מידעון הפקולטה למדעי הטבע (מס' 16) יוני 2023

 

image
הפקולטה מברכת את פרופ' גבריאל למקוף שנבחר לכהונה שנייה כדיקן הפקולטה למדעי הטבע ומבקשת להודות לו על שלוש שנים מאתגרות ומורכבות שבהן ניהל, הוביל וקידם את הפקולטה במסירות רבה ובאופן בלתי מתפשר, תוך חתירה למצויינות בכל התחומים. 
עם כניסתו לקדנציה השנייה אנו מאחלים לו המון הצלחה ועשייה מבורכת.

 

זכיות במענקי מחקר ובפרסים יוקרתיים

 

image
4 זכיות במענקי ממשלתיים
פרופ' יוסי חצור - מדעי כדוה"א והסביבה
פרופ' ירון קציר - מדעי כדוה"א והסביבה
פרופ' מני שלום - כימיה
פרופ' רמי ברושטיין, ד"ר שירה צ'פמן, פרופ' ערן פלטי ופרופ' מיכאל ליובלינסקי - פיזיקה (מחקר משותף)
 

3 זכיות במענקי שת"פ
ד"ר גבריאל פרנק - מדעי החיים (NSF - BSF)
פרופ' אמיר שגיא - מדעי החיים (USDA, NIFA - BARD)
פרופ' גונן אשכנזי - כימיה (Minerva Foundation Centers)

 

image
פרס המדען הצעיר המצטיין- החברה הישראלית לכימיה
פרופ' עידן הוד - המחלקה לכימיה

 

image
פרסי הרקטור להוקרת הצטיינות בהוראה לשנה"ל תשפ"ב
פרס למרצה בקורס שירות
היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה מוקירה מרצים מצטיינים, אשר לימדו בקורסי שירות רבי משתתפים מחוץ למחלקתם, זאת מתוך הערכה לאתגר המיוחד בהוראה זו. השנה זכה בפרס: פרופ' דורון פפו מהמחלקה לכימיה.

פרס גלאט להצטיינות בהוראה
הפרס מוענק למרצים המצטיינים, שציון ההוראה שלהם הינו הגבוה ביותר בכל הפקולטה. המרצים נבחרו על בסיס תוצאות סקר שביעות רצון מההוראה שהועבר בקרב הסטודנטים בתום שנת הלימודים. השנה זכו בפרס:
ד"ר אבגני כץ - פיזיקה
ד"ר מוטקה פורת - מתמטיקה
ד"ר אורן פרייפלד - מדעי המחשב
פרופ' מיכאל צסרסקי - מדעי כדור הארץ והסביבה

 

image
פרסי סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח, לשנת תשפ"ג
פרס טורונטו לחוקרים מצטיינים בשלבים מוקדמים של הקריירה האקדמית
פרופ' איתי דינור - מדעי המחשב
פרופ' עידן הוד - כימיה

פרס למחקר יישומי פורץ דרך, להוקרת פעילות מחקרית יישומית מצטיינת
פרופ' אהד בן שחר- מדעי המחשב

פרס לחבר סגל מנהלי וטכני
הוענק ליהודה ברוך, מהנדס מערכות מחשוב במחלקה למדעי החיים, להוקרה על תמיכתו הרחבה בפעילות המחקרית הענפה המתבצעת במחלקה.

 

image
פרופ' רז ילינק מעניק את הפרס לפרופ' יוסי מזרחי
זכייה בפרס מפעל חיים
פרופ' (אמריטוס) יוסי מזרחי מהמחלקה למדעי החיים זכה בפרס מפעל חיים, במסגרת פסטיבל המחקר שנערך באב"ג בחודש ינואר 2023. פרופ' מזרחי חוקר צמחים בעל שם עולמי ועסק במשך עשרות שנים בפיתוחם של פירות חדשים ובהטמעתם של פירות אקזוטיים בארץ.

 

image
פרופ' ענת בן-צבי ופרופ' הללי פינסון
אות המשפיעות לשנת 2023 
במסגרת אירועי יום האישה, הוענק "אות המשפיעות" לפרופ' ענת בן- צבי מהמחלקה למדעי החיים. ענת מהווה מקור השראה ומופת ולמצויינות אישית ומחקרית.

 

image
מימין לשמאל: פרופ' ראובן שוקר (פיזיקה), פרופ' חיים היימס (רקטור), יואב זגדון (זוכה הפרס), פרופ' דודי בר צבי (דיקן ביה"ס קרייטמן)
פרס הרקטור על הצטיינות בלימודים
פרס הרקטור להצטיינות בלימודים לשנת תשפ"ב הוענק ליואב זגדון, דוקטורנט במחלקה לפיזיקה, תחת הנחייתו של פרופ' רמי ברושטיין. הפרס מוענק ע"ש יעקב שוקר ז"ל.

 

 

טבע בתקשורת

 

image
דפוסים מתמטיים בטבע
פרופ' שחר סמורודינסקי מהמחלקה למדעי המחשב מסביר מהם דפוסים מתמטיים והיכן ניתן למצוא אותם בטבע. 

גילוי דעת  (החל מדקה 30:15)

 

אדריכלות מתמטית
ד"ר דניאל דיסני מהמחלקה למתמטיקה זכה בפרס המאמר המצטיין הפקולטי מדיקן הפקולטה, פרופ' גבריאל למקוף.
המשוואה (באיור) ומשוואות דומות, מאתגרות במיוחד את מוחם של מתמטיקאים כבר אלפי שנים. למרות שהיא נראית פשוטה, המספרים שפותרים אותה גדולים יותר ממספר האטומים בחלל. השיטה המוצלחת ביותר לפתור משוואות מסוג זו הומצאה בשנות ה-50 על ידי החוקר הגרמני היגנר. אך ישנם מקרים בהם השיטה נכשלת בפתירת המשוואה. מתי היא כן תצליח?
חוקרים בשנות ה-80 גילו שהתשובה קשורה, באופן מפתיע, אבל מדויק לגמרי, לכמות הפתרונות שיש לאותה משוואה במערכות סופיות של מספרים - למשל, המערכת שמשתמשים בה כדי לספור שעות, שכוללת רק 12 מספרים. אם נחשוב על המשוואות של היגנר כדיירות בבניין רב-קומות, התשובה התייחסה לדיירות שבקומת הקרקע. ד"ר דיסני במאמרו מוצא תשובה דומה עבור רוב המשוואות של היגנר. הרעיון הוא לעשות "שיפוצים בבניין המשוואות": מוסיפים עוד אין סוף קומות, בונים מעלית אינסופית, ואז על מנת להעביר מידע מקומת הקרקע לכל הקומות העליונות, מספיק ללחוץ על כפתור!

 

 

image
חוקרים רחוק: משלחת מאב"ג יצאה לאיי גלפאגוס
משלחת מאב"ג בראשותם של פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא האוניברסיטה ופרופ' חיים היימס, רקטור האוניברסיטה יצאה לאיי גלפאגוס כדי לקדם שיתוף פעולה אקדמי. המשלחת כללה 18 חוקרים וחוקרות, וביניהם גם פרופ' סיגל אברמוביץ, פרופ' אורית סיון, פרופ' מיכאל צסרסקי (מדעי כדוה"א והסביבה), פרופ' מיכאל מיילר, ד"ר בן פלמר (כימיה), פרופ' ליטל אלפונטה, ד"ר דבי טויבר (מדעי החיים) ופרופ' אהד בן שחר (מדעי המחשב). אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט ותחת ריבונותה נמצאים איי גלפאגוס המשמשים כר פורה למחקרים מדעיים בזכות ריבוי המינים הייחודיים המצויים בשטחם.

 

image
קריסת מערות | צילום: מתניה חמאוי
קריסת מערות יצרה מערכת קניונים מרשימה באזור ים המלח
מתניה חמאוי, דוקטורנט בהנחיית פרופ׳ לירן גורן מהמחלקה למדעי כדוה"א והסביבה ועמיתיהם מהמכון הגיאולוגי ניתחו את צורת הנוף באזור מערכת הקניונים בים המלח והצביעו על המודל להתפתחות נחל פרצים בצורתו הייחודית. הם גילו כי קריסת מערות היא שיצרה יובלים חדשים בנחל, ולא זרימת הנחל על פני השטח, כפי שחשבו עד כה.

 

image
תחנה חדשה לחקר הים באשקלון
30 מדענים יהיו שותפים לתחנה לחקר הים שתוקם ע"י האוניברסיטה בשיתוף עיריית אשקלון ותהווה בסיס לביצוע מחקרים בתחומי מדע מגוונים, במטרה לייצר ידע ופתרונות באמצעות שיתופי פעולה בין חברות ומדעני המרכז, ולפתח תוכניות הוראה מובילות בתחומים השונים לקידום קהילת מדעי הים של ישראל. פרופ' סיגל אברמוביץ', ראשת המחלקה למדעי כדוה"א והסביבה הינה מיוזמות המרכז לחקר הים.

 

image
צילום: ניר וטלי למקוף
מתחממים לאור LED: כשמומחה לננו-חלקיקים ומומחה לכימיה פולימרית נפגשים
פרופ' יוסי וייצמן, מומחה לננו חלקיקים ופרופ' גבריאל למקוף, מומחה לכימיה פולימרית, מהמחלקה לכימיה פיתחו פולימר הפולט חום בעת חשיפה לאור LED. הפולימר החדש יאפשר יצירת חומרים כמו תרופות ואפילו יצליח לחסוך באנרגיה.

 

image
צילום: קשת שביט (באמצעות סטריומיקרוסקופ)
רואים ואינם נראים: התגלה מנגנון החזר האור בעיניי סרטנים צעירים
מחקר פורץ דרך של ד"ר בן פלמר מהמחלקה לכימיה ופרופ' אמיר שגיא, מהמחלקה למדעי החיים תיאר בפעם הראשונה כיצד מבנה פיגמנטים בעיניי סרטנים גורם להם להיראות "שקופים" לטורפים מתחת למים. עתה נחשף כיצד זן של סרטנים מסווה את עצמו - ומצליח לראות. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science ואף הופיע ככתבת השער.

 

image
סריקת האבנים בפומפיי
משימה בלתי אפשרית? פאזל מ- 15,000 חלקים
לפני כ-2,000 שנה התפרץ הר הגעש וזוב והחריב את העיר הרומית העתיקה פומפיי. סמוך לחורבות העיר מאוחסנות 15,000 אבנים שהרכיבו, ככל הנראה, ציורי קיר שלא שרדו את ההתפרצות, וחלקיהם התפזרו לכל עבר. לאחר ניסיונות רבים, הגיעו חוקרים וארכיאולוגים למסקנה שהאתגר נשגב מיכולת אנושית. אולם, פרופ' אהד בן-שחר מהמחלקה למדעי המחשב, הגה רעיון לרתום את הטכנולוגיה לעניין, וחבר לפרויקט בינלאומי ענק שמטרתו - שחזור הריסות פומפיי באמצעות רובוט, שיקבל פקודות מאלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית. 

 

image
פרופ' איציק מזרחי התקבל לאקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה
האקדמיה האמריקאית למיקרוביולוגיה היא אחת האגודות המקצועיות הגדולות בתחום מדעי החיים ומורכבת מ-30,000 מדענים ואנשי בריאות ומקדמת את מדע החיידקים. השנה בחרה האגודה בפרופ' איציק מזרחי מהמחלקה למדעי החיים, ביחד עם עוד 64 עמיתים חדשים. פרופ' מזרחי הוא החוקר הישראלי היחיד שנבחר השנה לקבוצה יוקרתית זו.

 

אירועים שהיו

 

אירועי המחלקה למתמטיקה
רגע לפני פתיחת סמסטר האביב, התקיימו מספר פעילויות חברתיות וחוויותיות במטרה להכיר את הסטודנטים ואת חברי הסגל במחלקה, באופן בלתי פורמלי, מחוץ לכותלי הכיתה:
  • טיול לתלמידי מחקר וחברי סגל לבית גוברין שכלל בסופו גם ערב חברתי עם משחקי חשיבה. 
  • טיול לתלמידי תואר ראשון וחברי סגל לעין עבדת ונחל חווארים
  • ערב חשיפה ללימודי תואר שני- סטודנטים מצטיינים מתואר ראשון נפגשו עם תלמידי התואר השני והשלישי וחברי הסגל. בערב נחשפו הסטודנטים לאפשרויות הלימוד לתארים מתקדמים מפי חברי הסגל, שמעו את הסטודנטים מתארים מתקדמים על חוויות הלימוד והמחקר במחלקה.

 

 

image
פרופ' ערן פלטי- יוזם התכנית והחוקר הראשי מישראל ופרופ' דיטר לוסט- החוקר הראשי מגרמניה
כנס בין-לאומי ראשון בנושא "הולוגרפיה ואדמת הביצות"
הכנס עסק במחקרים חדשניים בנושאים הקשורים לכבידה קוונטית: האיחוד של תורת היחסות הכללית עם מכניקת הקוונטים. בפרט בקשרים אפשריים בין הולוגרפיה: השקילות של תורת המיתרים במרחב אנטי-דה-סיטר לתורות שדה קוונטיות ללא כבידה ובין הרעיון המכונה "אדמת הביצות" המבטא את הטענה שרק מקצת מתורות השדה הקוונטיות יכולות להיות חלק מתורת איחוד של כבידה ושאר הכוחות בטבע. בכנס השתתפו למעלה מ-50 מדענים מגרמניה ומישראל. 
פרופ' ערן פלטי, ד"ר שירה צ'פמן ופרופ' רמי ברושטיין מהמחלקה לפיזיקה הינם חברי הוועדה המארגנת של הכנס. 
יוזם התכנית והחוקר הראשי הישראלי הינו פרופ' ערן פלטי.

 

image
חגיגות הפיזיקה בנגב
המחלקה לפיזיקה קיימה את הכנס הדו שנתי המסורתי, הנערך כבר למעלה מעשור במדרשת שדה בוקר.
הכנס מתקיים תמיד מחוץ לכותלי האוניברסיטה, כדי 
לנתק את הסטודנטים ואת חברי הסגל ממקום העבודה / הלימודים "השגרתי" ולעודד פתיחות ויצירתיות. מטרת הכנס היא העמקת הקשר בין חברי הסגל והסטודנטים והוא מהווה מוקד משיכה לעידוד גיוס סטודנטים לתארים מתקדמים.

 

 

אבי (אברהם) ספוז'ניקוב ז"ל (1961-2023)

 

 

לאבי היקר,

קשה לנו לכתוב עליך בזמן עבר, אך בכל זאת ננסה כדי לחלוק את דמותך הנפלאה, שידעו מי היה אבי במחלקתנו. אדם אהוב ויקר, מלא בטוב ובנתינה, תמיד מחייך ושמח ותמיד הראשון לעזרה בכל אשר נבקש.
היית לנו חבר לעבודה ולחיים האישיים, חבר לטיולים, לבילויים ולאין ספור רגעים חשובים שחווינו יחד (במיוחד הדיג עם דוד). מעולם לא האמנו שתעזוב אותנו כל כך מהר, כל כך מוקדם, היה לך עוד הרבה מה להספיק בחיים האלו: לראות את ילדך גדלים ומתחתנים, להנות מנכדיך ועוד...
השארת חלל גדול בליבנו ובבית המלאכה. קשה בלעדיך ועצוב לנו מאוד.
נזכור אותך תמיד חבר יקר.

אוהבים אותך לנצח,
צוות בית המלאכה

 

 

קידומים וקביעויות

 

image
העלאה לדרגת פרופ' מן המניין
פרופ' ירון קציר- מדעי כדוה"א והסביבה

העלאה לדרגת פרופ' חבר
פרופ' דבי טויבר - מדעי החיים
פרופ' יבגני בר לב - פיסיקה

קבלת קביעות 
ד"ר סאק גבריאליאן - מתמטיקה
פרופ' סיגל אורן
- מדעי המחשב
פרופ' ערן טרייסטר - מדעי המחשב

 

ברוכות הבאות לחברות הסגל החדשות

 

image
חברות סגל מינהלי וטכני חדשות במחלקה למדעי החיים:

אדווה מורי - מהנדסת מעבדות הוראה ומחקר
דבורה בבינסקי - אחראית בית חיות נקיות מחיידקים
מריה פלינר - רכזת לענייני סטודנטים לתארים מתקדמים

 

פרישה לגמלאות- בהצלחה בהמשך הדרך

 

image
פייגה שמולביץ - מהנדסת מעבדות הוראה ומחקר במחלקה למדעי החיים
סימי וייל- מהנדסת מעבדות הוראה ומחקר במחלקה למדעי החיים

 

יש לכם ידיעה מעניינת על מחקר חדשני? כנס מעניין? סטודנטים שעזרו בפיתוחים וגילויים?  
שתפו אותנו!
 
מיטל בר יוסף

 

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק