בימים אלה של לחימת כוחות יחידות מיוחדות של צה"ל במחנה הפליטים ג'נין, ראוי להזכר בחטיבת העילית הראשונה של צה"ל, חטיבת הצנחנים ומייסדיה מקרב יוצאי רומניה:
חטיבת הצנחנים המפורסמת בצה"ל, המהווה חלק מחיל הרגלים והצנחנים, מוגדרת כחטיבה מוצנחת, מוטסת ורכובה. לוחמיה השתתפו בכל מלחמות ישראל והיא הצמיחה משורותיה תשעה רמטכ"לים. החטיבה ביססה עצמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחטיבת העילית של צה"ל, לאחר שיחידת הצנחנים התמזגה עם יחידה 101 עליה פיקדו אריאל שרון וסגנו שלמה באום.
ראשית המערך המוצנח בצה"ל הוא כבר במלחמת העצמאות, עם פלישת צבאותיהן של מדינות ערב במטרה לחסל את מדינת היהודים הצעירה: המטה הכללי של צה"ל חזה התפתחות זו ולכן הוחלט עוד לפני הכרזת העצמאות להקים פלוגת צנחנים שתפעל בעורף האויב. אולם, התכנון הלוגיסטי והלבטים נמשכו זמן רב. בסוף תהליך הדיונים, הוקמה יחידת צנחנים במחנה אחוזה על הכרמל. בין הוגי הקמת המערך המוצנח בצה"ל והמפקדים הראשונים היו מספר עולים מרומניה:
דב ברגר (הררי) , שלח אל הרמטכ"ל יעקב דורי "הצעה להקים יחידת צנחנים", כמקים ומפקד היחידה מונה יואל פלגי (נוסבכר) חבר קיבוץ מעגן שהיה צנחן במלחמת העולם השנייה.
בהמשך, היו רבים מיוצאי רומניה לוחמים ומפקדים במערך המוצנח של צה"ל – אנו מקדישים להם גיליון זה.
כל המאמרים בגיליון זה הינם מתוך מחקר אודות תרומת יוצאי רומניה לביטחון ישראל, אשר ערך עבור ארגון א.מ.י.ר. אל"מ (מיל.) ד"ר בני מיכלסון.
קריאה וצפייה מהנה,
שלכם,
ארגון א.מ.י.ר.
לקריאה נוספת אודות בית הספר לצניחה בצה"ל, מאתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים - https://bit.ly/3Gqw21t
סגן אלוף דב ברגר (הררי)
דב ברגר (הררי) היה מראשוני צנחני הישוב אשר שרת ב"הגנה" והתנדב במסגרת הבריגדה היהודית לעבור קורס צניחה. הררי הוצנח ביום 29 ביולי 1944 יחד עם ברוך קמין ברומניה. בהמשך היה ממקימי קיבוץ בית אורן, מהוגי ומתכנני יחידות הצנחנים בצה"ל, מצביא ואיש מודיעין.
הוא נולד ב-1917 בעיר בראמצ'ה שבבסרביה, בשנת 1932, עלה יחד עם משפחתו לישראל והצטרף אל הנוער העובד והלומד, בשנת 1934 התגייס להגנה ובמאי 1941 התגייס לצבא הבריטי. השמועות על הזוועות ורצח היהודים באירופה הטרידו אותו, הוא חיפש תפקיד אחר בו יוכל לתרום יותר ולהילחם כנגד הנאצים באירופה.
לאחר הקמת המדינה שירת בצה"ל ובתאריך 22 לאוגוסט 1948, שלח ברגר אל הרמטכ"ל יעקב דורי "הצעה להקים יחידת צנחנים". בהצעתו הוא פרט את חשיבות השימוש במצנח כאמצעי להעברת אנשים וחומרים [ציוד]. הוא המליץ לגייס חיילים צעירים ולאמן אותם בבסיס רמת דוד או מחוץ לגבולות המדינה ולקרוא לבית הספר בשם "השבעה" לזכר שבעת הצנחנים שליחי הארץ שנפלו באירופה.
כמקים ומפקד היחידה מונה יואל פלגי (נוסבכר) חבר קיבוץ מעגן שהיה צנחן במלחמת העולם השניה.
סגן אלוף דב הררי (ברגר) נהרג באסון מעגן בשנת 1954.
בתמונה למעלה: קבוצת צנחנים יהודים אשר צולמו בבוקרשט לאחר שיחרורם. יושבים מימין לשמאל, גוקובסקי (אחישר), ברוך קמין, טרכטנברג שייקה, בן אפרים, אריה ליפסקי. עומד מאחור, דב הררי
יואל פלגי (נוסבכר)נולד בקלוז', טרנסילבניה בשנת 1918. ב-1939 עלה לארץ ישראל והגיע לקיבוץ מעגן. היה מראשוני המתנדבים ליחידת
"צנחני הישוב היהודי" שהוקמה בשנת 1943 ע"י הצבא הבריטי וארגון ה"הגנה".
ב- 13 באפריל 1944 צנח יחד עם פרץ גולדשטיין ביוגוסלביה ובהמתנה לחציית הגבול להונגריה פעל בקרב הפרטיזנים של טיטו בהרי פאפוק. כעבור חודשיים עבר את הגבול להונגריה והגיע לבודפשט הכבושה. נתפס בהמשך יחד עם חנה סנש ופרץ גולדשטין ע"י הגסטפו והצליח להימלט מהנאצים ולהישאר בחיים.
לאחר הקמת המדינה בעת שירותו בצה"ל, באוגוסט 1948 פנו אליו הרמטכ"ל יעקב דורי וראש אג"ם יגאל ידין, בהצעה שייקח על עצמו להקים יחידת צנחנים. פלגי הסכים וחודש לאחר מכן ייסד והקים את התשתית ליחידת צנחנים במחנה אחוזה שעל הר הכרמל בחיפה ואת המסגרת ליחידת הצנחנים הראשונה בצה"ל.
לאחר שחרורו מצה"ל כיהן בין היתר ככסמנכ"ל "אל על" וכשגריר ישראל בטנזניה.
בקיץ 1949 התקיים הקורס הראשון של מדריכי צניחה בצה״ל. זלמן זמיר (זיידנר), מעולי רומניה, אז סמל ראשון, לימים סגן־אלוף, קיבל את כנפי ״מדריך צניחה״ מידיו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון.
הוא היה לוחם ומפקד בית ספר לצניחה של צה"ל בשנת 1957.
לקריאת הספר " פשיטה לילית" ,בו עוסק הפרק : פעולות התגמול: מהגנה ליוזמה" בשנות ה-50 בהן שירת זלמן זמיר - https://katzr.net/4e77ee
פתיחת חגיגות 95 להווסדה של התאחדות עולי רומניה בחיפה והצפון
מיצב חדש ביד ושם: ספר שמות קורבנות השואה
איך מנציחים שם? איך גורמים לשם לחיות את הסיפור שמאחוריו גם כשאין מי שיספר אותו?
מיצב חדש ומרגש של "יד ושם" המנציח את שמותיהם של ארבעה מיליון ושמונה מאות אלף גברים, נשים וטף קורבנות השואה שאסף ותיעד יד ושם לאורך שנות פעילותו.
לצד שמות הקורבנות מוצגים מקום הולדתם, תאריך לידתם ומקום הירצחם -באם ידוע. פרטי המידע בספר מוארים באלומת אור עדינה הבוקעת בין העמודים.
גודלו האדיר של הספר מעיד על האובדן הקולקטיבי, הבלתי נתפס והעצום לאנושות כולה ולעם היהודי בפרט. הדפים הריקים של הכרך האחרון בספר מסמלים את השמות שעדיין צריך לאתר, לתעד ולהנציח.
המיצג פתוח לקהל הרחב והמבקרים מוזמנים לדפדף בין דפי הספר ולחפש שמות וקרובי משפחה, ולהתייחד עם זכרם של הנרצחים.
פלטפורמת שיווק
_754x406-r.jpg)