|
מחר, 31.1.24, תתקיים הרצאה חמישית בסדרת ההרצאות במסגרת השתלמות עדכון ידע מדעי, בנושא סוף העונה -על אופנה, אקלים וחברה, מאת ד"ר מיטל פלג מזרחי - חוקרת אופנה בת קיימא וצדק סביבתי ומנהלת תנועת מתלבשות לאופנה הוגנת ומקיימת. |
מידי שנה, תעשיית האופנה בעולם מייצרת כמאה מיליון פריטי לבוש. על מנת לייצר את הבגדים האלה, מסתמכים במידה רבה על דלקי מאובנים. השימוש המסיבי בדלקי מאובנים, משמעותו פליטות נרחבות של פחמן דו חמצני. תעשיית ההלבשה וההנעלה לבדה מייצרת כ-2.1 מיליארד טונות של
פליטות פחמן דו חמצני, המהווים כארבעה אחוזים מכלל הפליטות העולמיות. ללא פעולה משמעותית, תוך עשר שנים הנתון הזה צפוי עוד לעלות בכ-30 אחוזים.
ההפחתה של פליטת גזי חממה אפשרית בשלושה מקומות בשרשרת האספקה של תעשיית האופנה: פעילויות במעלה הזרם - הכוונה לכל מה שמגיע אל התעשייה שאינו מוצר מוגמר, כמו למשל סיבים, בדים, רוכסנים וכדומה. אם הספקים יעברו לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים ויעבדו על שיפור יעילות השימוש באנרגיה, הם עשויים להפחית את הפליטות במיליארד טון עד שנת 2030. פעילות יצרני האופנה - הכוונה לייצור פחות פריטי אופנה מידי שנה, העדפה של סיבים ממוחזרים על פני חדשים ושימוש בשיטות אריזה ושילוח מקיימות. עידוד התנהגות צרכנית בת-קיימא - הכוונה לקניית כמויות קטנות יותר של בגדים, השקעת מחשבה בכל פריט שאנחנו בוחרים לקנות ושמירה על הבגדים שכבר יש לנו לאורך זמן.
אולם, המצב כיום בתחום האופנה רחוק מלהיות אידיאלי. באופן מפתיע, למרות האחריות הגדולה של תעשיית האופנה על פליטות גזי החממה העולמיות, התעשייה מנסה לצייר תמונה ידידותית לסביבה, למשל, יציאה בהצהרות שפריטי האופנה יהיו בעלי טביעת רגל פחמנית נייטרלית. |
אז מה בכל זאת אפשר וצריך לעשות? על מנת לקחת חלק במאבק כנגד שינוי האקלים, על תעשיית האופנה לנקוט פעולות אקטיביות יותר. למשל, להפסיק להשתמש לחלוטין בפחם במפעלים שלה. במקביל, עליה להשקיע במקורות אנרגיה מתחדשים, בהעדפה של בדים מסיבים טבעיים על פני סיבים סינתטיים מבוססי פלסטיק (כמו
פוליאסטר), יצירת אסטרטגיה עסקית המבוססת על עקרונות של כלכלה מעגלית (גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז, על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה) ועוד. וגם לנו, הצרכנים והצרכניות, יש מקום לקחת אחריות באימוץ התנהגות צרכנית בת-קיימא! למשל - לצרוך פחות בגדים, להעדיף אופנה תוצרת מקומית, לצרוך אופנה מיד שניה, לקדם מסגרות קהילתיות להחלפה כמו קבוצות ווצאפ בנושא, חנויות יד שניה, ספסלי נתינה, שוקי החלפה
ועוד.
פעילויות רלוונטיות מאתר בידינו: פעילות על מחזור החיים של חולצת טישירט וההשלכות הסביבתיות - פעילות פתיחה (מס' 3) בתוך פעילות סביב מאמר מעובד ניתוח מחזור חיים של החלב
מקורות ומידע נוסף: "אופנה מהירע" - חוברת המציעה פעילויות עם תלמידים, הצעה לתוכנית להכשרה בנושא, מדריך להקמת חנות יד שניה ועוד. |
מחלות הסרטן על סוגיהן השונים מאופיינות בהתרבות מהירה ולא מבוקרת של תאים בגוף, ועלולות לגרום להפרעות תפקודיות ואף למוות. חלק מהגורמים להיארעות המחלה (כלומר לההסתברות לחלות בסרטן) נמצאים בגופנו וחלקם מחוצה לו. אורח חיים וסביבת המגורים אחראים ליותר
ממחצית ממקרי הסרטן, למשל, עישון סיגריות, צריכה מרובה של אלכוהול, תזונה לקויה, חשיפה ממושכת ולא מבוקרת לשמש או לקרינה מייננת, חיידקים וחומרים כימיים העשויים להימצא באוויר, במים ובמזון.
על פי נתוני הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי, בשנת 2020 אובחנו בעולם כ-19.3 מיליון בני אדם עם סרטן. בשנת 2040 עתיד מספרם לגדול לכ-28.9 מיליון. לדברי מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן בישראל: "בכל חודש מתגלים בישראל כ-2,750 חולי סרטן חדשים. אימוץ אורח חיים בריא יכול להפחית בכ-50% את הסיכון לחלות בסרטן".
ארגון הבריאות העולמי הגדיר את שינוי האקלים הגלובלי כאיום הגדול ביותר על האנושות. הקשר בין שינוי אקלים וסרטן הוא מורכב ועקיף. למשל, שריפת דלקים מאובנים הגורמת להאצת תופעות של שינוי אקלים גם מגבירה את זיהום האוויר. איכות אוויר
ירודה עם נוכחות של מזהמים נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן ריאות ומחלות נשימה אחרות. בנוסף, שינוי אקלים יכול להשפיע על זמינות מים ואיכותם. עליית הטמפרטורה ושינוי במשטר המשקעים עלולים להוביל למחסור במים, להתפשטות של מחלות הנישאות במים ולזיהום של מקורות
מזון ומים, מה שעלול להגביר את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לפתוגנים הנישאים במים.
|
פעילויות רלוונטיות מאתר "בידינו":
מקורות ומידע נוסף:
|
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק
