בית הדין האזורי
ניתן צו אכיפה נדיר להשבה זמנית של עובד מדינה באוצר לתפקידו לאחר שפוטר בהליך אי התאמה עוקף הליך משמעת |
מנהל יחידת החקירות באחד מאגפי משרד האוצר פוטר מתפקידו בעילות של אי התאמה לאחר שזוכה בהליכי משמעת. המנהל הגיש ערר לנציבות שירות המדינה ונדחה, ולכן הגיש לבית הדין בקשה לצו זמני לאכיפת יחסי העבודה ומניעת פיטוריו.
בית הדין קיבל את הבקשה ופסק כי ככלל אין הוא מחליף את שיקול דעת המעסיק ואין הוא מתערב בהחלטות שהן במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו וכי אכיפה של יחסי עבודה, במיוחד בסעד זמני, תעשה רק במקרים קיצוניים ביותר. בית הדין קבע כי פיטורי העובד התבססו על עילות של אי התאמה בעוד שמדובר בעילות שכולן מהתחום המשמעתי המובהק- פעולה בניגוד עניינים ודיווח שעות כוזב, ולכן נמנעה מהעובד חקירה ראויה והליך משמעת סדור ומובנה של הבאת ראיות ברף הכבד הנדרש. הפסיקה במקרים דומים מצביעה כי לו היה המבקש מורשע באותן עילות בעבירת משמעת, בית הדין למשמעת לא היה גוזר עליו פיטורים, אלא מסתפק בעונש קל יותר. בית הדין פסק כי נפל פגם מנהלי בבחירת מסלול פיטורי אי התאמה וההליך היה נגוע מתחילתו באינטרסים זרים. לכן מדובר במקרה קיצוני, חריג שבחריגים, המצדיק מתן הסעד הזמני להשבת העובד לתפקידו עד להכרעה בהליך העיקרי.
|
בית הדין האזורי
כ- 300,000 ₪ הושתו על המדינה בגין הפרת הבטחה מינהלית להעסיק עובד במשרת "סייבר" בשכר מוסכם משופר |
התובע, בוגר תוכנית "צוערים לשירות המדינה" סיים את התוכנית ואת ההכשרה בה, והושם במסגרת התוכנית במערך הסייבר כיועץ בלשכת ראש המטה. כ-4 חודשים לאחר השמתו הוחלט באופן משותף עם התובע כי הוא אינו מתאים לתפקיד. בהמשך לחוסר התאמתו, התובע נמצא מתאים לתפקיד "סייבר" ברשות הלאומית למערך הסייבר. משרתו אושרה ונשלחו לו פרטי תנאי ההעסקה הכוללים שכר בדרגת "סייבר" של כ-24,000 ₪. על אף שמשרתו אושרה, הוחלט לשנמך את התקן של התובע לתקן בדירוג המח"ר המעניק שכר נמוך יותר של כ-10,000 ש"ח ושאינו מוגדר כמשרת "סייבר". סוכם עם התובע כי קידומו ייבחן מחדש לאחר ניסיון של חצי שנה בהתאם להמלצת הממונים וכי במידה ויקודם, ישולם לו שכר סייבר רטרואקטיבי. לאחר חצי שנה, התובע לא קודם ופנה לבית הדין בתביעה לפסק דין הצהרתי לפיו המדינה הפרה את ההבטחה המינהלית שניתנה לו להעסיקו בדרגת "סייבר", שהביאה לפגיעה משמעותית בשכרו, ולפיצויים בגין זכויות נטענות שונות.
בית הדין פסק כי הנתבעת הפרה הבטחה מינהלית להעסקת התובע במשרת "סייבר", מבלי שהוכיחה כי היה טעם סביר או צידוק חוקי להפרת ההבטחה המשפטית המחייבת, שניתנה על-ידי בעל הסמכות לתיתה, בעל היכולת למלא אחר ההבטחה שניתנה בכוונה לתת לה תוקף משפטי. בית הדין פסק לתובע פערי שכר בגין הפרת ההבטחה בסך 278,628 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח. מצד שני נפסק כי התובע הפר את התחייבותו לשרת את המדינה לתקופה של 4 שנים, כך שבמסגרת התביעה שכנגד יקוזז מפערי השכר שנפסקו סכום של 24,950 ₪.
|
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי. |
להצטרפות לרשימת הדיוור לקבלת עידכונים ומידע על אירועים - לחצ/י כאן |
|
| |
|
|