מיילדת מוסמכת אשר עבדה במשך שנים רבות כאחראית משמרת בבי"ח לניאדו התפטרה לאחר ניודה למחלקה אחרת בבית החולים. בית הדין פסק שהוכח כי בתהליך הניוד, בהחלטה המהותית ובשימוע נפלו פגמים המזכים אותה בפיצויי פיטורים ובפיצוי לא ממוני נוסף.

בית הדין פסק שניוד מיילדת למחלקה בה לא תוכל לבצע את התפקיד אליו הוכשרה ובו עבדה במשך שנים, תוך פגיעה חמורה במעמדה ובהיקף משרתה וכן ירידה משמעותית בשכרה, מהווה הרעת תנאים שהביאו את התובעת להתפטר בדין מפוטרת, ופסק לתובעת השלמה לפיצויי פיטורים.

כמו כן, הוכח שהניוד בוצע ללא שימוע כדין. נפסק כי ההחלטה על הניוד התקבלה הרבה לפני השימוע, הזימון לשימוע לא נשלח לתובעת כנדרש, ולא כלל את האירועים הספציפיים אשר הביאו לקבלת החלטת הניוד, דבר אשר לא אפשר לתובעת להתכונן לשימוע. מפרוטוקול השימוע עולה כי הדיון היה קצר מאוד ולא התקיים בו כל דיון בנושא התנהלות התובעת נשוא ההחלטה או בחלופות שהיא העלתה לשיבוצה, דבר המעיד כי השימוע נערך למראית עין בלבד ולא בלב פתוח ובנפש חפצה. לבסוף, במכתב ההחלטה לאחר השימוע לא ניתנה כל התייחסות לטענות התובעת.

בשל הפגמים שנפלו בהליך הניוד נפסקו לטובת התובעת פיצויי פיטורים בסך 61,000 ₪, פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 60,000 ₪ וסכומים נוספים, וכן 15,000 ₪ שכ"ט עו"ד.