במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר מצטרף לשורה של פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בענייני ערך טובין לצרכי מסי יבוא, המאמצים את השכל הישר וההיגיון הפשוט - יש לשלם את המס לפי המחיר ששולם בפועל עבור המוצר ולא לפי ערכים או אומדנים המבוססים על פיקציות שונות.

שירות המזון הארצי פרסם מסמך בנושא מדיניות אכיפה בשירות המזון הארצי. המסמך מציין כי מדובר בשינוי מהיסוד של התפיסה במישור הפיקוח, ומעביר את האחריות הראשונית על הבטחת בטיחותו ואיכותו של המזון ל"עוסקים במזון", כאשר לרגולטור "אחריות על" ואפשרויות אכיפה שונות בנוגע להפרות החוק.

במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית משפט השלום בעניין זה.

החוק במדינת ישראל קובע שהמדינה תפצה את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצוים, התשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו מכוחו. במאמר זה נסקור את אפשרויות הפיצוי העיקריות ואת המתווה שקבע החשב הכללי לביצוע הדיווח לטובת הביטוח.

יבואן הגיש תביעה להשבת מסי הקנייה ששילם בגין יבוא של תרסיסי שימון ואחזקה, בטענה שסיווגם הנכון של תרסיסים אלו אינו מחייב אותם במס קניה, וגם תקף באופן עקיף את חוקיות הצווים שהטילו את מס הקניה. רשות המסים הגישה בקשה לסילוק על הסף כנגד התביעה ובית משפט השלום בראשון לציון דחה את בקשתה, ועל כך המאמר שלפנינו.

במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שדן בשאלה האם צד שנפגע וניזוק כתוצאה מהפחתת מכסים יכול להגיש תביעה נזיקית כנגד המדינה בגין פעולתו של מינהל המכס. במקרה זה דובר על תביעה שהוגשה על-ידי מגדלי אגסים כנגד החלטת שר האוצר על ביטול המכסים בגין ייבוא אגסים, אשר הובילה אותם למכור את הפירות במחיר מוזל ולהשמיד חלק מהתוצרת.