|
|
זוכי פרויקט מח"ר – מחזור מאי 2024 הפקולטה שמחה להודיע על זכייתם של המאמרים שהוגשו במסגרת פרויקט רב תחומי 2024 ועדת פרויקט מח"ר, מברכת את כל תלמידות ותלמידי המחקר שהגישו לשיפוט הועדה מאמרים ראויים ואיכותיים מאוד המעידים על מחקר מצוין ומגוון ושמחה לבשר על הזוכות והזוכים במחזור מאי 2024: במחזור זה הוגשו 16 מאמרים איכותיים ביותר, מאמר אחד רב-תחומי, 4 מאמרים ממדעי הרוח ו– 11 מאמרים ממדעי החברה. |
| | |
|
פרויקט מח"ר - מחזור דצמבר 2024 |
פרויקט מחר – מחזור דצמבר 2024 דד ליין להגשה 15.12.2024 |
| |
|
|
זוכי קול קורא רב תחומי 2024 הפקולטה ולשכת סגן הנשיא למו"פ, שמחים להודיע על ההצעות שזכו השנה במימון במסגרת הקול קורא הרב תחומי 2024. השנה לראשונה הוגשו וזכו שתי הצעות של רב תחומי בינלאומי. |
| | |
|
קול קורא להצעות מחקר רב תחומי לשנת 2025 |
קול קורא להצעות מחקר רב תחומי לשנת 2025 הפקולטה בשיתוף לשכת סגן הנשיא למחקר ופיתוח שמחים להודיע על שנה נוסף של מימון מענקי מחקר רב תחומיים.
|
| |
|
 |
פרופ' תהילה רפאלי המחלקה לעבודה סוציאלית- דו"ח מחקר מטעם יוניסף ישראל |
ב-20.11, יום הילד, הגישה יוניסף ישראל לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, דו"ח מחקר שיזמה, העוסק במצב בריאות הנפש של ילדי ישראל לאחר אירועי השבעה באוקטובר, המלחמה בעקבותיו, וקידום הטיפול בהם. הדו״ח נכתב על ידי קבוצת חוקרים מובילים בתחום: פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, פרופ' תהילה רפאלי, פרופ' דורית ניצן מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, ופרופ׳ מולי להד מהמכללה האקדמית תל-חי. עו״ד פלורנס לימור-שחם, מנכ״לית יוניסף ישראל: ״דו״ח זה הינו אבן דרך חשובה בהשמעת קולם של הילדים ובני הנוער בישראל, ובקידום החוסן שלהם. יוניסף ישראל ממשיכה להציף ולהדגיש את הצורך של מקבלי ההחלטות, ושל כולנו, בתוך כל הבעיות הבוערות הקיימות, לשים לנגד עינינו את טובת הילדים, שמשלמים בתקופה זו מחיר מאוד כבד, שהם לא אמורים לשלם. הם ההווה והעתיד של כולנו.״ ״המחקר הצביע על הצורך החשוב בהכשרת אנשי טיפול לעבודה עם ילדים בהתמודדות עם טראומה, ועל הצורך בהסדרת הקריטריונים למי רשאי לטפל, במיוחד בילדים, בישראל. היבט חשוב נוסף הוא מעורבות ההורים בטיפול הנפשי של ילדיהם. במציאות הנוכחית של שירות מילואים נרחב ואוכלוסיות מפונות, יש לתעדף הקצאת משאבים לסיוע להורים כדי שיהיו פנויים וקשובים יותר למעורבות כזו״. הוסיפו פרופ׳ אהרנסון-דניאל ופרופ׳ רפאלי. |
| |
|
זכייה במלגת אלון ועזריאלי |
במלגת אלון זכו:
ד"ר רע גולן המחלקה לפילוסופיה ד"ר איתמר דובינסקי המחלקה לפוליטיקה וממשל ותוכנית אפריקה ד"ר יעל שמריה ישורון המחלקה לפוליטיקה וממשל
במלגת עזריאלי זכה - ד"ר דניאל פוקס המחלקה לארכיאולוגיה
ברכות לזוכים! |
| |
|
|
פרופ' דנה ודר-וייס מבית הספר לחינוך, העומדת בראש הכשרת המורים בבית הספר, התמנתה לעורכת ראשית באחד מכתבי העת המובילים והחשובים ביותר בתחום החינוך בכלל ובתחום החינוך המדעי בפרט. The Journal of Research in Science Teaching (JRST). מדורג 32/269 בתחום החינוך. |
| | |
|
פרופ' רועי זולטן - עורך משנה בכתב עת Judgment and Decision Making |
רועי זולטן, פרופסור במחלקה לכלכלה, התקבל לתפקיד עורך משנה ב-JDM, Judgment and Decision Making, כתב העת של האגודה לשיפוט וקבלת
החלטות והאגודה האירופית לקבלת החלטות היוצא לאור על ידי Cambridge University Press. חקר שיפוט וקבלת ההחלטות (JDM) הוא תחום אינטר-דיסציפלינרי העוסק בניתוח של שיפוטים והחלטות אנושיות מנקודות מבט תיאורטיות ויישומיות תוך שימוש בניסויים, סקרים, ניתוח נתונים. Judgment and Decision Making מפרסם עבודות ניסיוניות בתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה ניסויית ופילוסופיה ניסויית התורמות להבנה אמפירית ותיאורטית של שיפוטים והחלטות. |
| |
|
מדד מדעני 2 האחוזים העליונים - מדד סטנפורד |
חברי סגל מדורגים ברשימת 2% העליונים של החוקרים בעולם בתחומיהם:
מהמחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים פרופ' אמריטוס אורן יפתחאל פרופ' אמריטוס חיים צוער פרופ' אמריטוס אביתר אראל פרופ' איתי קלוג פרופ' דויד פרלמוטר
מביה"ס לחינוך
ד"ר איריס טבק
מהמחלקה לפוליטיקה וממשל פרופ' אמריטוס דיויד ניומן
מהמחלקה לעבודה סוציאלית פרופ' מיכל קרומר-נבו
פרופ' עליאן אל-קרינאוי
מהמחלקה לתקשורת פרופ' גלית נמרוד
מדובר בדירוג שנערך בשיתוף בין אוניברסיטת סטנפורד והוצאת Elsevier ומבוסס בעיקרו על היקף הציטוטים של כל חוקר (עוד קצת פרטים למטה).
זה הישג מרשים מאוד. יישר כוח וכל הכבוד! |
| |
|
|
פרופ' כריסטיאן שטאדל מהמחלקה ללשון עברית, נבחר להיות חבר יועץ באקדמיה ללשון העברית. האקדמיה ללשון העברית היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית במדינת ישראל”. היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני תקן הלשון שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה. פעולתם של חברי האקדמיה נעשית בהתנדבות. חבריה נבחרים מקרב חוקרי הלשון העברית וחוקרי הספרות העברית לתקופותיה, מקרב הסופרים העבריים והמתרגמים לעברית ועוד, והם מתמנים לכל ימי חייהם.
|
| | |
|
 | | ד"ר אהובה ליברלס (אוניברסיטת ת"א) פרופ' אפי שהם, נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, מר רועי ארליך תלמיד מ"א במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, מר יונתן כהן דוקטורנט במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ד"ר משה יגור מורה מן החוץ במחלקה להיסטוריה של עם ישראל |
פרופ' אפרים (אפי) שהם-שטיינר, ראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל במסגרת מרצה ב "חוג בית הנשיא להיסטוריה יהודית" של החברה ההיסטורית הישראלית |
ההרצאה של אפי שכותרתה: "הקהילה היהודית של קלן: מסע אל הקהילות הקדומות של אירופה בימי הביניים – ארכיאולוגיה והיסטוריה" הציגה ניתוח רב-תחומי של ממצאים טקסטואליים אודות קהילה זו, ממצאים אומנותיים כמו "מחזור אמסטרדם" שמקורו בקלן, והממצא החומרי שנתגלה בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בעיר. מן הניתוח עולה תמונת עבר רוויה ורבודה אודות הקהילה היהודית בעיר שחיה בצמידות משורגת עם שכניה הלא-יהודיים בעיר שהיתה בשיאם של ימי הביניים העיר הגדולה ביותר מצפון להרי האלפים. המחקר של אפי הסתייע במימון הקרן הלאומית למדעים (ISF) ואפשר שיתוף פעולה מחקרי עם חוקרת בכירה מגרמניה, פרופ' אליזבת הולנדר מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט שגם היא הוזמנה למפגש זה. |
| |
|
ד"ר אלכס ולדמן וד"ר אבי-רם צורף - המחלקה להיסטוריה של עם ישראל |
ברכות לבוגרי המחלקה להיסטוריה של עם ישראל ד"ר אלכס ולדמן וד"ר אבי-רם צורף ד"ר אלכס ולדמן זכה בפרס שזר לחקר תולדות ישראל. ד"ר אבי-רם צורף זכה בפרס פרס איש-שלום לספר ביכורים בחקר תולדות ארץ ישראל על ספרו קדמה מזרחה: ר' בנימין, דו־לאומיות וציונות־שכנגד. הפרס הוענק לו בטקס שנערך ב'צריף הנשיא'. |
ד"ר ולדמן כתב את עבודת הדוקטור בהנחייתו של פרופ' זלקין. ד"ר צורף כתב את עבודת הדוקטור בהנחייתו של פרופ' רז-קרקוצקין. |
| |
|
תגמול פרסום מאמרים לשנת 2025 |
תגמול פרסום מאמרים לשנת 2025 – קול קורא שנה שניה לעמיתי הוראה בלבד במדעי הרוח ובמדעי החברה. |
| |
|
יוני ליבנה |
מאמר חדש של דוקטורנט במחלקה - יוני ליבנה, "על קולות נודדים וצלילים חסרי קול: 'משירי ארץ אהבתי' מאת לאה גולדברג כמפה אקוסטית", מחקרי ירושלים בספרות עברית 33 (2024), עמ' 213-183.
קישור לגיליון המאמרים:
|
| |
|
מצטייני ומצטיינות ההוראה לשנת תשפ"ד |
ברכות חמות ולבביות לחברי וחברות הסגל האקדמי שהצטיינו בהוראה בשנת תשפ"ד:
פרס רוט למרצה מעוררת השראה ד"ר יעלה להב רז - המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה פרס גלאט להצטיינות בהוראה ד"ר רועי גפטר - המחלקה ללשון עברית ובלשנות חברתית ד"ר גידי דישון - ביה"ס לחינוך ד"ר אילן מנור - המחלקה לתקשורת ד"ר נועם גונן - המחלקה לאמנויות
ישר כוח וכל הכבוד!
|
| |
|
זכייה ביוזמות לקידום ההוראה - רשימת זוכים |
ד"ר עידית פסט- ביה"ס לחינוך יוזמה לשיפור ההוראה בקורס "אינטגרציה בחינוך: קבוצות נפגשות בכיתה ובבית הספר". ד"ר דפנה ישועה כ"ץ - המחלקה לעבודה סוציאלית יוזמה לשיפור דרכי ההוראה בקורס "בין קריאה לכתיבה אקדמית".
פרופ' אורן שריקי - המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח יוזמה לשיפור דרכי ההוראה בקורס "נוירוטכנולוגיה: ממחקר ליישום".
ד"ר טלה שדה - המחלקה למדעי הקוגניציה והמחלקה לפסיכולוגיה יוזמה לשיפור דרכי ההוראה בקורסים " הסקה סטטיסטית למדעי הקוגניציה", "מבוא לפסיכולוגיה קוגניטיבית למדעי הקוגניציה", ו"פסיכולוגיה קוגניטיבית- זיכרון".
פרופ' ג'ניפר אושר - המחלקה לפוליטיקה וממשל יוזמה לשיפור דרכי ההוראה בקורס "Political Participation: A Research Dialog with Leading International Scholars".
|
| |
|
פרס ותעודת הוקרה מרצה חדשן/ית לתשפ"ד |
במסגרת תהליך בחירת פרס "מרצה חדשן/ית" לשנת הלימודים תשפ"ד מטעם היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, הוחלט להעניק פרס ותעודת הוקרה כ"מרצה חדשן/ית" לתשפ"ד. היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, כחלק ממטרותיה, מבקשת לעודד את חברי וחברות הסגל לשפר את תהליכי הלימוד בכיתה במטרה לקדם את הידע והכישורים של הסטודנטים והסטודנטיות ולהגביר את המעורבות והשתתפות של הסטודנטים בשיעורים ובהרצאות.
הוועדה לבחירת מרצה חדשן/ית בה שותפים חברות צוות מהיחידה, נציגת פורום הוראה ונציגת האגודה הסטודנטיאלית, בחרה שבעה זוכים וזוכות בפרס "מרצה חדשן/ית" לשנת תשפ"ד.
להן שמות הזוכות/ים: ד"ר שרי אהרוני - ראש התכנית ללימודי מגדר - עבור השינוי החדשני והמשמעותי שבוצע בשנת תשפ"ד בקורס "התנועה הפמיניסטית במערב". ד"ר דפנה ישועה כ"ץ - המחלקה לעבודה סוציאלית - עבור השינויים החדשניים והמשמעותיים שביצעת בשנת תשפ"ד בקורס "בין קריאה לכתיבה אקדמית". ד"ר דורי גולד ומר אייל סופר - המחלקה לאנגלית שפה זרה - עבור השינוי החדשני והמשמעותי שבוצע בשנת תשפ"ד בקורסים " אנגלית מתקדמים א׳", "אנגלית מתקדמים ב׳ ". |
| |
|
פרסי לימודים לתואר שלישי - הפקולטה למדעי הרוח והחברה |
זוכי פרס רקטור עידו שלו - פסיכולוגיה רותם ברקוביץ' - פסיכולוגיה
זוכי פרס דיקן מריה גרצקי - סוציולוגיה ואנתרופולוגיה עירית ויונטה - חינוך יעל סויה - מדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון עירוני
תעודת הצטיינות ברשימת דיקן בי"ס קרייטמן יונתן האורד - לשון עברית ליאת דאודי - סוציולוגיה ואנתרופולוגיה טובה מהכני-בלקין - סוציולוגיה ואנתרופולוגיה יותם שטרייפלר - פסיכולוגיה תמר קדוש לאור - פסיכולוגיה אריאלה שמשון - אמנויות תאלא נופי - חינוך רבקה אלקובי - חינוך עינבר כץ וגו - חינוך דיאנה בוגין - מדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון עירוני |
| |
|
דרורית גור אריה - פרס לנדאו לאוצרות |
דרורית גור אריה, דוקטורנטית במחלקה לאמנויות, זכתה בפרס לנדאו לאוצרות. ניתן לקרוא על נימוקי השופטים בקישור הבא:
|
| |
|
_480x720-r.jpg) |
|
על רקע פרק המלחמה העכשווי קל לשכוח שלא תמיד התנהלו כך היחסים בין יהודים ומוסלמים בארצות ערב. מהקהילה היהודית המפוארת שפעלה מאות שנים במצרים נותרו היום רק יהודים בודדים. בשנים 2017 עד 2021 הוזמנתי לשמש כיועץ היסטורי של הקהילה. במסגרת זו התאפשרה לי גישה נדירה למידע עצום שהיה חבוי במשך עשרות שנים בבתי הכנסת העתיקים והחדשים של קהיר. בתי הכנסת ותוצרי תרבות חומרית נוספים משמשים במחקר זה כמסגרת אנליטית לבחינת ההיסטוריה החברתית, התרבותית והפוליטית של הקהילות הספרדית, האשכנזית והקראית, הזהות החברתית-תרבותית של יהודי קהיר, מנהגים, פערים סוציו-כלכליים וחלוקות מעמדיות. הספר גם בוחן את השינוי המשמעותי שהתחולל במצרים מראשית המאה ה-21 ביחס לשימור המורשת של קהילות מיעוטים דתיים ואתניים, ובהם הקהילה היהודית המקומית. לצד שיקום מספר בתי כנסת ובתי קברות, העבר היהודי המקומי זוכה לעדנה בתוצרי תרבות פופולרית ובשיח הציבורי. עיסוק חיובי זה בעבר היהודי חושף את המחלוקת שנחשפה בעקבות ׳האביב הערבי׳ ביחס לזהותה החברתית והתרבותית של מצרים. מתווכחים על העבר היהודי ושימור המורשת היהודית המקומית כדי לדבר באופן ביקורתי על הסדר השלטוני, החברתי והתרבותי בהווה.
הוצ״ל: University of Pennsylvania Press
|
| | |
|
|
ספרה של דר. ניעה ארליך מהמחלקה לאמנויות זכה בפרס של האגודה הבינלאומית ללימודי אנימציה למונוגרפיה האקדמית הטובה ביותר. הספר, Animating Truth: Documentary and Visual Culture in the 21st Century, אשר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אדינבורו עוסק באפיסטמולוגיה, באתיקה ובקונטקסט הטכנולוגי של אנימציה כויזואליזציה של עובדות בתרבות וירטואלית ובעידן הפוסט-אמת. מחקרה של דר. ניעה ארליך עוסק באנימציה בהגדרתה הדואלית - כדימויים מלאכותיים וכהנפשה של חיים מלאכותיים בתקופתנו. |
| | |
|
|
הספר, עוסק בשיטור דרך פרספקטיבה פוליטית-סוציולוגית של אזרחות ושוויון. אחרי הקדמה ומסגרת תיאורטית, שני הפרקים הראשונים הם היסטוריים ועוסקים בשיטור של האזרחים הערבים אחרי קום המדינה והתמודדות עם המחאה המזרחית. שני הפרקים הבאים עוסקים בשיטור היתר ובגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ובהפקרתם של האזרחים הערבים. המסקנות והאפילוג מתמקדים בשאלת המשטרה והרפורמה, ובהתפתחויות המדאיגות בשנה האחרונה. האפילוג פתוח לקריאה חופשית.
|
| | |
|
|
עם עלות השחר של יום שישי ה־11.6.1982, נקרא גדוד הטנקים שבו שירַתִּי אז, לחלץ גדוד טנקים שנקלע למארב של הצבא הסורי מדרום לכפר סולטן יעקוב, על ציר שכונה במפת הקוד הצה"לית "ציר מיכה". כמה דקות לאחר שנכנסנו לקרב, הבנו שבשל טעות מודיעינית, נלכדנו אל אותו מארב שאליו נקלע הגדוד שבאנו לחלץ, אבל זה היה מאוחר מדי. באותה שעה עצמה ישבה אמי בביתנו, בפרדס גדול ליד כפר אז"ר, ונתקפה בחרדה קשה. היא יצאה מהבית לשאוף אוויר. בדיוק באותו רגע נחת מולה, על הקרקע, שחרור יפהפה, גופו שחור עד כדי כחלחלות ומקורו כתום עז. בבת אחת השתחרר האוויר שהיה כלוא בבית החזה של אמי. היא ידעה שאני חי, כי השחרור היה (והינו) הציפור האהובה עליי. ציפור הנפש שלי. נתונים בנדידההוא ספר שנכתב במצבי רוח ובסגנונות שונים. הוא כולל רשימות אישיות, מאמרים על סופרים ועל תופעות היסטוריות ספרותיות שלא זכו לבחינה ראויה, מסות על סופרים וספרים, ולסיום עיון אקרובטי בסיפור אחד, שהוא גם משל פוליטי נוקב על מדינת ישראל שלאחר ה־7.10.2023. |
| | |
|
 |
The Prison before the Panopticon Incarceration in Ancient and Modern Political Philosophy - Dr. Jacob Abolafia |
"The prison as we know it is a relatively new institution, established on a large scale in Europe and the United States only during the Enlightenment. Ideas and arguments about penal incarceration, however, long predate its widespread acceptance as a practice. The Prison before the Panopticon argues that debates over imprisonment are as old as Western political philosophy itself. This groundbreaking study examines the role of the prison in the history of political thought, detailing the philosophy of incarceration as it developed from
Demosthenes, Plato, and Philo to Thomas More, Thomas Hobbes, and Jeremy Bentham. Jacob Abolafia emphasizes two major themes that reappear in philosophical writing about the prison. The first is the paradox of popular authorization. This is the
problem of how to justify imprisonment in light of political and theoretical commitments to freedom and equality. The second theme is the promise of rehabilitation. Plato and his followers insist that imprisonment should reform the prisoner and
have tried to explain in detail how incarceration could have that effect
|
| |
|
 |
|
ישראל היא המדינה השלישית בעולם, אחרי יוון וארצות הברית, שביקשה בשנת 1957 לקשור קשרים עם הקהילה הכלכלית האירופית מייד לאחר ההכרזה על כינונה. בפברואר 1958 הייתה ישראל למדינה הרביעית בעולם שכוננה יחסים דיפלומטיים מלאים עם בריסל, בירת הקהילות האירופיות שזה עתה קמו. אלא שאף על פי שישראל גילתה עניין רב בפרויקט האינטגרציה האירופית בראשית דרכו, בחלוף השנים יבשת אירופה, ובמרכזה האיחוד האירופי, כבר לא עמדו בראש סדר היום של מדיניות החוץ והביטחון הישראלית. למרות החשיבות של יחסי ישראל והאיחוד האירופי והעדנה האקדמית שהם זוכים לה בשנים האחרונות, נושא זה כמעט שאינו עולה לדיון כלל בקרב הציבור הישראלי הרחב, שלא בהקשר של שואת העם היהודי או הסכסוך הישראלי–פלסטיני. ספר זה שם לו למטרה למלא באופן מזמין וקל לקריאה חלל זה, המצוי בלב ההוויה הישראלית העכשווית. הספר מגשר בין המחקר האקדמי של חקר יחסי ישראל והאיחוד האירופי לבין העניין של קוראות וקוראים רבים לבחון את עצמם כיחידים וכקולקטיב בתוך מערכת יחסים ייחודית זו.ד"ר הילה זהבי היא מרכזת הוראה מדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הפתוחה ומנהלת מרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה בת זמננו באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. השגריר אהרן (רוני) לשנו־יער היה איש שירות החוץ במשך ארבעים שנים. כיהן בין השאר כשגריר ישראל למוסדות האו''ם בז'נבה וכשגריר למוסדות האיחוד האירופי ולברית נאט''ו. כיום הוא יועץ לקונגרס היהודי העולמי ועמית הוראה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.פרופ' שרון פרדו הוא פרופסור מן המניין במחלקה לפוליטיקה וממשל וחוקר בכיר במרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה בת זמננו באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. פה זה כן אירופה הוא הספר החמישי בסדרת הספרים האירופים. |
| | |
|
 |
|
בימים אלו התפרסם ספרם של פרופ' רמי בנבנישתי, פרופ' ענת זעירא ופרופ' תהילה רפאלי בנושא: "בוגרי פנימיות בישראל- מחקר על מצבם לאורך עשור" בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. הספר מציג ממצאי מחקר שעקב לאורך עשר שנים אחרי קבוצה של בוגרי פנימיות בישראל החל מהשנה שבה עזבו את הפנימייה. המחקר כלל ארבעה גלים של איסוף נתונים במגוון תחומים ובהתאם לשלבי חיים שונים של צעירים בהקשר הישראלי: בסמוך ליציאה מהפנימייה, כשנה לאחר היציאה בעת תחילת השירות הצבאי, ארבע שנים לאחר היציאה מהפנימייה בעת שרוב הצעירים השלימו את השירות הצבאי וכעשור לאחר סיום השהות בפנימייה, עת מצופה מצעירים להשתלב בחיים הבוגרים באופן מלא. לספר שני חלקים: האחד מציג את נתוני המחקר שנאספו בשיטות כמותניות והשני מציג את נתוני המחקר שנאספו בשיטות איכותניות. בכל חלק סדרת פרקים שכל אחד מוקדש למצבם של הצעירים בתחום חיים אחד. כל אחד מהפרקים מציג את הרקע התאורטי והעיוני, את הממצאים ואת המסקנות לפרקטיקה ולמדיניות. בספר מוצגים לקוראים עושר רב של ממצאים, הנוגעים הן להכנה של הצעירים לחיים לקראת היציאה מהפנימייה והן למצבם בשלבי חיים שונים עד העשור השלישי לחייהם. פרקי הספר מציגים מידע מקיף ועדכני, תובנות והמלצות עבור אנשי המקצוע העובדים עם בני נוער בפנימיות ועם צעירים העשוי לסייע בהתמודדות עם שאלות העולות בסמוך ולאחר היציאה מהמסגרת. |
| | |
|
פודקאסט - ד"ר תמר סתר |
ד״ר תמר סתר ומעין ראפא מנחות ועורכות ביחד את הפודקאסט ״ספרות זה הקול״ של המחלקה לספרות עברית. בפודקאסט הוקלטו עד כה 34 פרקים שבהם התנהלו שיחות עומק על יצירה, זהות, אתיקה ותשוקה עם יוצרות ויוצרים ישראליות וישראלים. |
| |
|
 |
|
המחלקה לפוליטיקה וממשל ממשיכה בקיום הקורסים המקוונים והחדשניים בסדרת "השתתפות וייצוג בעידן הדיגיטלי" של פרופ' ג'ניפר אושר. בסמסטר א' הקרוב הקורס יפגיש בין הסטודנטים לחוקרים בינלאומיים מהשורה הראשונה להרצאות ודיונים בנושא "השתתפות פוליטית": פרופ' אן ראסמוסן מקינגס קולג' לונדון שתדבר על המחירים בהשתתפות בפוליטיקה, פרופ' רות דאסונוויל מאוניברסיטת מונטריאול שתדבר על פערים מגדריים בהיקפי הצבעה, ופרופ' יותם מרגלית מאוניברסיטת תל אביב שידבר על ההשלכות הפוליטיות של מדיניות ירוקה. קצת על הסדרה ועל סמסטרים קודמים: ייחוד הקורסים הוא בקיום מספר אירועי שיא במתכונת של וובינרים ציבוריים ואינטרקטיביים המנוהלים על ידי סטודנטים ומרצת הקורס בהם התארחו מיטב החוקרים בעולם במדעי המדינה. הקורסים מפגישים בין סטודנטים באויברסיטת בן-גוריון לתארים ראשון, שני ושלישי לבין מיטב החוקרים בעולם במדעי המדינה. מפגשי הוובינר מקנים לסטודנטים חשיפה ישירה למחקר מתקדם ואינטראקציה אישית עם חוקרים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם ויוצרים קהילת ידע רחבה מחוץ לתחומי אוניברסיטת בן-גוריון. בנוסף, הסטודנטים והסטודנטיות של הקורס זוכים להציג את עצמם.ן בפני החוקר.ת האורח.ת ולשאול שאלות פחות פורמליות (למשל, ייעוץ על מסלול אקדמי, חוויות אישיות ועוד) מחוץ למסגרת הוובינר הרשמי. |
| |
|
השקת מאגר המידע של פרויקט מחקר - JEWTACT - פרופ' איריס אידלסון שיין - המחלקה להיסטוריה של עם ישראל |
בחודש מאי 2024 הוצג פרויקט בן 4 שנים ממומן ע"י הERC תחת ניהולה של פרופ' אידלסון-שיין מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל, המאגר מכיל מעל 600 חיבורים לא-יהודיים בספרות היהודית בעת החדשה המוקדמת באירופה, ובכך חושף מגעים בין יהודים לנוצרים שלא היה ידוע לנו עד כה.
|
| |
|
עלון עשייה חברתית - אקטיבזם במלחמה |
ראו עלון המרכז חלק מהעשייה המגוונת של חברי הפקולטה בזמן המלחמה בשנה האקדמית הנוכחית
לינק לאנגלית: לינק לעברית:
|
| |
|
 |
יסמין זוהר ז"ל חוקרת סטודנטית מצטיינת אשת חינוך |
ביום רביעי ה17.7.24 אחה"צ, התאספנו חברי וחברות ביה"ס לחינוך, בני משפחתה של יסמין זוהר ז"ל, סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים, ובני משפחותיהם, לכבד את הישגיהם.ן של הסטודנטים.יות ולהנציח את זכרה של יסמין. יסמין זוהר הייתה אשת חינוך, סטודנטית מצטיינת, עוזרת הוראה, חוקרת וחברה. היא הייתה בעיצומה של עבודת מחקר התיזה שלה. היא נרצחה ב7 באוקטובר, יחד עם בנותיה קשת ותכלת, בעלה יניב, ואביה חיים, בביתם בקיבוץ נחל עוז. בטקס, הענקנו תעודות הצטיינות לתלמידות.י דוקטורט, תואר שני ותואר ראשון, ושתי מלגות דוקטורט ע"ש יסמין זוהר. אחת המלגות נתרמה על ידי בני משפחתה. הדוקטורנטיות הציגו את עבודות המחקר שלהן ואנו הצגנו וחילקנו את עבודת תיזת ה-M.A של יסמין: "ביטויים רגשיים של מורות.ים בהשתלמות בנושא קונפליקטים עם הורים", שהשלימה עבורה קבוצת המחקר. השילוב בין הגעגוע והכאב על לכתה של יסמין מאיתנו, לבין השאיפה להמשיך את דרכה הטובה בעולם החינוך והמחקר, נגע בכולם.ן ודייק את תחושותינו עם סיומה של השנה. במהלך הקיץ הקרוב, נציג בשמה של יסמין שני פרקים מעבודת המחקר שלה בכנסים אקדמיים באנגליה ובאיטליה. העבודה נמצאת בספריית ארן וניתן לעיין בה גם כאן. יהי זכרה ברוך. |
| |
|
.jpg) |
לזכרה של ד"ר רונית סולטן ז"ל - המחלקה לאמנויות |
לזכרה. ד"ר רונית סולטן ז"ל. נרצחה בביתה בקיבוץ חולית בתאריך 7 באוקטובר 2023.
קטע מדבריה של פרופ' שרה אופנברג, ראשת המחלקה לאמנויות - ביום העיון לזכרה אשר התקיים בתאריך 19.11.2024.
"כשאני חושבת על רונית אני רואה לנגד עיניי חיוך ענק וקורן, מלים טובות (במבטא נפלא) ותמיד חום ואיכפתיות. היה כביכול ניגוד בין דמותה ואופיה לבין נושאי המחקר שהיא בחרה לעסוק בהם וללמדם.
חודשיים לפני שהגישה את המאמר שהתבסס על עבודת הדוקטורט שלה ושהתפרסם בכתב העת מבטים, רונית ז"ל שלחה טיוטת מאמר, בנושא בית ללא קירות – קירות ללא בית: הרהורים על מושג הבית בתרבות, מקרה בוחן 'קירות ימית'. הגיליון האחרון של מבטים הוקדש לזכרה וההקדשה שמציינת כי היא נרצחה בביתה בתאריך 7 באוקטובר 2023, מתקשרת באופן בלתי נתפס לכמה מן הדברים אליהם התייחסה במחקרה: "מכאן שבעמידתו מול הקירות המפורקים של מה שהיו פעם בתים, המבקר נאלץ להתעמת מול התבניות המחשבתיות הטבועות בו, כיוון שמה שהוא תופס באמצעות החושים אינו נראה כמשכן מעניק הגנה או ביטחון; המראה אינו מאפשר גיבוש הסובייקט ואינו מאפשר קיום יחסי גומלין עם הסובבים. כנגד תחושת הביתיות עולות תחושות סוטרות של דבר מה לא טבעי, כאוס, איום, חשיפה ושבר."
בשנה שעברה רונית היתה אמורה ללמד קורס על אמנות בדרום אמריקה, אולם היא הציעה גם סילבוס לקורס בנושא: "אסתטיקה של טרור: מונומנטים, אנדרטאות, מצבות זיכרון", שם כתבה כי "במרכז הדיון בקורס זה מוצבות שאלות בנוגע לאופני הבנייה בזיכרון הקולקטיבי של אירועים היסטוריים ופוליטיים הקשורים לאלימות ממוסדת. ... מונומנטים מסוגים שונים שנבנו במהלך המאה ה-20 וה-21, העוסקים בזיכרון של טרור ואלימות, במסגרת שלושה מקרי בוחן: דיקטטורות בדרום אמריקה, שואה באירופה, מלחמות בישראל". בכאב גדול אנו ניצבים למול נושאים אלו בחיי היום יום מאז אותה שבת.
יהי זכרה ברוך."
|
| |
|
ריטריט אמנויות מהעוטף - המחלקה לאמנויות |
המחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יזמה ריטריט מקצועי הפתוח לאמניות.ים ולסטודנטיות.ים לאמנות, אשר נפגעו במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ומהשלכותיה של המלחמה המתמשכת.
הריטריט התקיים בתאריכים 11-10 ביולי 2024, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכלל סדנאות אמנות ייעודיות, תערוכת Pop Up, בגלרית טרומפלדור, מפגשים קבוצתיים, עם אוצרים ואוצרות; ודיונים על סוגיות באמנות עכשווית ו- "Aesthetics of Care״.
היוזמה התגבשה כמענה לצורך ביצירת זמן ומרחב למפגש בלתי אמצעי, לטובת מחשבה על יצירה בעת הנוכחית בדגש על יצירת הזדמנות להעשרה אישית ולפיתוחם של שיתופי פעולה עתידיים. |
| |
|
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק
.jpg)
_480x270-r.jpg)
_356x532-r.jpg)
