במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, שסוקר 419,354 תצפיות של מועדי הפריחה הראשונים של 406 מיני צמחים מ-1753 ועד 2019, נמצא שהפריחה האביבית בבריטניה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר. 

מה גורם לכך ומדוע הדבר צריך להדאיג? הגורמים המשוערים המשפיעים על הקדמת הפריחה הם ההתחממות העולמית, העיתוי של הגשם והפיזור שלו בעונה שהם תוצאה  של שינוי האקלים. קצב שינוי  האקלים מהיר יותר מיכולת ההסתגלות של חלק ממיני הצמחים. במקרה בו המגוון הגנטי של צמח לא מאפשר לו להסתגל, ואין לו יכולת הפצה לאזורים חדשים – הוא עלול להיכחד. בנוסף,  אי-התאמה בין מועד הפריחה לבין תקופת הפעילות של בעלי חיים שונים, כגון חרקים מאביקים, וכן ציפורים שעבורן הצוף או החרקים שתלויים בפריחה מהווים מקור מזון חשוב, יוצרת בעייה חמורה. בעיה נוספת שעלולה להיגרם בשל פריחה מוקדמת מדי מכונה לעיתים "אביב מדומה": מדובר במצב שבו מופיעים תנאים חמים לא-אופייניים בשלב מוקדם בעונה – אך בהמשך הם "מתהפכים" בחזרה, וגלי קור פוגעים בצמחים שכבר החלו לפרוח. תופעה זו עלולה להזיק גם לגידולים חקלאיים שונים, ולהוריד את התוצרת.

מה המצב בישראל? האם בשנים הקרובות פסח יאבד את התואר "חג האביב"? 

בשנים האחרונות נצפו גם בישראל אירועי פריחה מוקדמים של עצים כגון שקדיות וצמחיה עשבונית כגון תורמוס ההרים – אפילו בחודש דצמבר. חג הפסח נחגג כידוע לכל בחודש ניסן, שהיה עד כה חופף לעונת האביב. בשל כך נקרא חג הפסח גם "חג האביב". הקדמת הפריחה בישראל יוצרת באופן הדרגתי פער בין תקופת האביב לבין מועד חג הפסח. 

שינוי אקלים, המביא עמו שינוי במשטר המשקעים, מעלה בנוסף גם סוגיה הלכתית הקשורה לחג הפסח. רובה המכריע של החיטה המגודלת כיום בישראל הינה חיטה המשמשת לאפיית לחם אך גם לאפיית מצות כשרות לפסח. על פי מנהגי החג אסור להשאיר ואפילו לראות חמץ בפסח. במקרים ובהם החיטה נרטבת בשדה מגשם מאוחר לפני קציר, עולה השאלה איך להגדיר חיטה זו: כחמץ או כחיטה כשרה לפסח. 

האביב לא מחכה לפסח - זווית, כתב עת לאקולוגיה וסביבה, אפריל 2022

שינויי אקלים וחיטה כשרה לפסח – "הלכה למעשה" - ארגון עובדי הפלחה

יום המלריה הבינלאומי מצוין כל שנה ב-25 באפריל, על ידי המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי, להעלאת המודעות למלחמה במחלת המלריה. במהלך היום נערכים מפגשים וכנסים לחינוך ולמודעות בנושא, כולל דרכי טיפול ומניעה.

המלריה היא מחלה זיהומית טרופית, המופצת על ידי יתוש האנופלס מאדם חולה לאדם בריא דרך עקיצות. המחלה פוגעת בכבד ופורצת ממנו לכל הגוף, ומהווה את אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם כיום. רוב רובם של מקרי המוות ממלריה הם באפריקה שמדרום לסהרה.

המחלה מתבטאת בחום גבוה, צמרמורת והרגשה כללית רעה. אין חיסון כנגד מחלת המלריה אך ניתן להימנע ממנה באמצעות הימנעות מעקיצות ובתרופות למניעת הופעת המחלה והקלה בתסמינים שלה.

יתושי אנופלס היו נפוצים בארץ ישראל עקב זיהום מים עומדים בנחלים ובביצות. מגפת המלריה הקשתה על מפעל ההתיישבות הציוני בתחילת דרכו, פגעה קשות ביישובי הארץ וקטלה את חייהם של אנשים רבים עד שהודברה סופית בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. שימוש באמצעי הדברה שונים וכן שתילת עצי אקליפטוס לייבוש הביצות וניקוז המים העומדים, הביאו לירידה ניכרת בכמות יתושי האנופלס. כיום עדיין קיימות בישראל אוכלוסיות קטנות של יתושי אנופלס של מינים שמעבירים מלריה, אולם מחמת מספרם המצומצם הסיכוי להתפרצות מגפות מלריה מרובות ממדים כבעבר הוא אפסי.

שינוי אקלים בא לידי ביטוי, בין היתר, בהתחממות גלובלית ובבצורת המאופיינת בשינוי במשטר המשקעים. מחסור במים, עקב מיעוט גשם והתאדות מהירה של המים, יכולים לגרם למקווי מים זורמים להפוך למקווי מים עומדים ומזוהמים. יתושים כמו מיני אנופלס נוטים להתרבות בהם ובכך להעלות את הסיכון להעברת מלריה. אגירת מים במיכלי מים לא מכוסים ונהלי אחסון מים לא נאותים יכולים גם הם לגרום לעלייה באוכלוסיית היתושים ולהעלות את הסיכוי להעברת מלריה.

העצמת קהילות באמצעות חינוך, הסברה של נהלי ניהול מים ותברואה וכן קידום שינוי התנהגות יכולים לסייע בהפחתת הסיכונים הקשורים למחסור במים, לזיהום ולמלריה.

שינוי האקלים ובריאות האדם - מערך שיעור, בידינו