מחר, 6.3.24, תתקיים הרצאה שביעית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, בנושא שינוי אקלים בעידן נתונים ומידע – בינה מלאכותית, נתוני עָתֵק וניטור מרחוק, מאת ד"ר זהר ברנט יצחקי, המרכז האקדמי רופין.

מוזמנים להשתתף בהרצאה קישור לזום

בהרצאה נבין את הבסיס של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, ונכיר את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אלה כדי להתמודד עם משבר האקלים.

ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שעוברת על האנושות בשנים האחרונות כוללת גם התפתחות דרמטית בעיבוד וניתוח נתונים ששיאה מתבטא בפיתוחה ושגשוגה של הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence - AI) . האיסוף המאסיבי של נתונים, בשילוב עם יכולות קוגניטיביות של אלגוריתמים ומחשבים מאפשרים להתמודד עם אתגרים מורכבים מעולמות כגון כלכלה, רפואה ואף אקלים.

השימוש בבינה מלאכותית טומן בחובו פוטנציאל עצום הן עבור כדור הארץ והן עבור האנושות. מחקרים מצביעים על כך שעד 2030, AI עשויה להפחית את פליטת גזי החממה ב-5%-10%. יישומים שונים כבר מדגימים את האפשרויות העצומות לצמצום שינוי האקלים, כגון פיתוח שרשראות אספקת מוצרים אופטימליות, תכנון עירוני משופר, ניהול תנועה, ניהול פסולת וכן התמודדות עם שינוי אקלים כמו פיתוח מערכות התרעה מוקדמות על אסונות, מודלים משופרים לחיזוי סכנות אקלים  ועוד.

במקומות ספציפיים כמו סינגפור וליסבון, בינה מלאכותית כבר מנוצלת לבדיקת עמידות התשתית נגד שיטפונות ומיפוי מתקנים קיימים של פאנלים סולאריים. יתרה מכך, בינה מלאכותית יכולה לנתח מערכי נתונים גדולים כמו תמונות לוויין כדי לנטר שינויי אקלים, לסייע לחברות במדידת פליטות ברמת מיקרו, ולעקוב אחר טביעת הרגל הפחמנית של מוצרים.

בעוד שמערכות AI יעילות הן חיוניות לניהול מורכבויות סביבתיות, פעולתן צורכת אנרגיה משמעותית, שחלק גדול ממנה מגיע כיום מדלקים מאובנים. הדרישה לאנרגיה גדלה ככל שמערך הנתונים והמודלים הופכים מורכבים יותר, ולכך עשויה להיות השפעה סביבתית. כך למשל, האנרגיה הדרושה לאימון דגמי AI מתקדמים מכפילה את עצמה בערך כל 3.4 חודשים. עד שנת 2040, הפליטות של תעשיית הטכנולוגיות, מידע ותקשורת צפויות לתרום ל-14% מהפליטות העולמיות.