שכבת הצפות - נועדה לאפשר להיערך להצפות האפשריות - הצפה מנחלים ואגני ניקוז, הצפה הנובעת מטופוגרפיה עירונית והצפה שנובעת מסערה קיצונית בים. תרחישי ההצפות המוצגים מבוססים על מודלים מטאורולוגים, אקלימיים, הידראוליים והידרולוגיים לאירוע שהסבירות לו היא 2%, או אחת ל-50 שנה. 

שכבת איי חום עירוניים - חומרים רבים מעשה ידי אדם המשמשים בסביבות עירוניות, כגון מדרכות או בניינים, נוטים לאגור יותר חום בהשוואה לצמחייה, לגופי מים ולמשטחים טבעיים אחרים. לכן, באזורים שבהם צפיפות החומרים האלו גדולה וכמות הצמחייה  או גופי מים נמוכה, מתפתחת תופעה של איי חום עירוניים - אזורים שבהם הטמפרטורה גבוהה מאשר סביבתם. גורמים נוספים המשפיעים על התפתחות איי חום עירוניים כוללים את מבנה הישוב (למשל רמת ההצללה ממבנים ונשיבת הרוח), חום הנוצר מפעילות אדם (למשל נסיעת כלי רכב, שימוש במזגנים או תעשייה, הפולטים חום), מזג האוויר, והגיאוגרפיה. במקרה של גל חום הנמשך מספר ימים, אזורים אלו עלולים לא להספיק להתקרר במהלך הלילה וכך היום הבא יתחיל בטמפרטורה גבוהה יותר. באתר מוצגת טמפרטורת הסביבה בשעה 9 בערב בחודש אוגוסט כמדד לאזורים בהם צפויים איי חום עירוניים. 

שכבות רגישות - במפות יש התמקדות במבוגרים מעל גיל 70 שהם קבוצת גיל הידועה כרגישה לשינוי אקלים, בעולם ובישראל. גיל 70 ומעלה נקבע כמדד למידת צפיפות המבוגרים באזור סטטיסטי (חושב מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: צפיפות האוכלוסייה באלפים לקמ"ר X % המבוגרים). 

שכבות יכולת ההיערכות - במפות יש התמקדות בתושבים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בהנחה שהם בעלי יכולת היערכות נמוכה ביותר, הנתונים מבוססים על אזורים סטטיסטיים תוך התחשבות במדדי רגישות.