מחר, 3.4.24, בין השעות 19:00-20:30, תתקיים ההרצאה האחת-עשרה בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, בנושא זו לא אשמתי? אחריות אישית לנזקי משבר האקלים, ד״ר יאיר לוי, מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
בהרצאה זו נדון בשאלות כגון מהי מידת האחריות האישית שלנו לנזקי המשבר ומהן החובות המוסריות הנגזרות מכך, אם בכלל. וזאת כיוון, שלנגד עינינו ממש, הופך משבר האקלים למציאות מחמירה והולכת של פגעי טבע וסביבה. ההיקף האדיר של המשבר וגורמיו המסועפים עלולים לגרום
לכל אחד.ת מאיתנו לחוש כשחקנים שוליים וחסרי אונים במחזה האימים המתרגש עלינו, ואולי אף כפטוּרים מאחריות להתמודד עם נזקיו.
עמדות הציבור בישראל בנושא שינוי אקלים
סקר עמדות הציבור בישראל בנושא שינוי אקלים בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הממשלה: הכלכלה, האנרגיה, התחבורה ומינהל התכנון
נערך ביוני 2021 כחלק מפרויקט "ישראל 2050 - כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת" (פרויקט העוסק בהיערכות המשק הישראלי להפחתת פליטות פחמן ובפיתוח תוכנית אסטרטגית ויעדי מדיניות לשנת 2050). הסקר מצביע כי בקרב הציבור הישראלי קיימת מודעות לקשר בין פליטת גזי
חממה ושינוי אקלים וכי רבים סבורים כי יש לפעול לצמצום פליטת גזי החממה. הציבור מודע גם לאחריותו האישית בהקשר זה ומביע מידה מסוימת של נכונות למעורבות אישית ואף נכונות לשאת בנטל כספי.
מודעות למשבר האקלים - רוב הציבור (75%) מסכים שיש קשר בין פליטות מזהמות ושינויי האקלים, ושיעור דומה סבור כי על ממשלת ישראל להיערך לקראת התחממות גלובלית. רוב הציבור (72%) סבור שהאנושות בסכנה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, ויותר ממחצית
(54%) סבורים כי המשבר העולמי הבא יהיה קשור לשינוי האקלים. שיעור המודעות להיבטים שונים הקשורים לשינויי האקלים עולה עם הגיל, רמת ההכנסה למשק בית ורמת ההשכלה.
עד כמה אתה מוטרד ממשבר האקלים? רוב הציבור (70%) מוטרד מריבוי מחלות ומגפות על רקע משבר האקלים (70%), מהעלייה בזיהום האוויר (63%), מפגיעה במצבן הכלכלי של האוכלוסיות החלשות בעולם בעקבות משבר האקלים, מהרס כדור הארץ כסביבת מחיה (61%-60%) וממחסור
במשאבי טבע וחומרי גלם טבעיים (56%). למרות ממצאי הסקר, נושא האקלים ואיכות הסביבה אינו שיקול מרכזי בהצבעת הציבור לכנסת או לרשויות המקומיות: רק 30% ו־33% בהתאמה מביאים בחשבון שיקולי סביבה בהצבעתם.
על מי מוטלת האחריות להפחתת זיהום אוויר? רוב הציבור (81%) רואה בחברות הגז/הנפט ובתחנות הכוח האחראיות המרכזיות לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל וכן בתעשייה הישראלית כולה (76%). אחריהן נתפסת הממשלה כאחראית במידה רבה עד רבה מאוד לפעול לצמצום
זיהום האוויר בישראל, בדגש על אחריות משרדי האנרגיה, התחבורה והמשרד להגנת הסביבה.
הציבור מודע גם לאחריותו האישית לפעול להפחתת זיהום האוויר: כ־60% מטילים את האחריות על הנוסעים ברכב פרטי וכ־58% על הציבור עצמו – כל אחד באופן אישי.
נכונות למעורבות אישית ונכונות לשאת בנטל כספי - הציבור בישראל מפגין נכונות גבוהה לשאת בנטל להפחתת פליטות מזהמות כשברקע נמצאים שיקולים כספיים –
רוב הנשאלים בסקר (73%) מוכנים לשלם על התקנת פאנל סולארי על גג ביתם כדי ליהנות מהוזלה קבועה בחשבון החשמל.
כשני שלישים מוכנים לרכוש רכב פחות מזהם אך יקר, וזאת כדי להקטין פליטות מזהמות וכדי ליהנות מעלויות אנרגיה מופחתות (הקטנת הוצאות דלק). עם זאת, נכונות הציבור לצמצם את הנסיעה ברכב פרטי כדי להקטין את הפליטה של גזי חממה לאטמוספירה במחיר של פגיעה בנוחות הנסיעה
ומשכּה, נמוכה יחסית (45%). כמו כן, הציבור הביע חוסר הסכמה להטלת אגרת גודש בסך 30 ש"ח על המגיעים ברכב פרטי למרכזי ערים גדולות או לכבישים מרכזיים בשעות העומס.
רוב הציבור הביע חוסר הסכמה להשתתפות בתשלום עבור פינוי אשפה לפי כמות הפסולת שכל משק בית משליך ולא כתשלום קבוע בארנונה כפי שנהוג כיום.
יותר ממחצית מהציבור מוכנים להוציא יותר על דיור (שכ"ד או מחיר הדירה) כדי לגור בבית שנבנה לפי תקן בנייה ירוקה והוא חסכוני בהוצאות חשמל ומים. כמחצית מהציבור אף מוכנים לשלם יותר מיסי עירייה כדי להוסיף הצללה ופארקים במקום מגוריהם.
רק 44% תומכים בהטלת מס על יצרני החשמל (מס זיהום) כדי להאיץ מעבר לאנרגיה נקייה, במידה וזה יביא לעלייה במחירי החשמל עקב כך.
מטרת הספירה לעזור להעריך את מצב הסביבה שלנו. הפרפרים ידועים כסמן לאיכות הסביבה עקב היותם מאוד רגישים לשינויים בבתי גידול. המידע שיתקבל, יסייע בזיהוי מגמות של השינויים לאורך שנים והיערכות להגן על פרפרים מהכחדה, כמו גם להבין את השפעת שינויי האקלים.
מוזמנים להשתתף עם תלמידים במיזם מדע אזרחי. הפעילות היא למשך 15 דקות בלבד, היא מסבה הנאה מתצפית בפרפרים, ומתאימה לכולם. לפרטיםמצגת בנושא
פלטפורמת שיווק
