענייניים, ולא נבעו ממניע פסול, משיקולים זרים או מאפליה.
אין חובה שבדין על מעסיק להסביר לעובד בשימוע מדוע הוא אינו מקבל את טענותיו. שימוע אינו ויכוח בין עובד למעסיק. בשימוע המעסיק שומע את טעוני העובד ואם הוא משתכנע, העובד לא מפוטר. אם המעסיק לא השתכנע, העובד מפוטר.
התובע זומן לשימוע כדין, לאחר פגישה אישית מקדימה עם יו"ר הדירקטוריון וביקש וקיבל שימוע בכתב. הוסבר למנכ"ל, בקלפים גלויים, כי החברה בבעלות החדשה שוקלת לפטרו, בשל נאמנותו הנמשכת לחברה הקודמת, לא בגלל אי התאמה תפקודית, ובשל רצונה למנות מנכ"לית משורותיה,
המתאימה לתרבות הארגונית שלה.
הוכח כי המנכ"לית החדשה, שהייתה דירקטורית בחברה, לא מונתה לפני פיטורי התובע אלה בעקבותיהם. זכותה, כדירקטורית, היה להיפגש מטעם הדירקטוריון עם עובדים.
התובע אינו זכאי לבונוס שנתי, בשיקול דעת הדירקטוריון, לאחר שלא פרש מהחברה בצורה מכובדת ואף הכפיש אותה.
התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 35,000 ₪.
פלטפורמת שיווק
(1)(1).jpg)
.png)
.jpg)
.png)
