מידעון יב"ע אורות יהודה אפרת- פרשת תולדות

מידעון פרשת תולדות

הרב ראובן רוזנשטק

פרשת השבוע פותחת: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק".

נשאלת השאלה: מה הוסיף המשפט השני "אברהם הוליד את יצחק" על החלק הראשון של הפסוק?

ועוד- למה צריך לציין "יצחק בן אברהם"?

באופן פשוט ניתן לומר שהתורה מבקשת לא רק לומר מיהו האב הביולוגי של יצחק, אלא להדגיש שיש קשר הדוק בין חיי אברהם לבין חיי יצחק. וכך המדרש הגדול מרחיב בעניין זה:

"בוא וראה שכל מה שאירע לאברהם אירע ליצחק. אברהם גלה ויצחק גלה. אברהם נסתקפו על אשתו ויצחק נסתקפו על אשתו. אברהם קנאו בו פלשתים ויצחק כך. אברהם הוליד לבסוף ויצחק כך. אברהם יצא ממנו צדיק ורשע ויצחק כך. אברהם היה רעב בימיו ויצחק כך...".

לכאורה המדרש מבקש לומר שלאברהם ויצחק היו חיים דומים. אירועים שקרו לאברהם ארעו גם ליצחק. ליצחק אין דרך משלו, וגדולתו של יצחק היא העובדה שהוא ממשיך דרכו של אביוואינו פורץ דרך משלו. אולם אם נעמיק ונעמוד על שינויים מסוימים בחיי יצחק, נבין את אישיותו העצמאית.

א. לאברהם וליצחק יש נשים עקרות. נראה לומר שאברהם התפלל עבור שרה כמו שהתפלל על אחרים, למרות שזה לא כתוב במפורש. בכל זאת למרות תפילותיו, שרה נשארה עקרה עד החלטת הקב"ה "וַָה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר". אך ביצחק כתוב במפורש בתחילת פרשתנו שהוא התפלל עבור רבקה אשתו "וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ", כלומר תפילתו מתקבלת. וכן בפרשיות הקודמות, כאשר אברהם מתפלל עבור הצלת אנשי סדום, תפילתו אינה מתקבלת, אך כאשר יצחק יצא "לשוח בשדה", שלפי חז"ל זו תפילה, הוא נענה מיד בגמלים הבאים עם אליעזר ורבקה.

ב. אברהם בא לאבימלך ולוקחים ממנו את שרה אשתו. יצחק גם מגיע לגרר לאבימלך, ולא לוקחים את אשתו למרות שגם רבקה "טובת מראה" כמו שרה.

ג. כאשר אברהם כורת ברית עם אבימלך בפרשת וירא, יש אוירה של תוכחה, דרישות, והוכחות בצאן כדי שאברהם יהיה בעל הבאר. אצל יצחק הברית עם אבימלך מלווה בפיוס, משתה ושבועה "איש לאחיו". האווירה היא כמו סעודת מרעים.

ד. הבדל נוסף בא לידי בשתי הצלחות שלו בפרשתנו בפרק כו:

"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה' "(פסוק יב).
"וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ" (פסוק כב).

פסוקים אלו מתארים שתי הצלחות של יצחק במעשיו לחזק את התיישבותו בארץ, הצלחה בעבודתו בשדה, והצלחה בירושת הארץ. הצלחות אלו חושפות פן מיוחד בדמותו של יצחק. מאז חטא אדם הראשון, האדמה ועבודתה התקללה (ארורה האדמה בעבורך). אברהם ויעקב לא בכדי היו רועי צאן ולא עובדי אדמה. ההבטחות על ברכה בעבודת האדמה יגיעו רק בעוד מאות שנים לקראת ירושת עם ישראל את הארץ. אולם יצחק, אולי בזכות הקשר המיוחד שלו עם ארץ ישראל שהוא לא יוצא ממנה, כבר בתקופה זו זוכה לברכה בעבודת האדמה. בשונה מאביו ובנו, אין הקללה תופסת לגביו. אמנם אברהם בזכות עקשנותו זכה לקנות חלקת קבורה בארץ ישראל, יצחק בזכות עקשנותו מצליח לחפור באר מים חיים שאין רבים עליה. במעשה זה מכירים שארץ ישראל שייכת לו ולזרעו, לרועי צאן ולעובדי אדמה העתידים, ויש לו ירושה בארץ. זה ה"מעשה אבות סימן לבנים" אודות ירושה העתידית של עם ישראל בארץ ישראל. יצחק אליו נצטווה "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל" (כ"ו, ג') מקושר ומחובר לארץ ישראל, וקשר זה בין עם ישראל לארצו יתגשם בעתיד.

לסיכום, בחזרה לפסוק הראשון בפרשה, יש דברים דומים בין חיי אברהם לחיי יצחק, אך אופיו המיוחד בא לידי ביטוי בקשר המופלא לארץ ישראל, ובזריעת זרעים העתידים של עם ישראל בארץ ישראל.

לומדים 'תניא במסגרת "והערב נא"

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" לימוד בספר התניא, עם בוגרנו דוד פיקרד.

חבורה נפלאה בעבודת ה' צומחת כאן ב"והערב נא".

בוקר כיתה ל- י'1

כיתה י1 יצאה לבוקר כיתה.
נערכנו לגשם, הבאנו בגדים להחלפה... בחסדי השם, למעט טפטופים, השמש יצאה וחייכה לנו.
התפללנו יחד בתפארת אבות, למדנו תורה של שחר, שיחקנו כדורגל, נסענו לפארק הכבשים ועברנו פעילות כיתתית (תודה רבה לאופיר יעקבי על הפעילויות היפות), לסיום התפנקנו עם פיצה טעימה.

היה שווה!
תודה לועד הכיתה על הארגון ולתלמידים שנהגו באחריות לאורך היום.

גיחה מוצלחת לשכבה ט'

שכבת ט' יצאה לגיחה מחנאית בלטרון.
בנינו מחנה לתפארת עם אוהלי סיירים וגדר. נהנינו מהווי קבוצתי מגבש ומעשיר. יצאנו להליכה נהדרת לאנדרטת אלכסנדרוני לפנות ערב. בישלנו אוכל טעים במיוחד וחווינו א"ש לילה יוצא מגדר הרגיל.
ביום השני ניווטנו בפרק העוצבות וסיירנו במוזיאון יד לשריון.
סיימנו את הגיחה בהכרזת החוליות המנצחות בניווט ובמתנות ייחודיות למשצי"ם המובילים.

תודה לרב חיים, לרב אמיתי ולרב חובב שהתגייסו בלב ובנשמה להצלחת הגיחה.
תודה לקבוצת המשצי"ם הנפלאה שפעלה יחד והובילה אירוע נהדר!

מתכוננים להמשך- השמיניסטים בשיחה עם הרב שנוולד ראש ישיבת מודיעין לקראת שנה הבאה

במסגרת ההכנות לקראת יציאה לשבוע ישיבה ראשון, נפגשו תלמידי השמינית עם אל"מ (במיל.) הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת מודיעין, לשיחת הכנה.
הרב שנוולד הסביר לתלמידים את החשיבות להמשיך וללמוד תורה גם במסגרות הבאות אחרי התיכון, יחד עם שילוב של שירות צבאי משמעותי.

פועלים למען שיח מקרב

תלמידים מכיתה י3 יצאו לעצרת הנוער לזכרו של יצחק רבין ז"ל, על מנת לקרב לבבות ולפתוח בשיח עם חלקים שונים בעם ישראל.
אשרינו שאלה תלמידינו!

סיור שכבת י"ב "בין תל אביב לבני ברק"

מערך של 3 סדנות היכרות עם עולם הצילום עם הצלם המוכשר מאיר אליפור לתלמידי כיתה ט2

סיירת ציונות דתית בעקבות 'מסע המושבות' של הרב קוק

מסע משמעותי לבירור זהותנו הציונית-דתית.
היום התחיל בחצר כינרת והסתיים בראש פינה.
חיברנו במסע בין ישן לחדש, בין קודש לחול ובין חיי רוח וחיי מעשה.
שמענו על אירועים היסטוריים, קיימנו דיונים סוערים ושיחות מרתקות ומגוונות.

פגשנו דמויות מעוררות השראה, נחשפנו לסיפורים של מסירות נפש ממש על הארץ וסיימנו בשיחה מרתקת בכפר תבור על החיים המשותפים של שומרי מצוות ושאינם..

כל אלה ועוד השאירו אותנו עם הרבה רצון להמשיך את המסע...

תודה ליצחק אריאל על הליווי הצמוד, המקצועי והחם. יישר כוח לחבורה היקרה שיצאה מכיתות י"א ותודה להנהלה ולצוות שהתגייס למלא מקום. 💐

ועכשיו בהרחבה- פירוט על המסע והרקע אליו:

בית הכנסת אוהל יעקב בזיכרון יעקב.

שתי בעיות שהיו כאן לפני ביקור הרבנים (בעקבות השפעת הפקידים שהיו משכילים מצרפת והיו בעלי המאה והדעה):

1. הבימה היתה על יד ארון הקודש כמו אצל הרפורמים וכמו בכנסיות.

2. הכיתוב "ואהבת לרעך כמוך" היה בצרפתית. בעקבות לחץ של הרבנים הבימה הוזזה לאמצע והכיתוב שונה לעברית.

בית הקברות בזיכרון יעקב
עמדנו ליד קבריהם של אהרון ושרה אהרנסון, ליד קברו של ד"ר הלל יפה ולצד קבריהם האלמוניים של ילדי המושבה זיכרון יעקב.
המשותף: מסירות נפש על יישוב הארץ! זהו דיוקנם של החלוצים שפגשו הרבנים במסע.

מרחביה:
פגשנו את רפי צור (84) ושלמה שדיאור (91) שגדלו שניהם במרחביה. סיפרו על החיים בקואופורציה(שזה למעשה קיבוץ קטן) על החוויות מקום המדינה, על האבידות שספגו וגם על מסע הרבנים.
בחלק זה של המסע התחדד ההבדל שבין הרב קוק לשאר הרבנים. הרב קוק אמר לחלוצים החילוניים שהרבנים לא רק באו ללמד ולהוכיח אלא גם לשמוע, לקבל.
לצד זאת, ראינו יחד שבהספד "על במותינו חללים" על שני הצעירים שנהרגו על יד מנחמיה, הרב קוק קובע נחרצות שלא ניתן להספיד אותם משום שהם נחשבים "פורשים מדרכי ציבור".
דיברנו על הקו הדק שבין לקבל ערכים מהחילוניים (אהבת הארץ, מסירות נפש, אהבת החכמה וכו'..) לבין "להכשיר" אותם. הרב קוק כינה אותם "חביבים- שנואים".
נשתדל במהלך השנה לברר ולזקק עוד נקודה זאת.

כפר תבור (מסחה)
התחלנו בסרט שמתאר את חבלי הלידה בעליה לקרקע. הפקידים של יק"א "זורקים למים העמוקים" את המתיישבים. הם מבינים מהר שאם אין אני לי מי לי". כאן חיו ופעלו דמויות כמו המורה הציוני יוסף ויתקין, יגאל אלון, לימים מפקד הפלמ"ח, אלוף בצה"ל ושר בבמשלות ישראל.
כאן הוקם ארגון השומר. כאן הומצאו המצאות חשובות שבישרו את הקידמה החקלאית של אז.
הרב לוין תלמידו של הרב קוק נשלח ע"י רבו להיות אחראי על החיים היהודיים במושבה. הוא היה השוחט, החלבן, הרפתן. יהודי שומר מצוות יחיד בתול מושבה "חופשית". איך חיים ביחד?

בבית הכנסת של הכפר קיבלנו תשובה מפי הרב ארנון גורליק. ר"מ בישיבת הזורעים ומתגורר בכפר. ברחוב שלו הוא הדתי היחיד.
סיפורים מהיומיום של הרב מלמדים שהחיים המשותפים מזמנים אתגרים רבים אך גם פשוטים הרב יוצר ממה שלעיתים חושבים...
הוא הדגיש את הכאב החד שהוא חווה כששכן שלו מחלל שבת, אך גם את האהבה שאינה תלויה בדבר, את המפגש הבלתי אמצעי, את בית הכנסת שחלק ממתפלליו הקבועים אינם מגדירים את עצמם כדתיים.
הכל בשביל "להתקדם יחד". כדבריו.

ממשיכים את מסע המושבות באופן מקוון

מסע מקוון בשיעורי היסטוריה בעקבות מסע המושבות.

בשיעור התקדמנו במסלול הצועדים בעזרת 'גוגל ארץ' ושילבנו קטעי סיפור שכתבו הרבנים בחוברת שהוציאו לאחר המסע.

"התלמיד במרכז"- מתנדבים בחווה חקלאית

במסגרת תוכנית "התלמיד במרכז", יצאו לתלמידי י'1 להתנדבות בחוה החקלאית.

התחלנו בבניית פרגולה הפונה לנוף, ובחפירת ערוגות.

טיול 'ספר המדבר'- מערת חריטון

שכבת י' יצאה לסיור 'מפגש טבע' במסגרת לימודי השל"ח.
יצאנו מהיישוב נוקדים אל מרחבי ספר המדבר המדהים. גילינו את המפגש שיש כאן בין היישוב לשממה בין המזרע לישימון. גלשנו בחדות אל נחל תקוע הפראי וגילינו עשרות כוכי נזירים.
העפלנו אל מערת חריטון, אחת המערות הגדולות בארץ, ואף זחלנו בצפונותיה..

לסיום שכשכנו במים הקרירים של עין א-נטוף.