בית הדין הארצי
פגמים חמורים בשימוע של רב ותיק שפוטר בגוף ציבורי הצדיקו צו זמני לא שגרתי של החזרתו לעבודה ותשלום שכרו |
רב שהועסק במועצה הדתית ברמת גן במשך למעלה מ-30 שנה, ערער על החלטת בית הדין האזורי שדחה את תביעתו לצו מניעה זמני נגד כניסת פיטוריו לתוקף מאחר שנעשו בניגוד לדין.
בית הדין הארצי פסק כי בפיטורי הרב נפלו פגמים קשים. גרסת עילת הפיטורים מטעם המועצה השתנתה והתחלפה ולא הובהרו בפני הרב עילות הפיטורים באופן מסודר וכנדרש. במכתב זימונו לשימוע צוינה עילת פיטורים אחת של היעדר תקן. על אף זאת, בהחלטת הפיטורים צוינו מספר עילות פיטורים משמעתיות חדשות של אי מילוי תפקידו כהלכה, שלא ניתנה לו הזכות להתגונן מפניהן, כמו: היעדר צורך בתפקידו, אי התייצבות לעבודה, אי הגשת דוחות כנדרש ועבודה במקום נוסף ללא היתר. בית הדין פסק כי מאחר שהמועצה הדתית היא גוף ציבורי שחלות עליו חובת תום הלב וההגינות באופן מוגבר, לאור תקופת העסקתו הארוכה, כפיפות פיטוריו להוראות הסכמים קיבוציים ואישיים, והנזק הגדול שייגרם לרב כתוצאה מפיטוריו, מוצדק לבטל את פיטוריו ולהחזירו לעבודה. כמו כן, נפסק כי על המועצה הדתית לשלם לרב תשלום שכר עבודתו בגין התקופה שבין פיטוריו לבין חזרתו לעבודה והוצאות משפט בסך 20,000 ₪.
|
בית הדין האזורי
בקשת משגיחי בחינות להכרה ולזכויות כעובדים אושרה כתובענה ייצוגית |
משגיח בחינות הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית הצהרתית וכספית בטענה מרכזית לקיום יחסי עבודה בין המשגיחים לבין עמותת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה במוסדות להשכלה גבוהה.
בית הדין פסק כי לשם אישור תביעה כתובענה ייצוגית, על בית הדין לבחון קיומה של עילת תביעה אישית, של המשגיח כעובד, האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות משותפות לכלל חברי הקבוצה וקיום יסוד סביר להניח כי עניינם ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. המרכיב הדומיננטי במבחן המעורב לקיום יחסי עבודה הוא מבחן ההשתלבות בעל שני הפנים. הפן החיובי בודק בעיקר האם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של "המפעל". בפן השלילי, האם יש למבצע העבודה עסק עצמאי משלו. בנוסף, נקבעו בפסיקה מבחני עזר הבוחנים את אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הפיקוח, הכוח לשכור עובד ולפטרו, צורתם של ניכוי ותשלומי מס ועוד. בית הדין מצא בפן החיובי כי המבקש שימש כמשגיח בבחינות, המהווה חלק מליבת הפעילות הרגילה של המרכז הארצי לבחינות. העברת הידע, הפיקוח, הנחיית משימות ומיקום העבודה ניתנו למשגיחים על-ידי המעסיק. הקשר בין הצדדים נמשך על פני מספר שנים והתמורה שולמה למשגיח באמצעות תלושי שכר. בפן השלילי, נמצא כי המשגיח לא נשא בסיכונים. מבחינת מבחני המשנה עלה כי המשגיח עבד באופן אישי. היקף משרה אומנם נמוך אך אינו מאיין בהכרח הכרה ביחסי עובד-מעסיק וכן אף כאשר מדובר ב"עובד זמני" או בעובד חד פעמי. חתימת המבקש על טופס כי לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים אינו תופס. מעמדו של אדם כעובד או כקבלן לא נקבע על פי הגדרות הצדדים אלא על פי הנסיבות כהווייתן. בית הדין פסק כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת על יחסי עבודה וזכויות קוגנטיות של המשגיחים ואישר את הבקשה להגשתה כתובענה ייצוגית.
|
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי. |
להצטרפות לרשימת הדיוור לקבלת עידכונים ומידע על אירועים - לחצ/י כאן |
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק-r.gif){kind=logo}
.jpg)
.jpg)
.jpg)
