דיין בן 70 מבית הדין המיוחד לגיור בחיפה אשר שירותו היה ללא רבב ומוערך ביותר, הגיש תביעה כנגד המדינה אשר סירבה להמשיך להעסיקו מעבר לגיל 70. 

בית הדין פסק כי נציבות שירות המדינה נהגה בניגוד להלכת ליבי ויינברגר שקבעה כי לאור חובות תום הלב וההגינות, בשילוב עקרון השוויון וסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מעסיק אשר מופנית אליו בקשה של עובד להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה, עליו לשקול את בקשת העובד בכובד-ראש ובתום לב. בית הדין הרחיק לפסוק כי במקרים יוצאי דופן ומתאימים, לאחר הפעלת שיקול דעת ובמקרה של "מקצוע במצוקה", ניתן אף להאריך את כהונתו של עובד מדינה עד גיל 80. בענייננו, בית הדין קבע כי החלטת המעסיקה להפסיק את עבודתו של הרב, התקבלה מבלי לשקול כלל את המשך העסקתו וכי ייתכן שהחלטה זו אף נוגדת את צורכי המערכת. בנוסף, ציין בית הדין כי גורמי המעסיקה סרבו להיפגש עם העובד, אף לפגישה קצרה, ובכך הסבו לרב עוגמת נפש רבה. בית הדין קיבל את תביעת הרב ופסק כי המעסיקה כשלה בהתנהלותה כלפיו והתנהגה בחוסר תום לב. לכן, המדינה חויבה לשלם לרב פיצוי בסך 40,000 ש"ח בצירוף הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח נוספים.