פסוק זה מכיל הבטחות ומצוות בעניין יישוב ארץ ישראל ומעלתה.

ראשית - המילה "והיה" - היא בעצם שם הויה בסדר שונה. ומבארים חז"ל: "אין "והיה" אלא לשון שמחה". כי "עוז וחדווה במקומו". אין השכינה שורה אלא במקום שמחה". מכיוון שארץ ישראל היא ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה - רק הארץ ישראל יש שמחה ולכן "כי תבוא אל הארץ..."

הגמרא במסכת כבותות (ק"י-ע"ב) כותבת: "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק..." שנאמר (ויקרא פרק ל"ח): "לתת לכת את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים".

ארץ ישראל ניתנה לנו על ידי בורא העולם שהוא אלוקינו = תקיף בעל היכולת ובעל כל הכוחות כולם.

אנו מצווים לרשת אותה ולשבת בה. הרמב"ן מונה זאת כמצוות עשה מדאורייתא, להתנחל בארץ - "נותן לך נחלה".

אשרינו שזכינו לראות את הקמת וצמיחת והצלחת העיר מודיעין. תוך 26 שנות (כמניין הויה) יש בה כמאה אלף יהודים כ"י.

אשרינו שזכינו לאולפנה הכי טובה במזרח התיכון - כאן בעיר מודיעין.

עלינו לשמוח ולשמח ולהודות לה' כמצוות ה' בפרשתינו: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך..."

יהי רצון שנזכה לראות את כל הטוב שה' מעניק לנו כל יום מחדש.

התורה נקראת טוב - שנאמר: "כי לקח טובה נתתי לכם. ה' נקרא טוב: שהטוב שמך ולך נאה להודות" וארץ ישראל היא טובה "טובה הארץ מאוד מאוד" "הנני מביאך אל ארץ טובה" והר המוריה נקרא ההר הטוב הזה, והלבנון - בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.