בשנה החולפת הציעה היחידה מגוון סדנאות שבהן למדנו על הפוטנציאל של כלי בינה מלאכותית במחקר ובהוראה. במפגש הקרוב נבקש ללמוד בעזרת חברי וחברות סגל שלנו על השימושים שלהם.ן בפלטפורמות שונות של בינה מלאכותית. נשמע על היתרונות והמגבלות של הכלים לאור הניסיון המעשי שהם צברו, ונקבל עצות מעשיות שיעזרו לנו לקפוץ למים ולהתחיל להשתמש בכלים האלה בדרך מועילה.
בפורום יציגו:
ד"ר אודיה כהן, המחלקה לסיעוד
ד"ר גל סופר, המחלקה לאומנויות
ד"ר אירינה רבייב, מנהלת אקדמית של מסלול מדעי המחשב במרכז חוסידמן
שילוב של מבדקי ידע וסקרים קצרים לאורך השיעור יוצרים הזדמנות להגביר את מעורבות הסטודנטים.ות בלמידה, לעבד וליישם את הידע הנלמד או להציף ידע קודם כבסיס ללמידה חדשה. מבחינת המרצים.ות זו הזדמנות למפות את הקשיים בלמידה ולאפשר לשמוע גם את הסטודנטים.ות השקטים בכיתה. הבדיקה מייצרת הזדמנות ללמידה, עיבוד, שליפה, יישום של ידע והזדמנות עבור הסטודנטים לנטר את הלמידה של עצמם. לצורך כך, אנו ממליצים להשתמש בפלטפורמת wooclap הזמינה לסגל ההוראה במודל. מידע נוסף(המידע נמצא במודל, יש להתחבר עם שם המשתמש והסיסמא האישית).
כמה פעמים עמדתם מתוסכלים מול סטודנטים שלא זכרו חומר בסיסי שהיו אמורים ללמוד בקורס קדם? כמה פעמים הסטודנטים טענו בפניכם ש"את החומר הזה לא למדנו" אף שהוא חומר בסיסי בתחום? לעיתים נדמה שזמן קצר אחרי המבחן המסכם, החומר שנלמד מתפוגג והסטודנטים צריכים ללמוד אותו מחדש.
מה אנחנו מצפים מהסטודנטים לעשות במהלך השיעור? רובנו מוטרדים מכך שהם לא קשובים מספיק או מוסחים על ידי הטלפונים החכמים. חלקנו מנחה אותם להקשיב ולרשום מעט הערות על החומר שהכנו עבורם, כדי שלא יתעסקו בהעתקה. אחרים מצפים שהסטודנטים יסכמו את הדברים ותוך כדי כך יעבדו את התכנים הנלמדים. האם יש עדיפות לשיטה מסוימת?
טעויות של סטודנטים רווחות בכל הקשר ובכל תחום דעת. לא פעם, שאלות שאנחנו מציגים בשיעור נענות בתשובות שגויות. רבים נוהגים לסמן את התשובה כשגויה וממשיכים הלאה בניסיון לאתר תשובה נכונה. הרבה פחות שכיח מצדנו להתעכב על התשובות הלא נכונות, ויש לכך טעמים מובנים.
"הסטודנטים היום מאבדים קשב מהר. אין להם סבלנות להרצאות ארוכות. במקום לסכם הם משחקים או משוטטים באינסטגרם". מצד אחד ברור לנו שהרצאה היא דרך יעילה להציג מידע לקהל גדול ללא רקע. מצד שני נראה שאנחנו מאבדים את הסטודנטים די מהר.