פרשת וישלח
מאבקו של יעקב עם המלאך מסתיים בכך שהמלאך משנה את שמו של יעקב (בראשית פרק ל"ב פס' כ"ז): "ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל"
הגמרא במסכת ברכות דף יג ע"א: "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך לא שיעקב יעקר ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו"
צריכים אנו להבין כמה עניינים
א. מה העניין של השם יעקב או ישראל?
ב. אצל אברהם אומרת הגמרא שם "תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ...ר"א אומר עובר בלאו..." מדוע שמו של אברהם נעקר לגמרי עד כדי שאם קוראים לו בשם הקודם מבטלים עשה או עוברים על לאו. גם אצל שרה ויהושע שונה שמם עד שהשם הראשון נעקר לגמרי, ואילו אצל יעקב השם לא נעקר לגמרי?
מובא בשם האר"י שהאדם הוא עולם קטן והעולם הוא אדם גדול ומשמעות הדברים, מכיון שהאדם הוא מרכז וסיבת הבריאה, כל מה שנמצא בעולם הגדול, נמצא גם בעולם הקטן, הלא הוא האדם. כותב הרב קוק זצ"ל בספרו עין איה על מסכת ברכות שבאדם ובעולם יש כוחות טובים ורעים. אנו צריכים גם את הכוחות הרעים שכן הם המנוע לבניה עשיה ויצירה ובלעדיהם- העולם והאדם היו חסרים הרבה דברים טובים. "הרעים ...אם יהיו מעוקבים שלא יצאו כלל אל הפועל יהיו הרבה דברים טובים חסרים". "אומנם אם כוחות אלו יצאו בלא שום מונע יעברו גבול ויביאו את העולם למצב נשחת" ולכן תפקידו של יעקב הוא לעקב כוחות אלו ולנווט אותם בדרך נכונה. זהו המצב הטבעי והנכון. דבר זה נרמז בתורה כי יצא תחילה עשיו שהוא ביטוי לכוח הרע החומרי ויעקב לא מנע יציאתו אך ידו אוחזת בעקב עשיו ושולטת בו. ענינו של יעקב שהכוחות הנמוכים יסורו למשמעתו ויהי הטוב שר ושליט עליהם. לפעמים כוחות אלו מתגברים ומרימים ראש ואז לא מספיק יעקב אז צריך את הכוח של ישראל.
באורות הקודש חלק א' פיסקה קכז, 'בנין הקודש והחול', כותב הרב זצ"ל שהקודש צריך שיבנה על יסוד החול. החול הוא החומר, הכלי והקודש הוא התוכן. ללא החומר- התוכן לא קיים וכן להפך. לפעמים הקודש מתעמר בחול עד שמדלדל את החומר ואז מגיעה תקופה שהחומר דורש את מקומו וכשהוא דורש את מקומו הוא תובע את חובו בריבית והחוצפה מתרבה בעולם. וגלגל חוזר בעולם והקודש מנסה שוב לשלוט בו.
עבודת ה' של יהודי ושל חברה היא למצוא את האיזונים הנכונים של הקודש והחול של הטוב והרע, ואז אנו נמצאים במציאות של שלום פנימי.
שבת שלום!