את ביכורי ארץ זבת החלב והדבש, גילה משה דוד שו"ב, מייסדה של ראש פנה, לפני כ- 140 שנה, ממש בימים אלה, ימים ספורים לאחר חג השבועות.
להלן תיאורו של מייסד המושבה, משה דוד (ינקוביץ') שו"ב:
"אחר ל"ג בעומר שבו הצירים של המרכז לרומניה, ואני עם חברי בוקששטר, הציר מעירי, נסענו לירושלים, לתור גם ביהודה אליה מקומות שהוצעו לנו. מצפת לירושלים רכבנו על פרדות דרך טבריה, ג'נין ושכם, ארבעה ימים. באנו ירושלימה שני ימים לפני חג השבועות. מכיון שעוד ברומניה קראתי בעיתון "חבצלת" ע"א קרקעות שהממשלה הכריזה עליהם למכרם, בקרתי תיכף בבואי את הרה"ח רי"ד פרומקין ז"ל, עורך "החבצלת", להתייעץ עמו...אחר החג שכרנו חמורים, ורי"ד פרומקין נסע אתנו למקומות שונים שבין יפו וירושלים, לתור אותם ולראות עד כמה ראויים הם לישוב בשבילנו. בעברי בכל המקומות ביהודה נוכחתי לדעת כי קשה יהיה להשיג מקום שיצטיין בכל המעלות הנחוצות לישוב: גם אויר טוב וגם מים טובים וכו'. לכן החלטתי לשוב לגליל העליון ולהחל במו"מ בענין הכפר ג'יאוני ....הכפר עומד כידוע, בשפוע ההר, מול הר הנקרא בפי הערביים 'הר כנען'... . הכפר ג'אוני הוא מהלך שעה מעיר צפת ברגל, שלשה מעינות מים חיים יוצאים בנחל, שבין ההר שעליו עומד הכפר, ובין הר כנען. המעינות יוצאים למעלה מן הכפר בגובה שלוש מאות מטר, הם משקים את הגנות והפרדסים שבנחל. לכן מצאתי כי טוב הוא המקום בשביל חברתנו. .אדמת הכפר מעורבת אדמת הרים ומישור,..., המשתרע עד לירדן מזרחה, ועד 'מי מרום' צפונה ולכנרת דרומה, ורואים מהכפר את כל עבר הירדן מזרחה. גובה המקום מעל פני הים התיכון הוא שלש מאות וחמישים מטר. מצד דרום רואים את ים כנרת, ומצד צפון את מי מרום, ומעל פניו מתנשא לנגד עיננו הר החרמון, וממנו מנשבת רוח צפונית שמקררת ומבריאה את האוויר מחום הקיץ. בהתבונני את כל אלה ואל הכפר עם אדמתו הפורייה ומימיו המתוקים ואווירו המצוין - לבני המקום ולא יכולתי להיפרד ממנו, וכך החלטתי לייסד פה את מושבתנו... החלטתי לקנות את אדמת הכפר ג'אוני אצל צפת, והר"ד בוקששטר, הציר השני, שב לרומניה." (מתוך זכרונות לבית דוד")
תעודה זו הנמצאת בין אוספי ארכיון מורשת יהדות רומניה אשר הקמנו בראש-פינה,הוענקה לצאצאי ראשוני החלוצים שהגיעו מרומניה לראש פנה, ובראשם דוד שו"ב, היא מזכירה לנו את יום הביכורים של הראשונים, את "עלייתם לרגל" למקום החדש, את שמחתם ואת פרי עבודתם הקשה.
באדיבות ארכיון מורשת יהדות רומניה
תרומת יהדות רומניה להתיישבות העובדת בישראל
מוזמנים לקרוא את המאמר ולהכיר את תרומתה העצומה של יהדות רומניה להתיישבות העובדת בישראל (מושבים וקיבוצים)
המאמר הוא חלק ממחקר שנערך ע”י ההסטוריונית ד”ר רונית פישר עבור ארגון א.מ.י.ר. במסגרת הבמה השלישית ע”ש יצחק ארצי ז”ל שעסקה בתרומת יהדות רומניה להתיישבות העובדת בישראל.
מוזמנים לעצרת זיכרון לציון 83 שנים לפוגרום בדורוהוי וגירוש יהודי האיזור למחנות המוות בטרנסניסטריה
מוזמנים להיות עם השורדים מדורוהוי ומטראנסניסטיריה לציון 83 שנה לפוגרום בדורוהוי.
פלטפורמת שיווק
_501x282-r.jpg)
