מחר, 20.3.24, תתקיים הרצאה תשיעית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, בנושא ביטויים של שינוי אקלים באמנות, מיכאל קידר, מרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר. מעצב טקסטיל, מומחה לקיימות בטקסטיל, יזם בתחום הטקסטיל לשוק המוסדי.

ההרצאה תעסוק בשאלה האם ניתן לקשור בין נושא שינוי האקלים לבין אמנות? האמנות החזותית בפרט והאמנויות בכלל, מביאות לידי ביטוי סיפורים, רעיונות ותחושות אישיות ואנושיות. לעומת זאת, שינוי האקלים בא לידי ביטוי דרך הסברים מדעיים - ניתן לכמת אותו, להסביר מדוע קיים, מה השפעתו ומה חוזה לנו העתיד בהקשרו. לצד המדע, שינוי האקלים ייצר ומייצר מופע אנושי של מהלכים, תחושות וביטויים -  בהרצאה יוצג  נושא שינוי האקלים דרך האמנות.

מדדי אושר מקובלים להשוואה בין מדינות הם מדד התמ"ג (הערך הכולל של סחורות ושירותים המיוצרים במדינה) ו מדד הפיתוח האנושי, אלא ששניהם לא מתארים תחושות של בריאות ואושר אלא מייצגים מדד כלכלי לעושר. 

מדד האושר העולמי (The World Happiness Report) הוא מדד חלופי המתבצע ע"י האו"ם ומתייחס לשישה פרמטרים: תמ"ג, תמיכה חברתית, תוחלת חיים בריאים, חופש לבצע בחירות בחיים, נדיבות וחוסר בשחיתות. המשתתפים בסקר מתבקשים לדרג את איכות החיים שלהם מ-1-10. לפי מדד זה, ממוצע האושר בישראל, נכון לתחילת 2023,  עמד על המקום הרביעי והמכובד מבין המדינות החברות באו"ם אחרי פינלנד, דנמרק ואיסלנד. 

החל מ 2006 החלו למדוד את מדד האושר של כדור הארץ ( Happy Planet Index) הבוחן את היכולת לחיות טוב מבלי לפגוע במשאבי כדה"א. במדד זה מתייחסים למדד האושר העולמי (על פי האו"ם) ולרווחת בני האדם (על פי תוחלת שנים) ביחס להשפעה סביבתית וניצול משאבי הטבע (ע"פ טביעת הרגל האקולוגית של המדינה - חישוב כמותי של שטח האדמה הנדרש כדי לספק את הצרכים (אנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה וחומרי גלם למוצרי צריכה), ולקלוט את חומרי הפסולת. חישוב מדד  האושר של כדור הארץ נעשה ע"י הכפלת שביעות הרצון בתוחלת החיים וחילוק בטביעת הרגל האקולוגית, כלומר המדד בוחן את היעילות הסביבתית לתמיכה ברווחת האדם במדינה נתונה.  עם זאת, נמתחה ביקורת כלפי מדד זה בטענה שאינו בוחן את האושר אלא יעילות אקולוגית בתמיכה ברווחת בני האדם, שאינו מתייחס לזכויות אדם וחופש פוליטי ומבוסס על טביעת הרגל האקולוגית שהוא מדד שנוי במחלוקת. 

תנועות חברתיות, כגון, תנועת ההאטה ותנועת פשטות מרצון, שהוצגו בניוזלטר בשבוע שעבר, קוראות לאנשים לשנות את אורח החיים שלהם כדי לחיות חיים מאושרים יותר, בריאים יותר ופחות צרכניים, מבקרות את תרבות הצריכה המודרנית ומאמינות שתרבות זו מעודדת צריכה מופרזת, רכישת מוצרים חדשים ללא צורך ואשליה של אושר, וטוענות שצריך לצמצם את רמת הצריכה כדי להגן על הסביבה, לשפר את הבריאות הנפשית ולהעמיק את הקשרים החברתיים.

הצעה לפעילות 

מקורות ומידע נוסף 
מדד האושר של האו"ם: איזו מדינה מדורגת במקום הראשון, ואיפה ישראל?, כלכליסט, מרץ 2023
מדד האושר העולמי, ויקיפדיה

יום היערות הבינלאומי מצוין מידי שנה ב 21 במרץ. יום זה הוכרז על ידי האו"ם מתוך הכרה בינלאומית בחשיבותם של היערות והעצים, במיוחד במסגרת המאבק בהתחממות הגלובלית למען איכות הסביבה. היום מוקדש להעלאת המודעות לחשיבותם של כל סוגי היער והחורש ולעידוד פעילויות הקשורות לעצים וייעור ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית, כגון נטיעת עצים.

להלן מספר עובדות המצביעות על תרומת העצים לצמצום תופעות שינוי אקלים:

למרות תרומתם האדירה של היערות והעצים, מאז תחילת תקופת המהפכה המתועשת הושמדו כ-50% מהשטחים המיוערים על פני כדור הארץ. זהו אמנם פרק זמן זניח ביחס לגילו המוערך של כדור הארץ, אולם הנזק שהספיק האדם לגרום ליערות בתקופה זו הוא עצום.

לפגיעה ביערות ולהתמעטות השטחים המיוערים המשמשים כסביבת חיים למינים רבים של יצורים חיים על פני כדור הארץ יש השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת וקשר הדוק לשני אתגרים חסרי תקדים נוספים העומדים בפני האנושות: משבר האקלים וההכחדה השישית – ההיעלמות המאסיבית של אוכלוסיות ומינים של חיות בר.

שרידות יער האורנים - פעילות סביב מאמר

התמודדות עם שינויי האקלים בדגש הנדסת אקלים - מערך שיעור העוסק בדרכי התמודדות עם שינוי אקלים בהקשר של הנדסת אקלים, כאשר נטיעת עצים היא אחת מהן.

יום היערות הבינלאומי, קרן קיימת לישראל

יום היערות הבינלאומי, Greenpeace

יום המים העולמי, שנקבע על פי החלטה של האו"ם מ־ 1992 ומצוין מאז מדי שנה ב-22 במרץ, עוסק בעיקרו בחשיבות החיסכון במים.  בכל שנה מוקדש היום לנושא אחר הקשור במים, לדוגמה: הקשר בין אנרגיה למים, הערכת מים מעבר למחירם ועוד. בשנת 2024 מוקדש היום לנושא של מים ושלום - על התפקיד הקריטי של מים בהשגת יציבות ושגשוג של העולם. 
לזמינות מים יש השלכות על משקי בית, תרבות, בריאות, חינוך, כלכלה ושלמות הסביבה הטבעית שלנו. ניהול לא נכון של משק המים שהינו משאב סופי, שאין לו תחליף, מסכן את עצם קיום החיים על פני כדור הארץ.

אחת התוצאות החמורות ביותר של שינוי אקלים הוא מחסור במים הנגרם בשל שינוי במשטר המשקעים  (ירידה בכמות שלהם ובתדירות הופעתם), כמו גם בעליית הטמפרטורה העולמית (המביאה להגברת קצב אידוי המים). מחסור במים מביא לעלייה בתדירות אירועי בצורת הפוגעים באופן ישיר בגידולי חקלאות: צמחים וחיות משק - המהווים מקור מזון עבור האנושות.

טיהור מי שתיה, זיהום מתכות כבדות - פעילות סביב מאמר

ישראל מתייבשת - הצעה לפעילות על מאפייני משק המים בישראל

ההשפעות הסביבתיות של משק המים - אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2017

בצורות חקלאיות בישראל בעתיד של אקלים משתנה  - אקולוגיה וסביבה, יולי 2023

מחזור המים וטיפול במזהמי מים - הרצאה מוקלטת של  פרופ' אבנר עדין, האוניברסיטה העברית

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | 16:30-08:30