"זה לא אתה זה אני"- מכירות? אבל הפעם באמת!
בפסוקים האחרונים של פרשת האזינו, ממש רגע לפני סיום חמשת החומשים ופרידה ממשה רבינו, מתייחס משה ליחסים שבין התורה לישראל ובעיקר לרגעים עתידיים אפשרים של "משבר ביחסים". איך להתייחס לרגעים בהם, חלילה, עם ישראל לא ימצא טעם או משמעות בתורה, כיצד להתייחס לרגעים של חוסר הבנה? ועל כך אומר משה: "לא דבר רק הוא מכם, כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו" (דברים ל"ב, מ"ז) או במילים אחרות, אם לא הבנתם, אם הרגשתם ריקנות, אם לא התחברתם- זה לא בגללה זה בגללכם. כדברי חז"ל "כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא -מכם" ומה הפתרון לרגעי משבר מסוג זה? עמל ויגיעה עם עבודה על מידת הענווה. תלמדו, תתאמצו, תבררו, תתייעצו ובמקביל תבינו, שלא הכל אתם מבינים.
מאחלת לכולנו, להימצא בלמידה וחיבור תמידי. בהזדמנות זו, איחולי שנה טובה. ויהי רצון שכל תפילותינו יתקבלו לרצון. |