התובע שימש כטכנאי בחברת תקשורת, תחילה הועסק כעובד שכיר והחל מ-1995 הועסק כטכנאי שטח עצמאי על אופנוע, בתמורה לתגמול לפי מספר קריאות שירות בהן טיפל. בשנת 2019 התובע הגיש תביעה להכיר בו כעובד. הנתבעת טענה כי התובע הועסק כעצמאי וקיבל תמורה העולה על התמורה
המשולמת לעובדים. בית הדין קיבל את התביעה ופסק:
התובע הרים את הנטל להוכיח קיום יחסי עבודה. התובע היה שייך ומשולב למערך הארגוני הרגיל של המעסיקה במתן שירות תיקונים ללקוחותיה בליבת עסקיה.
יחסי עבודה דומים לסטטוס. כוונת הצדדים להגדיר את יחסיהם כיחסי מזמין שירות וקבלן עצמאי אינה קובעת, אלא המצב האמיתי במציאות.
אופן תשלום התמורה אינו קובע את מערכת היחסים, אלה מהווה סממן נוסף.
בשנים האחרונות היתה לתובע תלות כלכלית במעסיקה והיקף הכנסותיו מעבודות אצל לקוחות אחרים היה מזערי.
קיימים לא מעט סממנים המעידים על כפיפות פיקוח ודיווח של התובע למעסיקה.
כיון שהמעסיקה לא עמדה בנטל להוכחת גובה השכר החלופי של טכנאי שכיר, יש לחשב את הזכויות הסוציאליות של התובע כעובד על פי שכרו הקבלני.
בית הדין דחה את תביעת התובע לפיצוי לא ממוני אולם פסק לטובתו סך של כ-180,000 ₪ כפיצוי בגין הפקדות לפנסיה, בגין דמי חופשה ובגין דמי הבראה, וכן 10,000 ₪ הוצאות משפט.
בפני כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' תמר כהן
בית הדין האזורי
בוטל צו זמני שאסר על פיטורי חברת ועד בהתארגנות
ראשונית בשל דיווחי נוכחות אישיים כוזבים
בית הדין הכשיר את פיטוריה של חברת ועד בהתארגנות ראשונית. זאת לאחר שבית הדין נתן לטובתה צו זמני שהורה לא לפטרה וקבע כי ההליך המשמעתי והליך הפיטורים שנקטה המעסיקה היו בשל פעילותה הארגונית ומעורבותה של התובעת בהקמת ועד עובדים בחברה. החברה הגישה בקשה לביטול הצו הזמני, בית הדין נעתר לבקשה ופסק בתמצית, כלהלן:
אין קשר בין ההתארגנות הראשונית לבין זימונה של העובדת לשימוע. מדובר בשינוי נסיבות דרמטי ופגמים בהתנהלותה האישית של העובדת, שאינם קשורים להתארגנות. לכן, אין מקום להותיר את הצו הזמני על כנו.
נמצא כי בחודשי המלחמה הראשונים, בתקופה של עבודה מהבית העובדת דיווחה מספר פעמים, על גבי פתקים, דיווחי נוכחות לא נכונים לרבות שעות נוספות. דיווחי נוכחות כוזבים מנתקים את הקשר הסיבתי עם הפעילות הארגונית בוועד ומזכה את המעסיק לזמן את העובדת לשימוע.
בישיבת השימוע התייצבה העובדת, מלווה בעורכת דין נציגת הסתדרות הפועל המזרחי ונשמעו כל טענותיהן.
ההגנות שהדין נותן לעובד בקשר להתארגנות ולהגנה מפני פיטורים קשורות לפעילותו הארגונית של העובד כחבר ועד. בענייננו, אין קשר בין דיווחי השעות הכוזבים לבין פעילות הקשורה בהתארגנות.
נטל ההוכחה להוכיח כי מדובר בפיטורים עניינים שאינם קשורים להתארגנות מוטל על המעסיק. בענייננו, החברה עמדה בנטל והצליחה להוכיח כי מעשיה של העובדת מנתקים את הקשר הסיבתי להתארגנות.
זימונה של העובדת לשימוע לאור דיווח שעות שאינו נכון איננו קשור לפעילותה בהתארגנות, ולכן אין מקום להעניק לה חסינות.
דיווח שעות כוזב מהווה הפרה יסודית של הדין ושל נוהלי העבודה והמשמעת, גם אם בסופו של דבר העובדת לא קיבלה את כספי השעות הנוספות.
מדובר בנסיבות מחמירות של אובדן האמון בעובדת, ובנסיבות אלה אין זה נכון שבית הדין יורה למעסיק להמשיך להעסיק את העובדת. זאת במיוחד לאור העובדה שבענייננו מדובר בהתנהגות חוזרת ואין מדובר באירוע בודד.
פלטפורמת שיווק
(1)(1).jpg)
.png)
