|
|
כחבר סגל חדש במחלקה לפסיכולוגיה, לעתים קרובות עליי להציג את עצמי ואת המחקר שלי בפורומים שונים. בדרך כלל אני מתאר בקצרה: "שמי אלמוג, ואני ראש המעבדה לפסיכולוגיה חברתית חישובית. אני חוקר מיסאינפורמציה וקיטוב פוליטי ברשתות חברתיות". לא פעם אני נתקל בתגובות הומוריסטיות כמו "אתה בטח מאוד משועמם, אין מה לחקור בתקופה הזו". ואכן הקהל המשועשע שלי לא טועה; הנושאים בליבת המחקר שלי נראים רלוונטיים מתמיד. דו"ח הסיכונים הגלובליים לשנת 2024 של הפורום הכלכלי העולמי, שמשקף את דעותיהם של 1,500 מומחים, זיהה מיסאינפורמציה וקיטוב חברתי כסכנות החמורות ביותר לשנתיים הקרובות. המומחים מזהירים שסכנות אלו עלולות אף להתגבר בעידן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI;
דוגמת ChatGPT) שעלולה להגביר פילוג חברתי, אלימות אידיאולוגית ודיכוי פוליטי.
|
| | |
|
פרויקט מח"ר - מחזור מאי 2024 |
הפקולטה ממשיכה לעודד תלמידי.ות מחקר להגיש מאמרים לפרויקט מח"ר – המחזור הקרוב 9.5.2024
|
| |
|
|
ברכות חמות לפרופ' עליאן אלקרינאוי שנכלל ברשימת החוקרים הכי מצוטטים בתחומם לשנת 2023, לפי הדירוג של אוני' סטנפורד במיקום 2% העליונים.
לקישור: |
| | |
|
|
In September 2023 I had the honor of participating in the planting of a 1300-year-old variety of grapes on the outskirts of the UNESCO world heritage site, Avdat (Negev desert, Israel). My previous research demonstrated the significance of viticulture in this region during Late Antiquity |
| | |
|
SAVE THE DATE - כנס קול קורא רב תחומי לשנת 2024 |
הפקולטה ולשכת סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח שמחים לבשר שהשנה הוגשו 8 פרויקטים במסגרת הקול קורא הרב תחומי לשנת 2024 אשר יוצגו במעמד "כנס פרויקטים" שיתקיים בתאריך 13.6.2024 בשעות 09:00-14:00 (הודעת לו"ז תפורסם בימים הקרובים) יום המצגות פתוח לקהל האוניברסיטה ובו החוקרים יציגו בפני ועדת שופטים, את הצעת הפרויקט. לכל מחקר במסגרת תכנית זו יוקצה תקציב של עד 25,000 ₪. בסה"כ יזכו למימון עד 5 פרויקטים.
|
| |
|
ד"ר טליה שוורץ טיירי - זכייה באות ההוקרה ליום האישה הבינלאומי 2024 |
ד"ר טליה שוורץ טיירי היא חברת סגל המחלקה לעבודה סוציאלית. בימים רגילים טליה חוקרת איכות של שירותים חברתיים, עוסקת בהערכת תוכניות לאומיות, ועומדת בראש מעבדת בינה מלאכותית לרווחה וחוסן חברתי. טליה הטיבה לנצל את כישוריה המקצועיים מיד עם פרוץ המלחמה ויזמה לא פחות משבעה פרויקטים למען חיזוק החוסן הנפשי של נפגעי.ות המלחמה. בין הפרויקטים ניתן למצוא את 'עו"סיות למען נפגעי המלחמה', קבוצת של עובדות סוציאליות מומחיות בטראומה, שסייעו נפשית למי שנפגעו. תוך ימים ספורים הקבוצה כללה אלפי עובדות סוציאליות ברחבי הארץ. הצוות אותו ניהלה ד"ר טליה שוורץ טיירי, כלל סיוע מיידי לנפגעות ולנפגעי טראומה, למשפחות הנעדרים, לניצולי הטבח במסיבה ולמשפחות בישוביי העוטף. הצוות תיאם בין עובדות סוציאליות למקרים שנזקקו לסיוע לפי תחום מומחיותן המקצועי. וגם סייע לקב"נים ומפקדים בזירות השונות בדרום ובצפון, כולל לרבנות הצבאית ולמי שזיהו גופות. |
| |
|
ד"ר שרי אהרוני - זכייה באות ההוקרה ליום האישה הבינלאומי 2024 |
ד"ר שרי אהרוני ד"ר שרי אהרוני היא חוקרת ואקטיביסטית פמיניסטית המשלבת בין הידע המקצועי שלה לפעולה ומעורבות חברתית. שרי חוקרת סוגיות של מגדר והסכסוך הישראלי-פלסטיני ופועלת למען שילוב נשים בתהליכי שלום ודיפלומטיה. כמו כן היא חוקרת אלימות מינית במלחמה, ועוסקת בתיעוד ושימור ארכיונים פמיניסטיים מזה שניים ארוכות. המתקפה של שבעה באוקטובר מחקה את המרחק ה"בריא" בין תחומי המחקר למציאות חייה, כשהאלימות הקשה ביותר הגיעה אלינו הביתה.עוד בשלב ההלם הראשוני, שרי רתמה את המומחיות המקצועית שלה לפעולה ועל כך אין מספיק מילות הערכה ותודה. מזה מספר חודשים שרי מובילה קבוצת מחקר שעוסקת בתיעוד הפשעים המגדריים שהתרחשו במהלך התקפת חמאס ב-7 באוקטובר. בנוסף, בימים קשים אלו, בזמן של חלוקת נשק המונית, שרי ממשיכה לעסוק גם בסוגיות הנוגעות לביטחון במרחב הפרטי והזוגי, תוך כדי המלחמה ולאחריה, ופועלת למניעת האלימות הפוטנציאלית. שרי, אני מאחלת לנו שהמציאות תתרחק מאד מנושאי המחקר שלך ושהם יהפכו לפחות רלוונטיים, ומודה לך בשם כולנו על פעילותך יוצאת הדופן. |
| |
|
שרון אופיר- טולדנו - זכייה באות ההוקרה ליום האישה הבינלאומי 2024 |
שרון אופיר-טולדנו היא רכזת המחלקה לתקשורת ועובדת אוניברסיטת בן-גוריון מזה 21 שנים. לשרון בת בצבא, לוחמת בכיפת ברזל שהוקפצה לשירות ב7 באוקטובר. שרון התעניינה איך בתה מסתדרת עם הכביסות ולא קיבלה תשובה טובה. במקביל, במושב שדה צבי בו היא גרה, הייתה חלוקת של המוני שקיות עם רכב ששינע את הכביסה בין בתים שונים עם פתקים ומדבקות, וזה היה פתרון מסורבל. שרון הגתה ביחד עם חבר רעיון להקים מכבסה, זאת אומרת מכונות כביסה ומייבשים שיגיעו לשטחי הכינוס של הצבא. היא נזכרה שיש קול קורא באוניברסיטה למיזמים שקמו בעקבות האסון, והשתמשה בחמשת אלפים השקלים בהם זכתה להתנעה של הד סטרט, שאפשר לממן את מיזם המכבסה, שפעל בשבועות הראשונים ממש תחת סיכון ובליווי צבאי. כיום יש בחמ"ל כ-80 מתנדבות.ים ושרון מנהלת אותו במקביל לעבודתה באוניברסיטה, תוך תמיכה גדולה של ההנהלה שמאפשרת לה להמשיך. באמצעות המכבסה הניידת חיילות וחיילים רבים קיבלו תחושה של בית בשטח. |
| |
|
הרדוף וינקלר - זכייה באות ההוקרה ליום האישה הבינלאומי 2024 |
הרדוף וינקלר היא סטודנטית לפילוסופיה ולימודי מדינת ישראל שמסיימת בימים אלו לכתוב את עבודות הסמינר בתואר הראשון. הרדוף הגתה יוזמה לבניית בוט שמבצע התאמה בין מתנדבות ומתנדבים לבין מבקשי סיוע בזמן המלחמה. כבר בשבעה באוקטובר בערב, בסיומו של יום שהרגיש לה כמו שבוע, הרדוף חשבה איך לעזור. בהסתמך על הכרותה עם ישראל ועם הישראליות, היה לה ברור שיהיו המון מי שירצו לעזור. מה שלא עלה עדיין על דעתה, היה הכמות העצומה של הנזקקות והנזקקים. הרעיון שהגתה הרדוף, היה למנוע חוסר ארגון שיוביל לאובדן כוונות העזרה הטובות. ואז, היא פשוט יצרה אפליקציית שידוכים, משהו כמו טינדר. בלילה של השבעה באוקטובר היו לה כבר 5 חברי צוות, שגדל בהמשך ל50 מתנדבות ומתנדבים שעבדו סביב השעון. באמצעות היוזמה של הרדוף החיבור בין מתנדבים למקומות התנדבות בתקופת הלחימה היה מהיר ויעיל. ארגונים רבים נעזרו באפליקציה שלה, כולל חמ"לים שהבוט תמך בהם בהצלבות בין מבקשי עזרה לנותני מענה, למשל בשינוע של דברים, כמו תרופות, בכביסה, באוכל, בבייבי סיטר, בעזרה במשק בית וכו'. |
| |
|
ד"ר אורנה דונת - המחלקה לעבודה סוציאלית - מרצה מצטיינת תשפ"ג |
ברכות על זכייתה של ד"ר אורנה דונת בתואר מרצה מצטיינת לשנה"ל תשפ"ג.
טקס הענקת התעודות למרצים מצטיינים יתקיים בתאריך 1 למאי 2024 בחסות לשכת הרקטור והיחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה. |
| |
|
פרופ' שרון פרדו - המחלקה לפוליטיקה וממשל - מרצה מצטיין תשפ"ג |
ברכות על זכייתו של פרופ' שרון פרדו בתואר מרצה מצטיין לשנה"ל תשפ"ג.
טקס הענקת תעודות למרצים מצטיינים יתקיים בתאריך 1 למאי 2024 בחסות לשכת הרקטור והיחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה. |
| |
|
פרופ' יואב קסלר - המחלקה לפסיכולוגיה - מרצה מצטיין תשפ"ג |
ברכות על זכייתו של פרופ' יואב קסלר בתואר מרצה מצטיין לשנה"ל תשפ"ג.
טקס הענקת תעודות למרצים מצטיינים יתקיים בתאריך 1 למאי 2024 בחסות לשכת הרקטור והיחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה. |
| |
|
פרופ' איתן בר-יוסף - המחלקה לספרויות זרות ובלשנות - מרצה מצטיין תשפ"ג |
ברכות על זכייתו של פרופ' איתן בר-יוסף בתואר מרצה מצטיין לשנה"ל תשפ"ג.
בנוסף, ברכות על זכייתו בפרס רוט למרצה מעורר השראה.
טקס הענקת התעודות למרצים מצטיינים יתקיים בתאריך 1 למאי 2024 בחסות לשכת הרקטור והיחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה.
|
| |
|
ד"ר אילן מנור - המחלקה לתקשורת - מרצה מצטיין תשפ"ג |
ברכות על זכייתו של ד"ר אילן מנור בתואר מרצה מצטיין לשנה"ל תשפ"ג.
טקס הענקת התעודות למרצים מצטיינים יתקיים בתאריך 1 למאי 2024 בחסות לשכת הרקטור והיחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה. |
| |
|
 |
כנס שנתי לתקשורת על שם פרופ' דן כספי ז"ל |
ביום שלישי, ה-5.3, קיימה המחלקה לתקשורת את הכנס השנתי לתקשורת על שם פרופסור דן כספי ז״ל. פרופ׳ כספי הוא ממקימי המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אשר גדל והתחנך בבאר שבע. מאז מותו בשנת 2017 מקפידה המחלקה לתקשורת לשמר את זכרו ופועלו של דן בדרכים שונות. הכנס השנה עסק בחשיבות התקשורת המקומית בזמן חירום ומלחמה. בכנס התארחו העיתונאים ואנשי תקשורת אשר כולם, כמו כספי, תושבי הדרום: הגב׳ קרן אוזן, מגישה בתאגיד השידור הישרלי, מר׳ אחמד אבו סוויס, כתב שטח בערוץ ״מכאן 33״, תאגיד השידור הישראלי, מר׳ רמי שני כתב בגלי צה"ל, הגב׳ אילנה קוריאל כתבת באתר Ynet ומר׳ אסף פוזיילוב, כתב בתאגיד השידור הציבורי.
הדיון נפתח בשאלת החוויה האישית של כל אחד מהעיתונאים והעיתונאיות ביום השבעה באוקטובר. המשתתפים שיתפו על הקהל כיצד מילאו את תפקידם העיתונאי בזמן בין אזעקה לאזעקה, ותוך כדי שהם מחלצים ניצולים מהאזור המותקף. במהלך הדיון עלו נושאים כגון חשיבות האתיקה והמוסר האישי אל מול דרישות התפקיד; האמינות בדיווח ומידת חשיבותו; דנו בשאלת הצנזורה הפנימית והמערכתית; וסיימנו עם טיפים לעיתונאי העתיד שלומדים עכשיו במחלקה לתקשורת. לב הדיון עסק בהיכרות של כתבי הדרום עם השטח המסוקר, ואת המורכבות שבסיקור אישי כל כך - לכל אחד מהעיתונאים היה קשר אישי, רגשי ופיזי למקום עליו דיווח ביום האירוע. לרגע סיקרו העיתונאים את היקר והקרוב להם מכל - משפחתם, שכניהם, חבריהם, וביתם.
|
| |
|
ד"ר אסף קליימן - "Crisis in Motion: The Final Days of Iron Age I Megiddo" - המחלקה לארכיאולוגיה |
המחקר עוסק באופן שבו ניסו תושבי עיר מרכזית במזרח הקדום להתמודד עם משבר כלל-ארצי על בסיס מחקר רב-תחומי של החורבן של מגידו הכנענית בראשית המאה העשירית לפסה"נ. זהו אירוע משמעותי בהיסטוריה של הלבנט שבעקבותיו השתנה הארגון החברתי והפוליטי של כל כל האזור בצורה מרחיקת לכת. המחקר מספק הצצה נדירה לפעולות שננקטו על-ידי תושבי מגידו בעת המשבר, בין היתר, הטמנת חפצי ערך שונים מתחת לרצפות הבתים, שינויים מהירים בנוהגי הפולחן ובכלכלת הקיום, נטישה המונית של תושבים ואף קבורות מבוגרים וילדים בתחומי העיר, כנראה עקב מצור שמנע גישה לבית הקברות שבשולי העיר.
|
|
| |
|
 |
פרופ' יונתן מנדל (המחלקה ללימודי המזרח התיכון, אוני' בן גוריון) וד"ר נדים כרכבי (החוג לאנתרופולוגיה, אוני' חיפה) - The Re-Enchantment of the Orient: Mista‘arvim and Their Special Status in Jewish-Israeli Society |
המאמר עוסק במקומם של מסתערבים - ובמקומה של פעולת ההסתערבות - בתרבות הפופולרית בחברה היהודית בישראל. תוך ניתוח שני מקרי בוחן טלוויזיוניים מרכזיים – סדרת הטלוויזיה 'פאודה' ומספר סדרות דוקומנטריות שיצר העיתונאי צבי יחזקאלי ובהם שימוש בזהות ערבית בדויה – אנו טוענים כי פעולת "ההסתערבות התרבותית" מהווה שיקוף של תפיסות ציוניות היסטוריות עמוקות בנוגע לאחר הערבי ולאחר הפלסטיני, וגם ממסגרת בצורה טובה את הפרדוכס של חברה הנמצאת במזרח התיכון אך רואה את עצמה כשונה ונעלה ממנו. למעשה, אקט ההסתערבות מהווה תמצית חלום יהודי-ישראלי-ציוני ומכאן גם הפופולריות והדומיננטיות שלו בחברה היהודית; חלום של "מקומיוּת" מצד אחד, היכרות עם החברה הערבית מצד שני, אך מצד שלישי – שמירה על גבולות פוליטיים וחברתיים ברורים ולא חצייה שלהם, מתוך רצון לבסס דיכוטומיות בין יהודים לבין ערבים, ומתוך רצון לבסס עליונות מוסרית ופוליטית. Yonatan Mendel and Nadeem Karkabi, “The Reenchantment of the Orient: On Mistaʿarvim and Their Special Status in Jewish Israeli Society”, The Middle East Journal 77 (2) Autumn 2023, pp. 161-180.
להלן קישור למאמר: |
| |
|
Dr. Yana Tchekhanovets - Jerusalem Agents: Armenian and Georgian Pilgrimage to Byzantine Palestine |
The earliest monastic presence of Armenians and Georgians in the Holy Land dates to the fifth century, and is associated with the names of the Armenian Euthymius the Great (ca. 377‑473 CE), native of Melitene in Armenia Minor, and Peter the Iberian (ca. 411‑91 CE), Georgian by birth. Both came to the Holy Land as pilgrims, and soon became key figures of Palestinian monasticism, although their role was never restricted to the national communities. Archaeology offers similar dates for the beginning of Armenian and Georgian activity in the Holy Places, and recovering the remains of rural and urban monastic complexes, pilgrim hostels and funerary chapels. The article discuss the archaeological evidence of pilgrimage from Caucasus to the Holy Land and its impact to the church live, art and architecture of Georgia and Armenia. |
| |
|
|
שינויי אקלים הם הנושא הגלובלי המשמעותי ביותר העומד בפני האנושות, אולם אחת הסיבות לייצוג המצומצם שלו בתכניות הלימודים בבתי ספר ברחבי העולם עשויה להיות ההמשגה האפיסטמולוגית הלקויה שלו כגוף ידע. פרופ׳ אורית בן צבי אסרף מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב – מובילה קבוצת מחקר ישראלית המשתתפת במחקר בינלאומי בנושא חינוך אקלימי. בנוסף לפרופ׳ בן צבי אסרף, חוקרים מובילים ובעל שם עולמי מאוסטרליה, פינלנד, אנגליה, אינדונזיה וקנדה השתתפו במחקר זה. המחקר התמקד בהבנת ומיפוי תפיסת ההטמעה של נושא שינוי האקלים בקרב קובעי מדיניות, מכשירי מורים ומורים מובילים העוסקים באקלים. |
| | |
|
 |
|
העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים, מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות. האבחנה שההיסטוריה מתקדמת אל עבר אופק מבטיח של צדק ושוויון אינה עומדת עוד במבחן הזמן. במקום לנוע בבטחה קדימה, החיים מקרטעים שוב ושוב סביב מציאות של משבר. בישראל ובמקומות אחרים, התקיעוּת והסחרור הם המקצב החדש של החיים הפוליטיים והרקע לצמיחת מחאות שמבקשות לחדש את התקווה שאבדה. כיצד החיים בהווה מושפעים מנסיגת העתיד ומהתקיעות שתופסת את מקומו? מה קורה לחיים הפוליטיים כאשר התקווה מידלדלת, והאם אופטימיות נחושה היא הדרך לאשש אותם? אל מול הערך שמיוחס כיום לרגשות נמרצים ולתפקידם במצבי משבר, עתיד לשעבר מפנה את המבט להרגשות אהודות, אמביציוזיות ומבטיחות פחות. הספר בוחן מקרוב את תחושות הייאוש, אוזלת היד, הדשדוש והאבדון שמתפתחות על רקע ההתנגדות לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, המחאה נגד שלטון נתניהו והפעולות לבלימת משבר האקלים. הוא מראה כיצד הבחירה בין התקווה לייאוש מסתמנת בתקופה שלנו כהכרעה הפוליטית החשובה ביותר, וטוען שדווקא התחושות העמומות שבין התקווה לייאוש יכולות לתרום לפיתוח עמידות וחוסן. הספר מנתח יצירות קולנועיות, מוזיקליות ואמנותיות שחוקרות את התחושות הללו ומצביע על החלופה שהן מציבות לשיח הפוליטי ולהסדרה הרגשית הנחרצת שלו. התחושות הירודות שמשקפות את ניוון האופק הפוליטי נתפסות כשם נרדף לשיתוק ותבוסתנות, אולם הספר מבקש להראות שבמצב של מבוי סתום ראוי להקדיש להן מחשבה נוספת – ולו כדי להרחיב את מרווח התמרון ולהקל על תחושת המחנק. להלן הקישור: |
| |
|
|
הספר עוסק בשדה הוראת הערבית בחברה היהודית בארץ בשלהי השלטון העות'מאני ובשנות המנדט הבריטי בארץ. הוא חושף את הדיון הסוער על אופן הוראת השפה הערבית, ועל השאלה מי אמור להוביל את התחום. בנוסף הוא מנתח את ההתנגשות הבלתי נמנעת בין כמה תפיסות עולם ובין סוגי ידע שונים בערבית שייצגו המעורבים בשדה: משכילים ערבים-פלסטינים שלימדו ערבית בבתי ספר עבריים ושקולם בוויכוח כמעט ולא נשמע; יהודים ספרדים משכילים שראו בערבית את שפת המרחב והיא הייתה להם כשפת אם; יהודים אשכנזים בני היישוב הישן שידעו ערבית בהיותם "בני הארץ"; מהגרים יהודים יוצאי אוניברסיטאות גרמניות בעלי ידיעות פילולוגיות בערבית; ויהודים ילידי הארץ שהתחנכו במוסדות ציוניים ושעמדו על הצורך השימושי-פוליטי בידיעת השפה.
|
| |
|
ראיון לתוכנית הרדיו/פודקאסט "מאחורי הקלעים" של כאן תרבות - פרופ' פנינה שוקרון-נגר, המחלקה ללשון העברית |
ראיון לתוכנית "מאחורי הקלעים" של כאן תרבות, בעריכה ובהגשה של רותי קרן, בנושא ההשפעות של טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו על השיח. בין היתר נידונו בראיון השדות הסמנטיים השכיחים לתיאור אירועי הטבח והמלחמה והמשמעות הסימבולית שלהם (בעיקר השדות של השואה ומלחמת יום הכיפורים, בהתאמה); שינויים בתפיסה הריגושית של מילים מייצגות ('גיבור.ה', 'התפכחות'); צמצום מנעד התיאורים הריגושיים החיוביים והשליליים בשיח; שימוש בביטויים כקודים מוסכמים ("קרבות עזים", "הותר לפרסום"); שינויים בתקשורת הבינאישית (למשל בברכות ובתגובות עליהן); ארגון לשוני-קוגניטיבי של ציר הזמן ("6 באוקטובר", "7 באוקטובר" ו"היום שאחרי" כייצוגים מטונימיים של תודעה ותפיסת עולם); הבניה ישנה-חדשה של קבוצת ה'אנחנו' ושל קבוצות שונות של 'אחרים' (למשל 'קורבנות' מול 'נאצים'; 'יהודים' מול 'העולם'); ייצוגים ומשמעויות של שתיקה ושל השתקה ("לא גינו...", "לא נאמרה אף מילה על...") ועוד. קישור לפודקאסט –
|
| |
|
'אהבתי ל-X' - מר אלי רבזין המחלקה לאמנויות |
בגלריית טרומפלדור בעיר העתיקה בבאר שבע נפתחה תערוכת יחיד של אמן בינלאומי, אלי רבזין, באוצרותה של מרגנית (ניתי) קספו.
זאת תערוכה ראשונה בעולם ופורצת דרך, בה מתקיים שילוב בין המרחב הפיזי למציאות מדומה. תערוכת אמנות רב-ערוצית המגשרת בין אמנות רחוב למרחבים מוזיאליים מסורתיים. באמצעות מיזוג של הדפסות תלתמימדיות, טכניקות אמנות רחוב קלאסיות כמו שימוש בצבעי ספריי ושבלונות על מצע משטחים חדשניים בחיתוך לייזר, רבזין יוצר עולם של פרשנויות יצירתיותוחדשניות. כאשר מרכיבים אינטראקטיביים המשולבים ברבות מיצירותיו, מעשירים את חווית הצפייה. אחד הממצאים בתצוגה הוא מטוס קרב נטוש, שנצבע בשטח אימונים ואז נסרק וניתן לצפות באופן חוויתי מלא באמצעות משקפות המציאות המדומה. במקביל, סרטונים אודות הליך הצביעה וראיון עם הטייס האחרון שהטיס אותו מוקרנים לבאי הגלריה וכן דגם מוקטן ומדויק מוצג בחלל התצוגה.
|
| |
|
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק
.jpg)
.jpg)
