הניוזלטר האחרון של השנה מוקדש בדרך כלל למה שאני מגדירה כתקופה המיוחדת ביותר בשנה. קרה ושופעת אור, בין אם בזכות נרות חנוכה בארץ, או בשילוב עם התאורה של עצי וקישוטי חג המולד בחו״ל.
השבועות האחרונים היו מלאים בכל כך הרבה חושך, ואחרי מחשבות ולבטים רבים החלטתי להמשיך במסורת ולשלוח את הניוזלטר כדי להפיץ את האור שהתקופה הזו מביאה איתה בדרך כלל.
השנה המושג ״באנו חושך לגרש״ מקבל משמעות אמיתית וגשמית. בימים טרופים אלה, כשאנחנו חווים כל כך הרבה רוע וקשה לעיתים לראות את הטוב, חשוב לי להזכיר עד כמה הדברים הקטנים שאנחנו עושים, כגון חיוך בוקר טוב לאדם זר ברחוב או נשיאת ברכה עם קרוב משפחה, ממלאים
אותנו בדברים שהמלחמה משכיחה מאיתנו.
אחרי ה-7 באוקטובר הזהות הישראלית של רובנו עמדה למבחן, במיוחד במדיות החברתיות. שם, כמעט כל מי שאני מכירה, כולל אני, שימש כשגריר של ישראל ותמך במדינה בצורה שמעולם לא נדרשנו. ראיתי ישראלים ויהודים מהארץ ומהעולם מייצגים אותנו בכבוד, ממלאים את המרחב הרשתי
באלפי סרטונים רהוטים באנגלית עם הנרטיב הנכון, ושמחתי לגלות שכמוני, ישנם נוספים שהבינו כמה חשובה השליטה בשפה גלובלית. לשם כך יצאתי בסדרת פוסטים, שאני ממליצה לעקוב אחריהם, על ניהול שיח מכבד באנגלית גם כאשר אנחנו לא שולטים בשפה במאה אחוז.
בעוד ליבנו עם משפחות הנרצחים, החטופים והפצועים ועם המשפחות מהעוטף ומהצפון שנעקרו מבתיהם, רבים מאיתנו מחפשים גם את הניתוק הרגעי מהחדשות ואת השגרה והנורמליות בצל המלחמה. כאן החלטתי להיכנס לתמונה. בין אם אתם רחוקים מהבית או קרובים אליו, או בין אם לימוד
אנגלית קרוב אליכם או שאתם רק מחפשים במה להתעסק, ריכזתי כמה דברים שחשוב שנזכור:
הראשון מביניהם, זה להקיף את עצמנו בגרעין אוהב ומחזק, כזה שיזכיר לנו כל הזמן את המונח הכי משמעותי של המלחמה: ביחד ננצח.
לא פחות חשוב, ליזום דברים אשר דוחקים מחשבות שליליות, בעיקר כשאנחנו רחוקים מהארץ. בחו״ל, קל להתרגל לשגרה של שיטוט באתרי החדשות כל היום, אבל אין ספק שזה לא יכול לתפוס את כל תשומת הלב שלנו. הלב שלנו עם כל אזרחי ישראל, ועבורם אנחנו חייבים להמשיך לפעול.
והנקודה האחרונה היא להגביל, עד כמה שאפשר, את הצפייה במדיות החברתיות מחד ומאידך לפעול בהן בכל הכוח כדי להפיץ מסרים חיוביים על ישראל. האור הכי חזק שלנו כעם הוא האופטימיות שלנו, ועלינו לשמר אותה.
פלטפורמת שיווק
.png)
.png)
.png)
