במכרז לתחזוקה ולהקמת גינות בעירייה אחד המציעים הציע הצעה אטרקטיבית מכל הבחינות למעט אחת - שיעור ההנחה שננקב על-ידי המציע לגבי שכרם היומי של עובדי הכפיים היה ל-210 ₪, מתחת לשכר המינימום היומי של 228 ₪. ועדת המכרז פסלה את ההצעה וזיכתה את המציע השני
ששיעור ההנחה שהציע היה נמוך יותר ותאם את שכר המינימום. בית המשפט המחוזי פסק כי ועדת המכרז טעתה וביטל את ההחלטה. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של החברה שזכתה ופסק:
לאור המציאות העגומה של פגיעה בשכרם של העובדים הלא מקצועיים יש צורך להבטיח את זכויותיהם וביטחונם הסוציאלי במסגרת מכרזים ציבוריים.
ועדת המכרזים הייתה רשאית, במסגרת שיקול דעתה המקצועי, שלא לקבל הצעה במכרז אשר מורידה את שכרם היומי של עובדי החברה המציעה מתחת לשכר המינימום המוגן, שאין להתנות עליו.
זאת, גם אם ההצעה שנפסלה היא של חברה איתנה כלכלית ואיכותית, וגם אם הצעתה גובתה והובטחה בבטוחה כספית שהיא לא תשלם לעובדיה שכר יומי הנופל משכר המינימום.
הערעור נדחה והמערערת חויבה לשלם לזוכה במכרז, שהבטיחה את שכר המינימום של עובדיה, הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.
בפני כבוד השופט דוד מינץ, כבוד השופטת יעל וילנר, כבוד השופט אלכס שטיין
בית הדין האזורי
מעסיק חויב לפצות מועמדת לעבודה
שהופלתה מחמת אי שירות צבאי
במסגרת ראיון עבודה קצר לעבודה בחנות ספרים, מועמדת נשאלה האם היא מתגייסת בקרוב, ובמענה לכך השיבה כי היא לא מתגייסת לצבא מסיבה אישית. על כך השיבה המראיינת כי היא לא מעסיקה אנשים שלא תורמים למדינה.
בית הדין האזורי קיבל את תביעת המועמדת לעבודה מחמת אפליה ופסק בתמצית כלהלן:
עקרון יסוד במשפט הישראלי הוא עקרון שוויון ומניעת אפליה.
במשפט העבודה קיים חוק מיוחד, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה האוסר אפליית עובד או דורש עבודה לרבות מחמת שירות מילואים ו/או מחמת תנאים שלא ממין העניין, בקשר למהותו ולאופיו של התפקיד.
החוק אוסר על מעסיק לדרוש ממועמד לעבודה – שאינו גוף בטחוני – את הפרופיל הצבאי שלו ולפגוע בו מחמת סירוב למסור פרופיל צבאי.
בתביעות לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מוטלת החובה על המעסיק להוכיח כי הוא פעל שלא בניגוד להוראות החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה.
למרות שהמעסיקה העידה כי המועמדת נראתה לה כלא מתאימה לעבודה בחנות ספרים עמוסה, היא נקטה בשאלה בעניין השרות הצבאי כדי לא לפגוע בה. בית הדין פסק כי השיקול בדבר אי השרות הצבאי היה מרכיב דומיננטי בהחלטת המעסיקה שלא לקבלה לעבודה ולסיים את הריאיון הקצר.
מה גם, שאי השרות הצבאי לא היה שיקול ממן העניין למהות העבודה בחנות ספרים.
די בכך שאחד משיקולי המעסיקה היה מפלה כדי להכתים את כל ההחלטה שהובילה לאפליה תוצאתית ולקבלת התביעה.
פלטפורמת שיווק
(1)(1).jpg)
.png)
