16 ינואר 2024

 

השתלמות "היבטים מגוונים של שינוי אקלים"

 

מחר, 17.1.24, תתקיים הרצאה שלישית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, בנושא כלים ליצירת חוסן קהילתי בהתמודדות עם שינוי אקלים, מאת ד"ר אלה ברנד-לוי, עובדת סוציאלית, כיום מנהלת מקצועית של תחום התעסוקה והקהילה במערך התכניות לטיפול בעוני של משרד הרווחה והביטחון החברתי. לשעבר עמיתת ממשק במשרד הרווחה, תכנית של האגודה הישראלית לאקולוגיה, במסגרתה הובילה את כתיבת התכנית להערכות לשינוי האקלים של משרד הרווחה.
ההרצאה תעסוק בשינויי האקלים, אוכלוסיות פגיעות וחוסן קהילתי. נדון מי הן האוכלוסיות הפגיעות לשינויי האקלים ומדוע וכן מה ניתן לעשות כדי לחזק את הערכותן בדגש על פיתוח חוסן קהילתי.

שימו לב - עדיין ניתן להרשם להשתלמות. ההרשמה והפרטים כאן

 

חוסן קהילתי ואקלימי

 

מהו חוסן? בימים אלו אנו שומעים את המונח חוסן (Resilience) בהקשרים רבים - חוסן אישי, חוסן נפשי, חוסן קהילתי, חוסן לאומי ועוד. המונח חוסן מתייחס ליכולת ההתמודדות שלנו (Coping) כלפי לחץ, העמידות שלנו ביחס לקושי או אתגר. המונח מגלם  יכולות רבות כגון: לשמור על שגרה, יכולת השיקום, התעצמות וצמיחה לאחר משבר, ניהול יצירתי של פתרונות וקבלת החלטות לגבי המצבים המשתנים, יכולת של גמישות והתאמה למצב המשתנה ועוד. 

מה משפיע על החוסן? מסוגלות עצמית ואמונה ביכולות שלנו להשפיע לטובה על הדברים; הבנה ברורה של מטרות וערכים החשובים לנו שאליהם אנו מכוונים; יכולת גמישות והתאמה ויצירת פתרונות חדשים; רשת של קשרים חברתיים ותמיכה הדדית מהסובבים אותנו.

חוסן קהילתי מתייחס ליכולת של קהילה לתפקד בעת משבר וליכולת לחזור ביעילות לשגרה. לשם כך התנהלות קהילתית בימות שגרה חשובה כהכנה למצבי חירום. קילה איתנה בשגרה היא זו שתדע לתת מענה לחבריה בזמן מצוקה אישית, חברתית או גלובלית, ובפרט לאוכלוסיות פגיעות. בימים אלו של מלחמה אנחנו עדים לחוסנן של קהילות התומכות בחבריהן  (למשל במשפחות המילואימניקים, משפחות שכולות) ואף מחוץ לקהילה המקומית (בשליחת ציוד לחיילים ומפונים, התנדבות בחקלאות ועוד). 

חוסן אקלימי מתייחס להתמודדות יעילה עם האתגרים ששינוי האקלים מציב בפנינו. הוא תלוי בקבלת החלטות אמיצות ברמה הבינלאומית והמקומית, ומחייב גם שינוי תודעתי בקרב קהילות ופרטים, כך שידרשו ממקבלי החלטות בשלטון המרכזי והמקומי לנקוט צעדים אופרטיביים. שינוי האקלים הוא גם הזדמנות לדמיין מציאות חלופית טובה יותר וליצור אותה הלכה למעשה.

הידעתם? גם בתי ספר יכולים להיות מרכזים לחוסן קהילתי ואקלימי. 
למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בהטמעת הידע הנדרש כדי להגביר את המודעות לשינוי האקלים ולהניע לעשייה חיובית וחיונית. תפקיד מערכת החינוך הוא להכין את הילדים ובני הנוער לא רק למציאות כפי שהיא אלא גם לאורח החיים הרצוי, ובכך לתרום לפיתוח חוסן ומסוגלות בקהילה. מסיבה זו חשוב לרתום את בתי הספר לקחת חלק מרכזי בתוכניות הרשותיות להיערכות לשינוי האקלים. בית הספר יכול לשמש כשלוחה שכונתית של מערך החוסן הרשותי, ולתפקד כמוקד להפצת מידע, הדרכה והסברה, הפעלת מערך מתנדבים, מרכז הפצה למזון וציוד ועוד.
מבחינה תשתיתית, בתי הספר הם מוקד קהילתי זמין ומוכר לילדים ולמשפחות. יש בהם מרחבים מוגנים גדולים, שיכולים לאפשר מגוון פעילויות כמו גם לינה.
בנוסף, בית ספר שמתפקד כמרכז חוסן אקלימי יכול לספק חשמל ומים בלי תלות במערכת הארצית, יש בו מרחבים כמו גגות ירוקים, חממות, גידול הידרופוני, שיכולים לספק מזון טרי כמו ירקות ופירות, וכן הפוגה, הרגעה וקרקוע, למשל דרך עיסוק באדמה, בגינת הירק והתבלינים.

עוד בנושא זה כדאי לקרוא במסמך של הרשת הירוקה ולצפות בסרטון על פרויקט עדן.  

כדאי להכיר -  מרכז בידינו הוציא שני מסמכים העוסקים בלמידה חברתית רגשית המקדמת חוסן, בהקשר לשינוי האקלים
למידה חברתית-רגשית (SEL) בהוראת שינוי האקלים - סביבתון 21, ספטמבר 2023
למידה חברתית-רגשית (SEL) בהוראת שינוי האקלים - הצעות וכלים לרפלקציות מסוגים שונים

 

 

היום ספירת הציפורים מתחילה!

 

 

זה הזמן לצאת לבד או עם התלמידים או המשפחה לעשר דקות בחצר, בגינה או ברחוב, לצפות בציפורים, לספור ולדווח באפלקציית eBird. קבלו לקט קישורים חשובים שיסייעו לכם בספירת הציפורים ובהם מדריך חדש לציפורים נפוצות במשכנות אדם, חידונים לזיהוי ציפורים, הנחיות להורדה ושימוש באפליקציית הדיווח ועוד. 

 

 

קהילת בידינו

 

 

 

 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק