יום הצדק החברתי הבינלאומי מצוין יל ידי האו"ם בכל שנה משנת 2007, בכדי להעלות את המודעות לצדק חברתי בעולם, מתוך תפיסה שצדק חברתי הוא אחד מעקרונות היסוד לקיום חברה צודקת,
שלום, שגשוג וקיום משותף של אומות ומתוך הנחה שכדי לקדם חברה צודקת, יש להעלות את עקרונות הצדק החברתי לסדר היום ולקדם שוויון בין המינים ובין מגזרים שונים. ארגון האומות המאוחדות הגדיר את הרדיפה אחר צדק חברתי כמשימה מרכזית עולמית ותכליתה קידום ושמירה על
הכבוד האנושי. ב"צדק חברתי" מתכוונים לחלוקה צודקת של משאבים חברתיים וכלכליים לכלל האזרחים מתוך אמונה שזכויות כגון תעסוקה, שירותי חינוך, טיפול רפואי, דיור, קניין, ומצד אחר החובות, כגון שירות צבאי, מִסים וכו', הם תנאי יסודי ובסיסי לחיים בין אנשים ועליהם להיות באופן שווה.
גישת אי-צדק אקלימי טוענת לקיומה של חלוקה לא שווה בקרב מדינות ברחבי העולם בין פליטות גזי החממה והתרומה להתחממות העולמית, לבין רמות הפגיעות ממנה. גם בתוך מדינה מסוימת, ההשתייכות למיקום חברתי על רקע מעמד חברתי-כלכלי, מגדר ומוצא לאומי
או אתני, עלול לעצב את רמת הפגיעות מההשלכות של משבר האקלים.
כפעילות אקטיביזם בנושא צדק חברתי אקלימי אפשר לבחון הבדלים במדדים שונים של סביבה ושינוי אקלים (למשל - מספר וגודל שטחים פתוחים, עצים והצללה, טיפול במפגעים, טיפול בנגר וכדומה) בין אזורים שונים ביישוב ובחינת ההקשר להיבטים חברתיים (כמו חתך
סוציו אקונומי, סוג האוכלוסייה - ותיקים/חדשים; קשישים;משפחות ועוד). אם יימצאו הבדלים המעידים על אי צדק חברתי סביבתי או אקלימי, אפשר לעודד את התלמידים לפעולה. למשל - לכתוב מכתבים לרשות המקומית, לעורר מודעות בקרב התושבים, לפעול לתיקון המצב (נטיעת עצים,
הסרת מפגעים וכו').
מקורות ומידע נוסף: |