פרשת השבוע מספרת את סיפורה של סדום.
סדום היא המשך ישיר ושלב נוסף של הדרדרות העולם לאחר דור המבול ודור הפלגה.
דור המבול – השחתה מוסרית וחומרית. התאוות גרמו לנפילה מוסרית עד כדי השמדת הדור.
דור הפלגה – אידיאולוגיה בעיתית. עוצמה של בנין ופיתוח שהביאה לבלבול עד רצון להלחם בבורא עולם.
אך מה היה חטאם של אנשי סדום?
חז"ל תיארו זאת במדרש "מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים, אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות, אמרה לה כלו מזונותיה וכבר היא נטויה למות, מה עשתה מלאה את הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו, וכיון שהרגישו בה נטלו ושרפו אותה.
אמרו סדום: הואיל ומזון יוצא מארצנו כסף וזהב יוצא מארצנו אבנים טובות ומרגליות יוצאות מארצנו, אין אנו צריכין שייבאו אדם אצלנו, שאין באין אלינו אלא לחסרנו, נעמוד ונשכח את הרגל מבינותינו. אמר להם המקום בטובה שהטבתי לכם אתם מבקשים לשכח את הרגל מבינותיכם, אני אשכח אתכם מן העולם. חברה זו המתוארת במדרש היא חברה שמחזקת את החזק ולא נותנת מקום ויחס לחלש. זו חברה שלוקחת את הרועה והופכת אותו לאידיאולוגיה. התורה אמרה על אנשי סדום " ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד" המשנה באבות מונה ארבעה מידות בבני האדם. שלי שלי ושלך שלך זו מידה בנונית ויש אומרים מידת סדום. שלי שלך ושלך שלי זה עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך חסיד. שלי שלי ושלך שלי רשע. מדוע שלי שלי ושלך שלך זו מידה בנונית וי"א מידת סדום ? כאשר אדם פרטי נוהג כך עוד ניתן לקבל, זה בנוני, אבל חברה שנוהגת כך זה כבר סדום. חברה שלא רואה את החלש ולא מבינה שהיא צריכה לקחת אחריות גם על החלש אין לה מקום בעולמו של הקב"ה. בסדום אמרו א"א שאנשים יפלו נטל על הציבור. גם היום אנו יכולים לשמוע אמירות כגון "שילך לעבוד" או "לעזור לאדם כזה זה פשע". התורה באה ואומרת חברה חייבת לדאוג לחלש ולתת לו עזרה על מנת שיעמוד על רגליו.
שבת שלום