בית הדין הארצי דחה ערעור של חברה ומנהלה אשר הורשעו בעבירות פליליות של אי העברת ניכויים לשלושה עובדים במשך 15 חודשים והוטלו עליהם קנסות והתחייבות בסך 150,000 ₪ להימנע מעבירות לפי חוק הגנת השכר למשך שנתיים. נפסק:
חוק הגנת השכר קובע כי מעסיק שניכה משכר עובדיו דמי גמולים ולא העביר אותם לקופת הגמל גם מלין את שכרם וגם עובר עבירה פלילית. האחריות האישית הורחבה גם למנהל או נושא משרה בתאגיד שלא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
ההלכה מתייחסת בחומרה מיוחדת לכספים שמעביד ניכה מהעובדים והשתמש בהם למטרותיו, במקום להפקידם במועד בקופת הגמל.
העבירה הפלילית של אי העברת ניכויים מתגבשת במועד הניכוי, ופעולות תיקון לרבות גיוס כספים בדיעבד, אינן מאיינות את ביצוע העבירה.
בפני כבוד סגן הנשיאה אילן איטח, כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, כבוד השופטת חני אופק גנדלר
בית הדין האזורי
חופש הביטוי וריבוי דעות של מורים אינו מוגבל
בתקופת מלחמה והולם את הנחיות משרד החינוך
בפסק דין רחב יריעה החליט בית הדין לבטל את פיטוריו של מורה ולהשיבו לעבודה. זאת, חרף פרסומי דעות קיצוניות בלתי מקובלות בפייסבוק הפרטי שלו ובעיתונות. זאת, משום שלא היה בפרסומיו משום תמיכה בטרור. נפסק כי פרסומי המורה הם לגיטימיים ומוגנים תחת זכות היסוד
לחופש הביטוי ולריבוי דעות של עובדי הוראה, שאינם מוגבלים גם בעת המלחמה בעזה, כמפורט בתמצית כלהלן:
מדובר במורה ותיק להיסטוריה ולאזרחות, וד"ר למדעי המדינה. לאחר יותר מ-30 שנות הוראה, אשר בהן זכה להערכה פדגוגית רבה מצד מנהליו ותלמידיו, שירת בצבא, שני בניו נלחמים בעזה, והצהיר כי איננו תומך בטרור, מגנה את הטבח של החמאס ב-7.10.23 ואינו מטיף לסרבנות.
המורה, אשר מחזיק בדעות בקצה השמאלי של המפה הפוליטית, מפרסם מזה זמן רב, עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בפייסבוק הפרטי שלו ובעיתונות את דעותיו ואת שמותיהם של הרוגים חפים מפשע בעזה מפרוץ המלחמה, מבלי שהוזהר לפני הליך השימוע.
מבחינה משפטית, אירועי מלחמת עזה לא שינו את גבולות חופש הביטוי של עובדי ההוראה.
גם התכנית הלאומית של משרד החינוך ללמידה משמעותית מבקשת לעודד במערכת החינוך שיח חינוכי ביקורתי פתוח בנושאים שנויים במחלוקת, ולמעורבות מחשבתית בנושאים חברתיים ופוליטיים הנמצאים על סדר היום הציבורי.
מרכז הכובד של טענות העירייה נגד המורה הן במישור המשמעתי ולא במישור המינהלי של אי התאמה תפקודית. דבר שכשלעצמו הוא פגם מהותי המוביל לבטלות הפיטורים.
אמנם המורה נעצר ונחקר במשטרה, אך המדינה החליטה שלא להעמידו לדין פלילי על תמיכה בטרור. כמו כן, נקבע כי בהליך השימוע של המורה נפלו פגמים שונים.
הפסיקה קבעה כי במדינה דמוקרטית עובד הוראה הוא גם אזרח ואין לאסור עליו להביע את דעתו הפוליטית במסגרת חופש הביטוי מחוץ לכתלי בית הספר, אלא רק לא לערוך תעמולה פוליטית בקרב התלמידים או בחדר המורים.