מביאה לפניכם רעיון של אחותי- הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי:

לקראת סיום חומש בראשית הופך העם המצרי לעם של עבדים, תהליך המתחיל בבצורת והמשכו במכירת כל הנכסים לבית פרעה תמורת שיעבוד לפרעה.

עם פתיחת חומש שמות המצב שונה, נראה שהעם המצרי שוחרר מעול פרעה, ובני העם זכו מחדש בזכויותיהם האזרחיות. אולם, בני ישראל בתהליך מתוחכם הופכים לעבדים המשועבדים לצורכי האימפריה המצרית. ההפרדה בין המצרי הילידי ובין העבריים המהגרים היא הפרדה גזעית המנכרת את היהודים ומנשלת אותם מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. 

מה קורה בזמן השעבוד הזה "בצד השני"?  על כך ניתן ללמוד מן המפגש של משה עם פרעה על היאור-"לך אל פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה". הקב"ה מסמן למשה את נקודת המפגש הצפויה בין השניים, על היאור. מדוע יוצא פרעה אל היאור עם שחר? 

לפי דעת האבן עזרא פרעה יוצא ליאור כדי להשתבח בעליית מפלס המים ביאור. ממש כשם שאצלנו עוקבים אחר עליית מפלס הכנרת. מדובר בתקופת תחילת הקיץ, הזמן שבו ניתן להיווכח בהתמלאות היאור. חיזיון זה ממלא את לב המלך בתחושת עושר, אדנות ותקווה וזוהי התחלה נפלאה ליום חדש. 

מן התיאור הכללי הזה ניתן לקלוט את האווירה הכללית במצרים. העולם כמנהגו נוהג ובעוד שבחצר האחורית של החיים הנפלאים במצרים מתרחשת אפליה ועבדות, בחצר הקדמית מתקיימים חיים של שוויון ושל רווחה. עולה מכאן שכשהקב"ה שולח את משה לפגוש את פרעה על המים הוא מבקש ממשה להציב מראה מול עיניו של פרעה דווקא בנקודת הביטוי החריפה של החופש החירות והאושר, שהרי היאור הוא סמל הנהנתנות וההצלחה. המקום מעיד יותר מכל על חומות ההתנכרות והיכולת לראות את העושר בנפרד מן התסכול המצטבר של הפועל השחור.

אפשרות פרשנית אחרת למפגשם של משה ופרעה דווקא ביאור מצויה במדרשים: 

לפי המדרש הסיבה ליציאתו של פרעה אל היאור היתה יציאה סודית של פרעה, שנועדה להסוות את היותו ככל האדם. היא נועדה להסוות את העובדה שגם הוא נזקק לצרכיו. ביאור מתגלה אנושיותו הפשוטה של המלך כשהוא מופשט מן הגינונים וממעמדו הרם. לפי פרשנות זו,  המפגש ביאור דווקא, הוא סמל למכנה המשותף הרחב, ומחדד נושא אחר: מי הוא הנחשב אנושי, אדם, ומי אינו אדם. המפגש על היאור מדגיש פער מעמדי בלתי נסבל בין המעמד השליט ובין מעמד העבדים. הוא מדגיש את הרעיון שהעבד אינו אדם אלא רכוש משולל זכויות. 

המפגש ביאור הוא המפגש עם פרעה ה"אדם" במובן הכי בסיסי. במקום שבו כל בני האדם שווים – עבד כאדון, אזרח ושליט. במקום שבו הביולוגיה מדברת ולא המטענים הפוליטיים והדתיים. התהליך שפרעה ובני העם המצרי עתידים לעבור באמצעות המכות, מתחיל כאן, במפגש הבלתי אמצעי שבו ניכר שפרעה, העומד מעברו השני של המתרס מול משה, אינו יכול להצדיק לא את הפער החברתי ולא את הטענה הגזעית המפלה. 

הדבר הקל ביותר, למרות הסתירה הפנימית, הוא לחיות בפיצולי אישיות. אנחנו מסוגלים לעשות חילוקים דקים מן הדקים ולתרץ לעצמנו אפליות שונות ומשונות אבחנות בין איש לאיש ופערי מעמדות. הדבר השכיח ביותר הוא לשכוח את החצר האחורית שלנו. כל אחד ואחת והחצר האחורית שלהם. המפגש של משה ופרעה על היאור מבליט עובדה זו, ובכך מהווה הכנה לשחרור הגדול מבית העבדים, לזכות האנושית לחופש ולעצמאות.

שבת שלום!
‏הפרשת השבוע שלנו היא פרשת וארא. בפרשה זו רואים את ההתחלה וההמשך של יציאת מצרים. רואים גם בפרשה זו את 7 מתוך 10 מכות. אבל מה שרציתי לשתף אתכם השבוע היא על מה שלמדתי בגיל צעירה… החשיבות של הכתיבה בתורה. תמיד שאלתי את המורות שלי למה בתורה כתוב ככה? למה ככה? ועוד מיני שאלות על הכתיבה בתורה. התשובות מהממות שלהם תמיד היו, להכל יש סיבה!
‏כל נקודה, כל פסיק, כל אות שקטן או גדול בתורה , להכל יש סיבה מסוימת. אני יודעת מה אתן שואלות למה זה קשור לפרשה זו.
‏בדרך כלל בתורה כתוב משה ואז אהרון:״ה׳ דיבר למשה ואהרון״. בתורה רוב הזמן כתוב משה לפני הארון. אבל בפרשה זו כתוב:״ הוא אהרון ומשה אשר אמר ה׳…״ ( פרק ו פסוק כו , וארא).
המפרשים מסבירים שכתוב את השם של אהרון לפני משה זה אומר לנו שמשה ואהרון היו שווים. הרב משה פיינשטיין כותב 2 סיבות למה אהרון היה באותו רמה של משה:
1- שהשתתפות של אהרון השפיע על הטוב ואם אהרון לא עזר את משה שום דבר יקרה.
2-הוא השיג את מירב הפוטנציאל שלו, בדיוק כמו משה. בסולמות המדידה של הקדוש ברוך הוא ההישג נמדד לפי מידת ההצלחה של האדם למלא את המשימה האישית שלו.
לומדים מפה שאפילו שמשה ואהרון לא עשו את אותו דברים משותפים הם היו ברמה מיוחדת ושווה בעיני הקדוש ברוך הוא. מפה לומדים שזה לא משנה מה משה או אנשים אחרים עושים, הפוטנציאל שלנו בוחרת לעצמינו אם היה לנו חיים משמעותית או לא. הפוטנציאל שלנו שונה מאנשים אחרים וצריכים לעשות מה שאנחנו יכולים לעשות ולהשיג, לא מה שאנשים אחרים עושים. ה׳ מסתכל עלינו אם הגענו לפוטנציאל שלנו ולא של אחרים. שנלמד שבחיים אנחנו צריכים להסתכל על החיים שלנו ולשאול את עצמנו במה אנחנו יכולים להשתפר ולעשות כדי להגיע לפוטנציאל שלם שלנו ולא, חלילה, להשוות את עצמנו לאחרים. 

שבת שלום ושתהיה לנו שבת שקטה ושנשיג את הפוטנציאל השלם שלנו.

(מתוך הספר אורים בתורה ומדע-ד"ר יצחק קניגסברג)

בתיאור מכות מצרים נמצא שחלק מהמכות פרעה ביקש ממשה להסיר את המכה ולעומת זאת בחלק מהמכות הוא לא ביקש להסיר.

המכות שביקש להסיר הן: צפרדע,ערוב,ברד וארבה והמכות שפרעה לא ביקש להסיר: דם, כינים, דבר, שחין, חושך ובכורות.

נשאלת השאלה: מדוע ביקש פרעה להסיר ארבע מכות ומדוע הוא לא ביקש את הסרת שש המכות?

התשובה האפשרית היא שהמכות שפרעה לא ביקש להסיר היו מכות שקשורות בתהליך רפואי ולכן יכול להיות שהרופאים במצרים הצליחו למצוא תרופות או פתרונות לאותם המכות. והמכות שפרעה כן ביקש להסיר היו מכות שכנראה היועצים של פרעה לא הצליחו להתגבר אליהם.

לדוגמה, כינים ושחין : כנראה שגם חכמי מצרים בדומה לרוקחים בימנו, מצאו דרכים להתגבר עליהן, על מחלת הדבר, המצרים הצליחו כנראה להתגבר ע"י בידוד הבהמות הנגועות מהבריאות, ולכן פרעה לא ביקש את הסרתן של מכות אלו.

במכת דם, לפי חז"ל, המצרים יכלו לקנות מים מבני ישראל ובגלל זה פרעה לא ראה צורך להסיר את המכה.

מכת חושך ובכורות הוקצבו בזמן, ולכן לא היה טעם לבקש את הסרתן.

לעומת זאת, במכות צפרדע, ערוב, ברד וארבה, מדובר בפלישה המונית של צפרדע הנחלים, חיות רעות , ארבה או תופעת טבע יוצאת דופן כמו הברד, במקרים אלו, פרעה לא היה יכול לעמוד, ולכן הוא ביקש את הסרתן.

ונסיים בברכת: "כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ".

את פתיחת חודש שבט ציינו בהרקדה שווה עם משה תורג'מן האחד והיחיד ובפינוקי מגנומים!

הוצאנו גם דיסקיות מיוחדות עם הכיתוב "ביחד ננצח" ולוגו האולפנה- כי רק באחדות בעז"ה ננצח. 
הבנות שמחו ולא שכחו להכיר תודה- אין על הבנות של אולפנת אורות!