|
לקוחות וידידים שלום רב,
אנו שמחים להביא אליכם את גליון חודש נובמבר 2022.
במסגרת ניוזלטר זה, אנו שנמחים להביא בפניכם 2 פסקי דין שנתקבלו מטעם משרדנו, במסגרתם ייצגנו חברות שונות בתחום כוח האדם, אשר מנהל מע"מ החליט כרעם ביום בהיר, לסגור להן את התיק ללא עמידה בתנאי הפרודצדורה המינמיליים, ובית המשפט הנכבד, הפך את החלטת המנהל והורה לו לפתוח את התיקים לאלתר.
בנוסף, לפני מספר ימים התקבל פסק דין חשוב בדיני מיסוי מקרקעין שעניינו מכירת דירת יוקרה על ידי 2 בעלים, במסגרתו עלתה השאלה - האם "סכום התקרה" שנקבע בגדרי סעיף 49א(א1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), נקבע ביחס למוכר או ביחס לדירה, ראו הררחבה בהמשך.
כמו כן, ראו תשובה מפורטת לשאלה שנשלחה למשרדנו בתחום המומחיות של המשרד; והפעם בהתייחס לתכנון מס בעת חלוקת עזבון - מוזמנים לשלוח את שאלותיכם!
צוות המשרד ואני ממשיכים ללוות אתכם ונמצאים כאן לשירותכם, נשמח לענות ולסייע בכל שאלה ובקשה. קריאה מהנה, עו"ד ורו"ח יעקב דהן וצוות המשרד. |
| |
|
|
האם ביום בהיר וללא כל התראה, יכול מנהל מע"מ לסגור את תיק העוסק של חברה פלונית, למנוע מהחברה להוציא חשבוניות ועל ידי כך, לא לקבל כספים, למנוע מהחברה לנכות חשבוניות בגין כספים ששילמה לספקיה, לעצור את תזרים המזומנים של החברה, ולמעשה להביא לקריסתה המיידית?
השאלה הנ"ל עלתה במסגרת מס' תיקים אשר נוהלו על ידי משרדנו, ובתי המשפט קבעו נחרצות ובאופן תקדימי – אין ולא ניתן לקבל את התנהלות מנהל מע"מ אשר מתעלמת לחלוטין מהפרוצדורה הקבועה בחוק, היות ומדובר בפגיעה מהותית בחופש העיסוק של החברות ובפרנסתם! |
| | |
|
.png) |
|
לאחרונה, התקבלה פסיקה אשר דנה בערר שעניינו מיסוי דירת יוקרה במס שבח. השאלה שעמדה למבחן במסגרת הערר היא האם "סכום התקרה" שנקבע בגדרי סעיף 49א(א1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), נקבע ביחס למוכר או ביחס לדירה.
ועדת הערר קיבלה את הערר ופסקה, כי מלשון החוק עולה, כי מדובר בתקרת פטור שניתנת למוכר, ולא לדירה. עם זאת, לא מדובר בלשון ברורה וחד-משמעית והיא יכולה לקיים גם את שיטת המשיב. ניתן להבין מדברי ההסבר כי הפטור מתייחס לשווי הדירה, ולא לשווי המכירה, והוא אף נעשה במקביל לתיקון במס הרכישה, לגביו אין מחלוקת כי התקרה מתייחסת לדירה בכללותה. מבחינת תכלית החקיקה, שלילת הפטור, שתכליתו סוציאלית, נעשית על בסיס פרופיל הנהנה ממנו, ולא על בסיס הדירה כשלעצמה. ההנחה הבסיסית היא כי בעליה של דירת יוקרה אינו זקוק לפטור על שווי החלק העודף שבדירתו. מבחינה מהותית, אין כל הצדקה למסות את הדירה כשלעצמה, חלף מיסוי המוכר, מלבד העשרת קופת המדינה על ידי צמצום הפטור וכן משיקולים של פשטות ויעילות. ברם, במקרה שכזה, לשון החוק צריכה להיות ברורה. אם כוונת המחוקק היא כי סכום תקרת הפטור יתייחס לדירה בכללותה, ולא לכל מוכר ומוכר, ראוי שיתקן את הסעיף ויקבע כך באופן מפורש וברור. |
| | |
|
|
2 אחיות ירשו מהאמא ז"ל בית. אחת הבנות מעוניינת לרכוש את החלק מהשניה. באזור בו הבית נמצא מתנהלים בתקופה זו תכנונים שיאפשרו בניה נוספת על המגרש וערכו של הנכס יעלה. הבת "המוכרת" מעוניינת לדחות את ההחלטה עד אשר המצב יתבהר בנושא זה ובתקווה שערך חלקה בבית יגדל בהתאם להחלטה. ידוע לי שהחלפת נכסים שנעשות "בתוך" העיזבון בין היורשים לא חייבות במס. עד מתי ניתן "לעכב" את חלוקת העיזבון ולנצל עובדה זו לצורך "מכירת" החלק של הבית לאחות השניה ובפטור ממיסים? אני מבין שאם למשל אחות אחת מוותרת על חלקה בבית תמורת המזומנים שנשארו בעיזבון ובאותו ערך, זה לא אירוע מס כל עוד לא חולק העיזבון, אך מה קורה אם לא הנכסים האחרים שבעיזבון לא שווים את חלקו של הבית ה"נמכר"? כיצד מתייחסים לתמורה שמעבר לזה ככל שהיא ניתנת על ידי האחות הרוכשת? האם אפשר לקרא לזה מתנה? |
| | |
|
כתובת: מגדלי we דרך מנחם בגין 150 תל אביב
טלפון: 073-7303888 פקס:072-3388070 נייד: 050-7638604
|
| |
|
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק.png)
.png)
(1)(1).jpeg){kind=small}
