למלחמה בין רוסיה לאוקראינה הייתה השפעה רבה על משק האנרגיה באירופה. האיום הרוסי על הביטחון האנרגטי של אירופה בעקבות המלחמה באוקראינה, נבע מהחשש של ניתוק אירופה מהנפט והגז הרוסי, קידם מגמה של פיתוח מואץ של מקורות אנרגיה חליפיים ונקיים. כך, מדינות האיחוד
האירופי, שמו להן למטרה להגיע עד 2030 למציאות שבה 42.5% מכל האנרגיה שבשימוש יגיעו ממקורות ברי קיימא, ובראשם אנרגיה סולארית.
כידוע, שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה כרוכה בפליטה של גזי חממה לאטמוספירה, המאיצים את תהליכי שינוי אקלים, בעוד המעבר לאנרגיות מתחדשות עשוי לתרום להפחתת שינוי האקלים. השימוש באנרגיות חלופיות ברות קיימא טומן בחובו גם משמעות דרמטית מהבחינה הגאו־פוליטית:
צמצום התלות של מדינות העולם במקורות הדלק הפוסילי וכפועל יוצא - היחלשותן של מדינות כמו רוסיה, איראן ומדינות המפרץ.
למלחמה השלכות סביבתיות רבות - הרס סביבתי ופגיעה בשטחים פתוחים, שינוע נפט וחומרים מסוכנים עלול ליצור סכנות במקרה של דליפות ותקלות, זיהום קרקע במתכות רעילות ובדלקים, הפניית תקציבים שיועדו לטיפול בנושאי סביבה למאמצי המלחמה, פגיעה באספקת מזון טרי ועוד.
למלחמות השפעות גם על המגוון הביולוגי. לפי
הערכות מומחים, כ-5000 דולפינים מתו בים השחור במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, בגלל סונארים המשמשים ספינות מלחמה רוסיות אשר משבשים את חוש השמיעה
של הדולפינים וכך הם לא יכולים לנווט ולמצוא מזון.
מלחמת חרבות ברזל ושיתופי פעולה אזוריים - מתקפת הפתע על ישראל ב 7.10 ומלחמת 'חרבות ברזל' בעקבותיה, יצרו משבר גיאופוליטי ביטחוני מסוכן, שבין היתר מאתגר את תהליכי הפיוס והנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. על היציבות האזורית מאיים גם שינוי
האקלים.
מדינות המכירות בהשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות ההרסניות של שינוי האקלים, במיוחד במזרח התיכון המתחמם, תרתי משמע, מבינות שעתיד החוסן הלאומי שלהן תלוי ביכולתן לקדם שיתוף פעולה אקלימי אזורי, במיוחד לנוכח השינויים הגלובליים הצפויים במערכת האנרגיה
העולמית. שיתוף פעולה מדיני של ישראל עם מדינות במזרח התיכון יכול וצריך לכלול גם שיתוף פעולה בהתמודדות עם האיום האקלימי המשותף. שיתוף פעולה בהקשר זה ישרת לא רק את האינטרסים המדיניים–ביטחוניים של ישראל, אלא גם את אלה הכלכליים וחברתיים.
מקורות ומידע נוסף
פלטפורמת שיווק
