מידעון אב"ע אורות מודיעין- פרשת וילך

מידעון פרשת וילך תשפ"ג🚶🏻

השם עמכם

עומדים אנו לקראת השבת הראשונה של שנת התשפ"ג- תהיה שנת פדות גדולה.

בפרשת השבוע, וילך, נקרא על פרידתו של משה רבינו מעם ישראל, בגיל 120! -לא כהתה עינו ולא נס ליחו.

הפרשה פותחת במילה וילך, המורה לנו כי האדם נקרא הלך, וצריך כל הזמן לצעוד קדימה, לשפר ולהשתפר, עד יומו האחרון.

ההלכה מדריכה אותנו כיצד ללכת, הלכות שבין אדם לחבירו ולמקום. כל הזמן לשאוף לשלימות.

בהפטרה, נקרא הפטרה מיוחדת לשבת שובה: "שובה ישראל עד השם אלוהיך".

ובשבוע שעבר קראנו כי המצווה הזאת - התשובה והתורה, אשר אנכי מצווך היום, היום - בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא...כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו. בהרהור תשובה מכל הלב ובווידוי בפה , מאהבה , אנו יכולים להפוך את כל החובות לזכויות!

השורש של השבת ושל תשובה הוא הפועל שב. בישוב הדעת, בשיבה אל מהותינו הנשמתית שהיא חלק אלוה ממעל, שכולו טוב ומיטיב, אנו זוכים להיכתב ולהיחתם לחיים טובים וארוכים.

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים? לראות טוב.. הטוב המוחלט הוא הקב"ה הנקרא טוב ומיטיב לכל...ורחמיו על כל מעשיו.

ואתם הדבקים בהשם אלוהיכם חיים כולכם היום.

איך אפשר לדבוק בהשם? אין לא גוף?

לדבוק במידותיו- מה הוא רחום אף אתה היה רחום. מה הוא טוב ומיטיב אף אתה היה טוב ומיטיב לכל.

התורה, הנקראת טוב היא המדריך לחיים טובים והמצוות הם האמצעים לכך. אורך ימים בימינה , בשמאלה עושר וכבוד. כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

בהזדמנות זו נבקש סליחה מכל מי שנפגע מאתנו ומידה כנגד מידה גם השם הטוב ימחל ויסלח לנו ויכתבנו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום.

שנה טובה

כתיבה וחתימה טובה

באמונה ובאהבה

הרב אשר כורסיה

וכל בית האולפנא

רפי אבידר | יו"ר ועד ידידי האולפנה

ביום ד' השבוע צמנו את צום גדליה. גדליה בן אחיקם היה הנציב היהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה לאחר חורבן בית המקדש.

גדליה קיבל מידע מודיעיני מפורט מיוחנן על כך שמלך עמון שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח אותו – אך הוא בחר להתעלם מהמידע שקיבל ולבסוף אכן נרצח ע"י ישמעאל בן נתניה.

מדוע גדליה לא נזהר? ולא רק שלא נזהר, הוא עצמו אמר ליוחנן "כי שקר אתה דובר" כפי שמתואר בספר ירמיהו בפרק מ'.

גדליה החליט שלא לקבל את המידע המודיעיני מפני שמי ששומע דברים רעים על זולתו צריך להיזהר ולא להסכים שהם נכונים, זה איסור קבלת לשון הרע!

האם ההלכה קובעת שהאדם צריך לאטום את עיניו ואת אוזניו מפני הסכנה? ברור שלא!

אומנם אסור להאמין בלב שלם ללשון הרע, אבל בוודאי שחובה לחשוש ולהתנהג בהתאם למידע אם הוא עלול להביא לידי סכנה. למרות כל זאת בחר גדליה להתקבע בדעתו ולא היה מוכן לשנות ממנהגו שלא לקבל לשון הרע. התוצאה היתה שהוא נרצח ואחריו נהרגו עוד אלפים ויש לו אחריות על מה שארע. חז"ל מטילים עליו את האשמה, שכן אילו היה מקשיב לעצתו של יוחנן היו ניצולים אלפים ממוות (מסכת נדה סא/א).

את יום רציחתו אנו מציינים מיד לאחר ראש השנה כדי שכל אדם יזכור לא להיות מקובע בהרגליו מבלי לבוחנם מחדש. בראש השנה ניתנת הזדמנות לכל בני האדם להתעורר מתרדמת ההרגל, להיהפך לאדם חדש. יום התענית הזה מהוה תזכורת חשובה: שינוי, כרוך באי הצמדות להרגלים הישנים.

בפרשת השבוע פרשת וילך , אומר משה לבני ישראל: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה. הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם השם, וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי" (דברים ל"א, כ"ז).

קשיות עורף, עורף קשה, מה הכוונה? קורה לפעמים שנתפס לאדם שריר ברגלו או בצווארו, מבלי יכולת להזיז את ראשו או רגלו. כשם שתופעה זו קיימת בגוף האדם, כך היא קיימת בנפשו של אדם. פעמים אדם "ננעל ונתפס" מבלי רצון להזיז ולהפנות מבט ימינה ושמאלה, לראות האם אולי הוא טועה בדרכו. גם לאחר חטא העגל – שזהו חטא הקשור לעבודה זרה, הסיבה שה' העניש את עם ישראל לא הייתה מצד עצם החטא, אלא מחמת קשיות העורף של בני ישראל – "וַיֹּאמֶר השם אֶל מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם" (שמות ל"ב)

הפתרון הוא לרכך את קשיות העורף ובפרט בתקופת ימי הדין והרחמים שאנו נמצאים בעיצומם.

המשנה במסכת אבות כותבת: "צאו וראו איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" (אבות ב). מדוע המשנה מנסחת "צאו וראו" – לצאת להיכן? המשנה כאן כותבת יסוד גדול. אם אדם רוצה להשתנות, השלב הראשון שעליו לעבור הוא יציאה מהמקום בו הוא היה עד עכשיו. אין הכוונה כמובן רק למקום פיזי, אלא בעיקר למקום מחשבתי. אדם צריך להתרגל לצאת מהרגלי מחשבתו, לצאת מהשגרה והקיבעון ולהיכנס לסדר אחר של מחשבה והתבוננות. אנו חייבים אפוא לפרוץ את המחסומים הדמיוניים, ללכת ולהתקדם ולו צעד קטן. כשאדם צועד והולך פסיעה אחת לקראת הבורא, הבורא "רץ" 'קילומטרים' לכיוונו – 'שובו אלי, ואשובה אליכם'.

נאחל לכולנו שנדע לקחת את המתנה הגדולה של הימים הללו – עשרת ימי מתשובה – שנדע לצאת מהקיבעון בו היינו, להתעורר, לקחת את עצמנו בידיים ולנווט אותנו בדרך הנכונה והטובה.

נזכה שהקב"ה יכתוב ויחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה, שנה של בריאות איתנה, שנה של שפע, ברכה והצלחה.

פרשת וילך | ורד גנן, מחנכת כיתה י'1

במותו ציווה לנו את החיים: מדבריו של הרב משה שיינפלד.

גם ביומו האחרון, משה רבנו המשיך להשתנות. ללכת, לצאת מהמקום בו היה, מדפוסי החשיבה, ולעשות עוד צעד קטן, אל עבר עולם התשובה. כך גם אנחנו – עם קשה עורף – יכולים לרכך את קשיות עורפנו, לרכך את ליבנו. בפרט בימי הדין והרחמים

משה מודיע לבני ישראל שהיום הוא יום פטירתו. כל דבריו מתחילת פרשה זו עד סוף התורה, אמר משה לבני ישראל ביום פטירתו.

פותחת הפרשה כך: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא" (דברים ל"א, א'-ב'). רבים מפרשני התורה שואלים, מה כוונת התורה במילים "וילך משה". להיכן הוא הלך? הפסוק לא כותב להיכן הוא הלך, אלא רק שהוא דיבר אל בני ישראל. מהי מטרת ההליכה?

רבי משה בן נחמן – הרמב"ן, מבאר בפשטות, שמשה הלך ממחנה לוויה אל מחנה ישראל, כדי להיפרד מהם כאדם הנפרד מחברו. הדבר מרגש.

כשמשה הודיע לעם ישראל שהוא מתעתד להפטר מן העולם, עצם המעמד המרגש היווה התעוררות לתשובה, משום שהוא הזכיר לכולם את יום המוות. כשבני ישראל רואים שאפילו ענק שבענקים כמשה – אשר שהה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ללא מאכל ומשתה, קרע את הים והנהיגם ארבעים שנה במדבר – גם אדם גדול זה בא קיצו, אין ספק שגם עלינו יבוא הקץ, ודבר זה עורר את ליבם לתשובה. כשאדם חושב על ארעיותו בעולם, זהו אחד הכלים החזקים המביאים את האדם לתשובה ולחישוב מסלול מחדש.

בהמשך הפרשה, משה אומר לבני ישראל: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה. הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם השם, וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי" (דברים ל"א, כ"ז). עם ישראל "מצטיין" בתכונה של קשיות עורף.

קשיות עורף, עורף קשה, מה הכוונה? קורה לפעמים שנתפס לאדם שריר ברגלו או בצווארו, מבלי יכולת להזיז את ראשו או רגלו. כשם שתופעה זו קיימת בגוף האדם, כך היא קיימת בנפשו של אדם. פעמים אדם "ננעל ונתפס" מבלי רצון להזיז ולהפנות מבט ימינה ושמאלה, לראות האם אולי הוא טועה בדרכו. גם לאחר חטא העגל – שזהו חטא הקשור לעבודה זרה, הסיבה שאלוקים העניש את עם ישראל לא הייתה מצד עצם החטא, אלא מחמת קשיות העורף של בני ישראל – "וַיֹּאמֶר השם אֶל מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם" (שמות ל"ב)

הפתרון הוא לרכך את קשיות העורף. כשירמיהו הנביא מנבא על תחילתה של גאולת ישראל הוא אומר: "שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד" (ירמיהו לא, יז). עם ישראל התחיל להראות תזוזה, תזוזה של חיים.

כל אדם באשר הוא צריך לרכך את קשיות עורפו, ובפרט בתקופת ימי הדין והרחמים. התובנה הזו באה לידי ביטוי במילים שהזכרנו קודם: "וילך משה". כלומר:

גם דוד המלך כותב בתהלים: "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת השם" (תהלים מו). על האדם ללכת ולצאת מקיבעון המחשבה, רק כך יוכל להגיע לראיית מפעלות השם. אם אדם יישאר קפוא על מקומו – יהיה לו קשה לראות את עוצמתו של הבורא.

גם שלמה המלך אומר: "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי ט, ה) – התורה והמצוות משולים ללחם ויין. אם אדם רוצה לאכול מלחמו ולשתות מיינו של הבורא, ראשית עליו ללכת ולפרוץ את ההרגלים בהם הוא נתון.

ה"וילך משה" הוא הפתרון לקשיות העורף ("באר משה").

אדם חושש משינויים. אדם אוהב להיות שקוע בבוץ של עצמו, ידוע הדבר שהבוץ חמים ונעים. אולם אין ברירה - חייבים לפרוץ את המחסומים הדמיוניים, ללכת ולהתקדם ולו צעד קטן.

כשאדם צועד והולך פסיעה אחת לקראת הבורא, הבורא "רץ" 'קילומטרים' לכיוונו – 'שובו אלי, ואשובה אליכם'.

משה ביומו האחרון מזכיר לעצמו את יום המיתה, הוא בעצמו המשיך "ללכת" גם ביומו האחרון ולהוליך יחד עמו את עם ישראל, לגרום לעצמו ולהם לצאת מהשגרה ולהיכנס אל תוך עולם של מחשבה והתבוננות – אל תוך עולם התשובה.

בימים אלו, הבה נניד את הצוואר, נזיז את שריר הרגל וההרגל ונתקדם מעט לכיוון זרועותיו הפתוחות של הבורא.

עשרת ימי תשובה באולפנה:

היום, יום חמישי, הופיעה אצלנו הזמרת חני אסולין, במופע סליחות והתעוררות, בפני כל בנות האולפנה.
המופע כלל שילוב של שירי הימים הנוראים וסיפורים ברוח התקופה, שחיברו אותנו לעבודה הפנימית לקראת יום הכיפורים.
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני השם תטהרו".

חלוקת 'שנה טובה' משכבת י'🍯

אורייתא מיוחדת עם הרב בן ציון לקראת ראש השנה

הבנות המדהימות חיכו שעה בשביל שעת מדרשה עם הרב בן ציון האלוף🏆
הכנו את הלב לקראת היום הקדוש ר" ה -הכל הולך לפי הראש...שנזכה להיות לראש ולא לזנב ...שעם ישראל יזכה להיות בראש ולקיים את ייעודו בבחינת "אור לגויים".
וגם במישור הפרטי ,נדע להוביל את חיינו מהראש -מהדעת -מהחיבור לרבש"ע .
לסיום, סכינו לשמוע דואט שופרות עם הרב אשר והרב בן ציון.

לצפייה לחצו על התמונה>>>