כְּמוֹ בְּכֶלֶא עַב-חוֹמָה,

בָּנוּי פְּרוֹזְדוֹר-אַחַר-פְּרוֹזְדוֹר,

קוֹמָה-עַל-גַּב-קוֹמָה,

תָּא-בְצַד-תָּא, מָדוֹר-בְּתוֹךְ-מָדוֹר,

מְלֵאִים חַדְרֵי לִבִּי הַגֵּא פּוֹשְׁעִים,

בּוֹגְדִים, צְבוּעִים, מְרֻשָּׁעִים, טִפְּשִׁים.

רֵעַי רוֹבְצִים עַל אֲבָנַי הָעֲרֻמּוֹת.

אֲנִי מָלֵא פָּנִים, שֵׁמוֹת.

אֵינִי עוֹצֵר אֲפִלּוּ אֶת שׁוֹסַי,

קוֹרְעַי קְרָעִים, חוֹרְפַי, מְכַעֲסַי.

חוֹצִים אֶת צֵל-גֵּוִי, כְּדֵי לוֹמַר

"שָׁלוֹם לְמַר!"

מוֹשְׁכִים בִּקְצוֹת מִגְּבְּעוֹתָם וּבְלִי מוֹרָא

כְּמוֹ מְשַׁטִּים בִּי:

"עֶרֶב טוֹב!"

"שַׁבַּת אוֹרָה!"

לִבִּי מָלֵא טִינָה.

שׁוּב אֵין לִי בְתוֹכוֹ פִנָּה

לֹא לַמִזְרָן, לֹא לְעַכְבָּר, לֹא לְכִנָּה.

מתוך: "מסע צפונה", שירים, הקיבוץ המאוחד, 1968