לקוחות נכבדים,
נבקש לעדכנכם אודות פסק-דין חדש שניתן על-ידי בית המשפט העליון לפני מספר ימים, שהינו בעל חשיבות רבה עבור חברות ודירקטורים בבואם להחליט על חלוקת דיבידנד בכל הנוגע להתקיימות "מבחן הרווח".
במסגרת פסק-הדין קבע בית המשפט העליון כי אין להרחיב את מבחן הרווח ולכלול בגדרו בחינה של נתונים כספיים שטרם בוטאו בדוחות כספיים, מבוקרים או סקורים, ובהתאם, אין לחייב את הדירקטוריון מכוחו של מבחן הרווח (בשונה ממבחן יכולת הפירעון) להתחשב באירועים מהותיים הצפויים להשפיע על רווחיות החברה, אשר טרם מצאו ביטויים בדוחות הכספיים שכבר פורסמו. זאת, גם כאשר הדירקטוריון מודע לכך שקיימים אירועים כאלו וכי ברבעון העוקב צפויה יתרת העודפים של החברה להיות שלילית, ובשונה מקביעת בית המשפט המחוזי בהחלטה בעניין להב שניתנה בשנת 2013.
בית המשפט העליון הדגיש בפסק-דינו כי מבחן הרווח (במובחן ממבחן יכולת הפירעון) משמש כ"מבחן משני", שהינו צופה פני עבר, בעל אופי טכני ונועד להיות קל ליישום ללא צורך בהפעלת שיקול דעת מצד הדירקטוריון וכל כולו מתייחס לנתון מספרי מדויק המתבסס על הדוחות הכספיים
האחרונים של החברה. עוד הודגש כי לשון החוק בכל הנוגע למבחן הרווח הינה ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים ועל כן אין לסטות ממנה.
יצוין כי משרדנו ייעץ בנושא חלוקת הדיבידנד הנ"ל בשעתו ואנו מברכים על פסיקת בית המשפט העליון, שאישר את אופן פעולת החברה, החזיר את ״מבחן הרווח״ למקומו הנכון והגביר את הוודאות הנדרשת לחברות ולדירקטורים ביחס למבחני החלוקה.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה.