|
|
כאשר הייתי בכיתה ז' המורה שלי לספרות הייתה חולה. במקומה נכנסה מורה מחליפה, אישה מלאת התלהבות עם הרבה שיער ג׳ינגי וקול גדול, שהפחידה אותנו עד עמקי נשמתנו עם סיפורים של אדגר אלן פו. ידעתי שלא משנה מה, עם האישה הזו אני רוצה להמשיך ללמוד. כך הכרתי את
חנה שיר, מי שלימים לימדה אותי תולדות האמנות ושבזכותה נחשפתי לתחום שלשמחתי עדיין אחראי לניצוץ מסוים בעיניים.
לסטודנטים שלי אני אומרת שקטונתי מלהגדיר אמנות מהי אך חלק מההגדרות שבעיני מהוות בסיס מצוין לחשיבה הן ש: א) אמנות היא ביטוי גרפי (אך ממש לא רק) של תקופה ב)Art is anything you can get away with כך שאמנות היא שבירת גבולות ולכן ערעור והרהור על הסדר הקיים בצורות יוצאות דופן ג) אמנות היא מקור להשראה |
| | |
|
|
פרויקט מח"ר – סטודנטים מפרסמים בחברה ורוח לשנה"ל תשפ"ב, במחזור דצמבר 2022 זכו בפרס ואות מח"ר הסטודנטים.ות הבאים.ות - מצ"ב מכתב המבשר על הזכיות |
| | |
|
|
הנכם מוזמנים לכנס בנושא: "תוכניות לקידום מחקרים בין- פקולטיים 2023 " אשר יתקיים ביום שני בתאריך 29.5.23 בבניין 74 חדר 301 בין השעות 09:45-13:00 .
חברי הועדה המייעצת הינם: פרופ' רז ילינק, פרופ' נירית בן-אריה דבי, פרופ' שרה אופנברג, ד"ר תהילה רפאלי וד"ר ניב רגב. |
| | |
|
|
בימים 9 – 11 בינואר 2023, אירח המרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים (CSoC), בשיתוף עם מרכז אפריקה ואוניברסיטת בר-אילן, כנס בינלאומי תחת הכותרת Religion and the Natural Environment: Multiple Perspectives. הכנס התייחד בתוכנית לא שגרתית, ששילבה מחקרים מדיסציפלינות היסטוריות שונות וסוציולוגיה ארגונית עכשיווית, מומחים ליהדות ולנצרות, וחוקרי התרבויות האנימיסטיות של האינקה והיורובה, ארכיאולוגיה ומאגיה. בכל אחד מן המושבים התנהלה שיחה ערה בין המשתתפים: אנשי אקדמיה ואקטיביסטים מתחום הקיימות. |
| | |
|
הכנס הראשון של מיזם algotrading@BGU |
הכנס הראשון של מיזם algotrading@BGU, יוזמה משותפת
למחלקות לכלכלה ולמדעי המחשב, מרכז היזמות והמרכז לחקר מדעי הנתונים של אב"ג. הכנס התקיים ב 23.3.23 תכנית הכנס המפורטת מופיעה כאן.
ועדת ההיגוי כוללת את כורש גליל וד"ר קרין ואן דר בק מהמחלקה לכלכלה, פרופ' דני הנדלר מהמחלקה למדעי המחשב ופרופ' ליאור רוקח מהמחלקה להנדסת מערכות מידע.
|
| |
|
|
בין התאריכים 12-18 לפברואר התקיים הכנס הבינלאומי השלישי של ארגון הABS – Association of Borderland Studies בחסות שתי מחלקות מהפקולטה – המחלקה לפוליטיקה וממשל והמחלקה לגאוגרפיה, ובארגון הקתדרה לגיאופוליטיקה והמופקד בקתדרה, הדיקן לשעבר, פרופ' דוד ניומן.
פרופ' ניומן זכה במכרז לארח את הכנס הגדול בישראל לפני כמעט שנתיים ומאז החל לארגן אחד מהכנסים הגדולים ביותר שהיו בפקולטה למדעי החברה, אליו הגיעו מעל 240 חוקרות וחוקרים מובילים מכל העולם.
הכנס התקיים בקמפוס אילת, אירוע נדיר וראשון במינו, מקום המפגש של שלושת הגבולות בין ישראל – ירדן ומצרים, וסמוך לגבול רביעי עם ערב הסעודית. שלושה ימים של מושבים מגבילים ומושבי מליאה, בנוכחות חוקרים משלושים מדינות ומשמונה דיסיפלינות מדעיות – כנס חוצה גבולות תרתי משמע
|
| | |
|
כנס הפקולטה במכון בן גוריון |
ביום שני ה-27 בפברואר נערך כנס הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות ובקמפוס שדה בוקר.
הכנס המרתק כלל סיור מקיף בארכיון בן גוריון שבו נחשפו אוצרות הארכיון וסיפור הקמתו, והרצאה על מודל הספרייה הנשיאותית מאת ד"ר עדי פורטוגז.
לאחר מכן כללה התכנית את ברכתו של פרופ' אבי בראלי, מנהל מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, ואת הרצאתה של ד"ר מאיה מארק על "עמדתו של הימין בישראל בסוגיית הממשל הצבאי" שעוררה דיון ער ועניין רב.
את הכנס חתם סיור אדריכלי מרשים בהדרכת ד"ר אמיר גלילי בקמפוס שדה בוקר. סיימנו עם תצפית מרהיבה מהטיילת - מבט אל נחל צין.
להתראות בכנס הפקולטי הבא. |
| |
|
|
The Egyptian Social Contract - Prof. Relli Shechter |
איך להסביר את ההמשכיות יוצאת הדופן של המשטר האוטוריטרי במצרים? הספר מבקש להציע תשובה מעמדית לשאלה הזאת דרך בחינה של ההסכם החברתי במצרים בתקופה שבין עצמאות חלקית (1922) ועד להתקוממות של שנת 2011. במרכז הספר עומדת הסוגייה כיצד השפיעה מערכת היחסים שבין המדינה לציבור שבמעמד הביניים המצרי על עיצובו של ההסכם ושינויים שחלו בו במרוצת הזמן. ראשית הספר בתהליך יצירתו של ההסכם חברתי תחת המונרכיה החוקתית, ובדיון כיצד הוא שיקף
את הגישה הליבראלית-שמרנית הקודמת שהגיעה לשיאה במפנה המאה העשרים. החל משנות השלושים ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה התפתח במצרים הסכם חדש. במרכזו עמדה כלכלה מדינית שהביאה לידי ביטוי את החזון והאינטרסים של מעמד הביניים המצרי הצומח. הסכם זה התיישם
באופן נרחב לאחר מהפכת הקצינים החופשיים (1952) ותחת שלטונו של הנשיא נאצר. הוא הרחיב את הזיקה שבין ניעות חברתית-כלכלית בחסות המדינה לבין משטר אוטוריטרי במצרים. החל משנות השבעים, מצרים חיפשה בשנית אחר הסכם חברתי חדש כמענה למצוקותיה הכלכליות. הניסיון
הזה נכשל כיוון שהוא סיכן את היציבות השלטונית של המשטר האוטוריטרי אך לא פחות מכך את חברת מעמד הביניים המצרית שהתפתחה קודם לכן. הספר בוחן את ההסכם החברתי על צדדיו הפורמאליים והבלתי פורמאליים וכפי שהוא הופיע בשיח הציבורי-פוליטי במצרים, והתבטא בחקיקה
ובתקצוב של סעיפים שונים בהסכם.
|
| |
|
|
|
Kleiman, Assaf. 2022. Beyond Israel and Aram. The Archaeology and History of Iron Age Communities in the Central Levant (Orientalische Religionen in der Antike 49). Tübingen.
In this study, Assaf Kleiman discusses the settlement history and material culture of complex communities that flourished in the shadow of Israel and Aram-Damascus. A detailed examination of the finds from the Lebanese Beqaa, through the Sea of Galilee, to the Irbid Plateau, offers an exceptional portrayal of the developments experienced by these communities, before and after the emergence of the territorial kingdoms; these advances include the rise and fall of local polities, the adoption and rejection of certain cultural traits, and even the background for the dissemination of writing. The study provides, therefore, a new and exciting way to look at the political relations and cultural exchange between the indigenous communities and the elites that ruled over them. Rather than interpreting the local populations simply as »Israelites” or »Aramaeans,” the archaeological record reveals their diversity and highlights the discrete historical trajectories they followed from the 12th to 8th centuries BCE.
Publisher: Mohr Siebeck |
| | |
|
|
הספר עוסק בהתפתחות המחשבה המאקרו-כלכלית בשנים שבין "המשבר הגדול" של שנות ה 30 במאה הקודמת, ובין "המיתון הארוך" שהחל ב 2008. הספר סוקר את מחשבותיהם של ההוגים המרכזיים אשר עיצבו את התחום והשפיעו מאוד על המדיניות המאקרו-כלכלית, ביניהם מיינרד קיינס, פרידריך האייק, מילטון פרידמן, רוברט לוקס והיימן מינסקי. הספר הופיע ב 2022 בהוצאת שפרינגר.
|
| | |
|
|
| |
|
|