התמודדות עם האתגרים ששינוי האקלים מציב בפנינו, דורשת מידה רבה של חשיבה יצירתית וחדשנית, באמצעותה נוכל לקדם עתיד בר-קיימא.
חשיבה יצירתית ופורצת דרך בהקשר של התמודדות עם שינוי אקלים יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים, למשל:
אנרגיה מתחדשת - פיתוח דרכים חדשניות לרתום מקורות אנרגיה מתחדשים. למשל התקדמות בטכנולוגיית פאנלים סולאריים, עיצוב טורבינות רוח או פתרונות אחסון אנרגיה.
לכידת ואחסון פחמן - פיתוח חומרים חדשים ללכידת פליטת פחמן דו חמצני מתהליכים תעשייתיים או יצירת שיטות יעילות יותר לאחסון שלו מתחת לאדמה.
חקלאות בת קיימא - קידום שיטות חקלאות בנות קיימא כגון פיתוח חלבונים אלטרנטיביים או שימוש בטכנולוגיות חקלאות מדויקות.
תחבורה ירוקה - כלי רכב חשמליים, שיפור מערכות תחבורה ציבורית ופיתוח חלופות דלק ברות קיימא.
כלכלה מעגלית - פיתוח ושיפור מודל כלכלה מעגלית שבו נעשה שימוש חוזר במשאבים היכול למזער את ההשפעה הסביבתית של ייצור וצריכה.
חשיבה יצירתית יכולה להתבטא גם בטיפוח שיתוף פעולה בין ממשלות, עסקים, אקדמיה וחברה אזרחית, בניית חוסן קהילתי להתמודדות עם השפעות של שינויי אקלים, למשל באירועי מזג אוויר קיצוניים או מחסור במים ובהשקת קמפיינים יצירתיים, חינוך ותמריצים היכולים למלא תפקיד
משמעותי בשינוי התנהגותי של יחידים וקהילות ובאימוץ הרגלים ברי קיימא.
לנוכח משבר האקלים והמהירות שבה הוא מכה בנו, עוד ועוד חוקרים ויזמים מחפשים רעיונות מחוץ לקופסה. בעשורים האחרונים הושקעו משאבים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים ויצירתיים הן בתחום של איפחות (מיטיגציה) - נקיטת פעולות להפחתת
כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה, למשל ע"י צמצום שריפת חומרי דלק להפקת אנרגיה, שימוש בדרכים אלטרנטיביות לאספקת אנרגיה כגון אנרגיה מן השמש או באמצעות משב רוח ועוד.
והן בתחום של הסתגלות (אדפטציה) - התאמת אורח החיים והמערכות היומיומיות לתופעות של שינוי אקלים על מנת להצליח להתמודד עמן ולמתן את השפעתן במינימום נזקים. למשל, תכנון ופיתוח עירוני תואמי אקלים כגון מערכות ניקוז מים שיכולות להתמודד
עם שטפונות או פיתוח זנים חקלאיים הצורכים פחות מים.
להלן שתי דוגמאות לחשיבה יצירתית להתמודדות עם שינוי אקלים:
ערי הספוג הסיניות - גישה מעניינת מיושמת בשנים האחרונות בסין לשליטה במי הנגר, כדי שלא יציפו את רחובות הערים. הגישה עושה שימוש באמצעים תכנוניים והנדסיים השואבים
השראה מטכניקות חקלאיות עתיקות. הגישה זכתה לכינוי "ערי ספוג". הרעיון של עיר ספוג הוא להחליף את הבטון, שדוחה את מי הגשמים מהקרקע העירונית, ולייצר במקומו טרסות (מדרגות חקלאיות) ידידותיות לסביבה ושטחים ירוקים פתוחים רציפים בגנים עירוניים, גגות ירוקים,
קירות ירוקים ומדרכות ירוקות בצדי הכבישים. כל אלו מאפשרים ספיגה יעילה של המים בקרקע, שמסוננים באופן טבעי על ידי האדמה ומגיעים אל מי התהום העירוניים ומונעים את הנזק שיכול היה להיווצר אם המים היו ממשיכים לזרום ללא עצירה בכבישים, במדרכות ומערכות
הניקוז.
ציליית ענק מעל כדור הארץ - חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסא היוצאת מתוך הנחה שלא נצליח להפחית לאפס את הפליטות של גזי החממה, מציעה לתקוף את בעיית ההתחממות הגלובלית
מבחוץ. כלומר, להתמקד בלהפחית את מה שמחמם אותנו - את קרינת השמש. דרך ההתמודדות המוצעת היא פריסת צילייה ענקית ששטחה כ 2.5 מיליון קמ"ר בין כדור הארץ לשמש. הצילייה תהיה עשוייה מחומר דקיק שמחזיר קרינה ויהיה אפשר לשנות את הפריסה שלה ובכך לשלוט במידת ההצללה.
ההערכה היא שפריסת ציליה זו תוכל להביא לירידה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת בכ 1.5 מעלות צלזיוס.
לדברי החוקרים-יזמים מהטכניון, לא מדובר במדע בדיוני. אפשר לעשות את זה בשלבים, לשלוח בכל יום שמיכה בגודל הכנרת על גבי לוויין, עד שהכל יכוסה. בתוך שנה מהשלמת הצילייה ניתן יהיה לראות התחלה של קירור. חשוב לציין שהצילייה יכולה אמנם לצמצם את הנזק, אך היא לא
נועדה לאפשר לאנושות להמשיך לפלוט גזי חממה - את הפליטות חייבים בכל מקרה להפחית.
יום כדור ארץ (Earth Day) מצוין מדי שנה ברחבי העולם ב-22 באפריל במטרה לעורר מודעות לנושאים שונים הקשורים להגנת הסביבה של כדור הארץ ולדחיפות בטיפול לאלתר במשבר האקלים העולמי, כגון התחממות גלובלית, שימוש בפלסטיק, זיהום
אוויר ועוד.
היוזמה לייסד את יום כדור הארץ התעוררה לאחר שנשפכו שלושה מיליון גלונים של נפט מאתר קידוח לחופי קליפורניה, שהרגו כ-10,000 עופות, דולפינים וכלבי ים. כבר בציון יום כדור הארץ הראשון של 1970 יצאו כ- 20 מיליון אמריקאים להפגין ברחובות למען שורה ארוכה של
נושאי סביבה כמו דליפות נפט, חומרי הדברה, הכחדת מינים, זיהום אוויר וכריתת יערות. הדי יום כדור הארץ הראשון הביאו לשורה של חקיקות, למשל, החוק לאוויר נקי, החוק הלאומי לחינוך סביבתי והחוק למינים מוגנים, ובהמשך לקביעת יום זה כיום בינלאומי.
בישראל מרכזת את אירועי "יום כדור הארץ" עמותת חיים וסביבה, שהנה ארגון הגג של ארגוני הסביבה, בשיתוף פעולה עם ארגון מגמה ירוקה המוביל אקטיביזם סביבתי בישראל. ביום זה מתקיימים אירועים סביבתיים הכוללים פעילות של רשויות עירוניות שונות, להעלאת המודעות
לחיסכון במשאבי הטבע, לשימוש חוזר כמו גם אירועים ירוקים ברחבי השטחים הפתוחים של ישראל. במערכת החינוך בישראל מציינים את יום כדור הארץ על ידי הקצאת שיעורים שמגבירים את המודעות להגנת הסביבה, שימוש באנרגיה מתכלה ומתחדשת, שינויי אקלים וההתחממות הגלובלית.