הרב ד״ר מאיר בק ואוסף מסמכים מתוך הארכיון האישי שלו
גאלא גלקטיון, הסופר והתאולוג הרומני, הביע אהדה למיעוט היהודי ברומניה ואף ראה בעין יפה את המפעל הציוני וביקר ביישוב העברי בארץ ישראל, אמר בהספדו על הרב ד"ר מאיר מוריץ בֶּק, בשנת 1923: "כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו". גלקטיון מתאר את בק כאיש צדיק אשר בירך רבים בחייו והצהיר על כך שבפטירתו הוא ימשיך להיות להשראה מוסרית בזכות מעלותיו, האומץ בזמן מצוקה והדוגמה האישית שלו.
בשבוע שעבר זכה ארכיון מורשת יהדות רומניה לקבל אוסף מסמכים מתוך הארכיון האישי של הרב ד״ר מאיר בק מידי נכדתו בת ה-95 המתגוררת בחיפה.
מאיר מוריץ בֶּק היה רב ודרשן קהילת בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט במשך יותר מ-40 שנה. בק היה ממנהיגי יהדות רומניה ונמנה בין הלוחמים נגד האנטישמיות ולמען אמנציפציית יהודי רומניה.
בק נולד בשנת 1845, בפאפה, באימפריה האוסטרו הונגרית, למד החל מ 1865 בסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל בברסלאו – בין המורים שהשפיעו עליו שם היו זכריה פרנקל , צבי היינריך גְרֶץ ויעקב ברנייס.
שם גם השלים לימודי פילוסופיה והיסטוריה. אחרי שבע שנות לימוד אקדמי, בק עבר להתגורר עם משפחה אמידה ביאסי שברומניה כדי לעבוד כמחנך, וזמן קצר לאחר מכן הוזמן להיות דרשן – ובסופו של דבר רב בבית הכנסת כוראל. כשהגיע לראשונה לבוקרשט הוא התארח אצל אביו של מוזס גסטר, עזריאל גסטר, ומהר מאוד הכיר את הדמויות המובילות בקרב הקהילה היהודית, כגון סניאל מרקוס, משפחת שנהפלד, משפחת נתנזון, האחים לאופולד וד"ר אדולף שטרן.
הרב ד"ר בק נחשב לרב פרוגרסיבי (רפורמיסט מתון) בקהילת בוקרשט. הוא קידם את הרחבת החינוך היהודי ברומניה, תוך עידוד הקמת בתי ספר חדשים עם תמיכה כספית נאותה. הוא סייע בהקמת מוסדות רווחה חברתית ופעל לחידוש הארגון הקהילתי של בוקרשט, שהתפרק במחצית השנייה של המאה ה-19.
בק לקח חלק בולט במאבק באנטישמיות ובאפליה ברומניה ולמען שחרור יהודי רומניה. הוא תרם לעיתונות הכללית והיהודית, ופרסם את כתב העת Revista Israelitǎ בשנים 1886 עד 1892 ובין 1908 עד 1910. מלבד דרשותיו ומאמריו הרבים בנושאים שונים, חיבר בק מילון עברי-רומני לתורה (1881). לקראת סוף ימיו משך אותו רעיון הציונות.
מצורפת תמונה משפחתית מרגשת של הרב ד"ר מאיר מוריץ בק, עם רעייתו עמליה לבית אברמוביץ,
מאחוריהם - הבת אנה ניני פוגל, באמצע - בתם מיצי שטיינברג ומימינם - הבן איזידור במדי הצבא האוסטרו הונגרי (שלושה מתוך תשעת ילדיהם).
הדבר המרגש במיוחד בתמונה זו הוא שהתמונה צולמה, ככל הנראה, בשנת 1919 בחופשתם בבראשוב. זמן קצר לאחרי תמונה זו, הבן איזידור נסע להונגריה ושם קרע כרוז אנטישמי שהודבק על קיר תחת שלטונו של המנהיג הקומוניסטי ההונגרי ממוצא יהודי בלה קון. מיד אחרי שקרע את הכרוז האנטישמי, נרצח במקום וגופתו נזרקה לתוך אגם בלטון.
הארכיון של ד"ר בק מהווה אוצר היסטורי שמשלב חיי מנהיגות, דת, חינוך ופוליטיקה בקרב יהודי רומניה בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20.
המידע והתמונות באדיבות ארכיון מורשת יהדות רומניה אשר ממשיך כל העת באיסוף פריטים ואוספים מהציבור.
פלטפורמת שיווק
_514x513-r.jpg)
