אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי ביום 5 באפריל 2024, פרסם בית המשפט המחוזי מרכז, מפי כבוד השופט ד"ר בורנשטין, פסק דין תקדימי בערעור בו ייצג משרדנו את חברת איביי מרקט פלייס ישראל בע"מ ("איביי") נגד פקיד השומה נתניה, בעניין קביעת מחירי
העברה, בו קיבל בית המשפט את רוב עמדותינו. פסק הדין הינו תקדימי בנושא סיווג עסקאות בינלאומיות וקביעת מחירי שוק לפי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה וכולל מספר קביעות חשובות לציבור הנישומים בהקשר זה.
ביסוד העובדות בפסק הדין עומדת פעילותה של המחלקה העסקית של איביי בישראל אשר סיפקה שירותי ייעוץ ומחקר שיווקי, ארגון כנסים והדרכות בישראל, וליווי למוכרים מנוהלים ישראליים הפועלים בפלטפורמה של איביי eBay)). איביי דיווחה על הכנסותיה
מהשירותים כעסקה בינלאומית, וביססה את תמחורם על מודל Cost+.
מנגד, פקיד השומה קבע כי יש לראות בפעילותה של המחלקה העסקית כפעילות הפצה בסיכון נמוך, וכי על מחירי ההעברה להתבסס על מחזור המכירות של כלל הקבוצה בישראל, לרבות מקניות של ישראלים בפלטפורמה. לפיכך, פקיד השומה קבע כי הכנסותיה של המחלקה העסקית
ניתנו שלא במחיר שוק, וקבע מכוח סמכותו לפי סעיף 85א לפקודה כי יש להוסיף להכנסותיה את ההפרש בין התמורה שדווחה לבין מחיר השוק. תחילה, קבע פקיד השומה את מחיר השוק לפי שיטת חלוקת הרווח (Profit Split), לפי מחזור מכירות הקבוצה
בישראל. כטענה חלופית, קבע המשיב את מחיר השוק לפי שיעור הרווחיות (קביעת שיעור רווחיות על מחזור הכנסות) בהתאם לתקנה 2(א)(2)(א) לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), וזאת על בסיס חוות דעת של מחלקת מחירי העברה ברשות המסים כי מטרת פעילותה של המחלקה
העסקית הינה הגדלת היקף העסקאות של הקבוצה בישראל. בנוסף, פקיד השומה קבע כי ההפרש בין התמורה שדווחה על-ידי המערערת בגין השירותים לבין מחיר השוק מהווה יתרה חובה בגינה יש לזקוף למערערת הכנסות ריבית.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו, והחזיר את התיק לטיפול פקיד השומה. כפי שטענה איביי בהליך, המוכרים בפלטפורמה של הקבוצה מסווגים למוכרים "מנוהלים" ומוכרים שאינם מנוהלים, כאשר מוכרים מנוהלים אלו מוכרים המקבלים שירותים נוספים לייעול פעילות המכירה.
כאמור, פקיד השומה ייחס להכנסותיה של המחלקה העסקית את מחזור ההכנסות של קבוצת איביי בישראל, לרבות רכישות הקונים הישראלים בפלטפורמה. בהקשר זה, פסק דינו של בית המשפט כולל מספר קביעות חשובות לעניין סיווגה של פעילות כפעילות הפצה:
ראשית, בית המשפט קבע כי בבחינת סיווג פעילות יש להבחין בין סוגי פעילויות השונים על פי מהותם ועל פי הקהלים אליהם מופנה השירות. בית המשפט קבע כי ביחס למוכרים המנוהלים, ואליהם בלבד, תחשב פעילות איביי כפעילות הפצה בסיכון נמוך, שכן מדובר
בשירותים המהווים תרומה ישירה להגדלת מחזור המכירות, והניתנים לקהלים מוגדרים בהיקף משמעותי.
בכך, בית המשפט צמצם בקביעתו את יישום תחולת שיטת הרווחיות בקביעת מחירי העברה, באופן המלמד לעמדתנו כי רק בנסיבות של פעילות כלכלית מהותית מובהקת לקהל ייעודי ומוגדר אשר היא בעלת תרומה משמעותית בתכליתה והיקפה לפעילות המכירות, ניתן יהיה לסווג פעילות
כפעילות הפצה, ובהתאם ליישם את שיטת הרווחיות על פי תקנות מחירי העברה בקביעת מחיר השוק. בהתאם, קביעה זו מלמדת כי לא בנקל תתקבל טענת רשות המסים כי יש לראות בפעילותה של חברה בישראל כפעילות הפצה לצורך החלת שיטת הרווחיות בקביעת מחירי השוק.
בית המשפט קיבל את עמדת איביי כי ביחס למוכרים שאינם מנוהלים, אין לראותה כמפיץ, אלא כטענתה כמשווק בסיכון נמוך. בכך קיבל בית המשפט את טענותינו כי במקרים בהם הפעילות הכלכלית היא לקהלים שאינם ספציפיים, הינה כללית, שולית, ואינה בעלת תרומה משמעותית
לפעילות המכירות – אין לסווגה כפעילות הפצה בסיכון נמוך.
בית המשפט קיבל גם את עמדת איביי לעניין ייחוס ההכנסות מקונים ישראלים, וקבע כי אין לייחס לאיביי בישראל הכנסות מהקונים בפלטפורמה של איביי. שכן, המודל העסקי של קבוצת איביי מבוסס על גביית עמלות מהמוכרים (ולא מהקונים), וממילא תנאי העמלות והחוזים
אל מול המוכרים נקבעים על-ידי הפלטפורמה של איביי ולא על-ידי איביי בישראל. בנסיבות אלו ייחוס רכישות הקונים הישראלים לפעילות המחלקה העסקית בישראל אינו הולם את מאפייני פעילותה.
המסקנה הכללית העולה מפסק הדין היא כי אין לסווג באופן אחיד את כלל פעילותו של נישום בקביעת שיטת מחירי השוק בשל קיומה של פעילות מסוימת התואמת מאפיינים של הפצה, אלא שיש להבחין בין סוגי פעילויות שונים על פי מהותם. ודוק: בעת סיווג פעילויות שונות
של אותו נישום לצורך החלת כללי מחירי העברה - אין מדובר בהכרעה בינארית של "הכל או כלום", אלא שיש לסווג כל פעילות בהתאם לנסיבותיה.
בנוסף, קבע בית המשפט כי עם חזרת התיק לטיפול פקיד השומה, תתקן רשות המסים את חוות הדעת בבסיס השומה בהתאם לקביעות בית המשפט. בתוך כך, פסק הדין כולל גם מספר קביעות חשובות הנוגעות למקומה של חוות הדעת המקצועית ביסוד השומה בתחום מחירי ההעברה, הן לעניין
קביעת שיטת מחירי השוק והן לעניין קביעת מחירי השוק עצמם:
ראשית, בית המשפט עמד על חשיבות תוקפה ומהימנותה המחקרית של חוות הדעת המקצועית עליה מתבססת רשות המסים בקבעה את מחיר השוק לשירותים של הנישום. במסגרת קביעתו זו, העיר בית המשפט המחוזי מספר הערות הנוגעות לעריכת חוות הדעת, ובכללן: בעת עריכת חוות
דעת על-ידי רשות המסים לצורך יישום שיטת השוואת מחיר בהתאם לתקנות מחירי העברה, אין להסתמך על חברות שאינן בעלות מאפיינים דומים, וזאת גם בהיעדר מדגם רחב של חברות רלוונטיות להשוואה. בתוך כך, יש להבחין בין חברות בעלות נכסים מוחשיים לחברות שאינן
בעלות נכסים שכאלה, ובפרט בהקשר של כלכלה דיגיטלית, וכן להבחנה בין חברות בעלות מלאי לחברות שאינן בעלות מלאי, בייחוד כאשר המחלוקת היא בשאלת קיומה של פעילות מכירות.
בנוסף, דחה בית המשפט את החלק בחוות הדעת אשר עסק בתרומת המחלקה העסקית בשיראל למחזור העסקאות של קבוצת איביי בישראל. זאת, משקבע, כי אין להניח ללא ביסוס כי פעילות איביי ישראל היא הגורם הבלעדי לעלייה במחזורי המכירות של הפלטפורמה של איביי בישראל,
וכי יש לבחון גם את תרומתם של היבטים נוספים ובכללם: העלייה הכללית במסחר המקוון, בחוזקת המותג, ובתרומתן של חברות הקבוצה האחרות.
במאמר מוסגר נציין, כי לאור חוות דעת שהוגשה על-ידי מייצגי איביי, כבר בתחילת ההליך בבית המשפט נסוג פקיד השומה מטענתו העיקרית כי יש לקבוע את מחירי השוק לפי שיטת חלוקת הרווח, משהבין כי אינו יכול לבסס את טענתו. יצוין, כי ההכנסה שיוחסה
למערערת לאחר שפקיד השומה חזר בו מעמדתו עמדה על כ-30% (!) מההכנסה שיוחסה בשומה המקורית. המסקנה העולה היא כי היכולת להבין, לעמת, לבקר ולסתור חוות דעת מקצועיות במחירי העברה היא קריטית בניהול ההליך, שכן לא פעם יוצאות שומות המתבססות
על חוות דעת המתגלות, באמצעות עבודה של מייצגים, כי אינן מבוססות על תשתית עובדתית הולמת או על עמדות מקצועיות מתאימות. ישנה חשיבות יתרה לבקיאות ולניסיון בקריאת ובניתוח חוות דעת מקצועיות – שכן לא אחת הן המפתח להצלחה בתיקים העוסקים במחירי העברה ובעסקאות בינלאומיות – הן בהליכי השומה והן בבתי המשפט.
פלטפורמת שיווק
.jpg)
.jpg)
.png)
.jpg)
