בית הדין האזורי
מנהלת מוקדניות ותיקה שהתפטרה לאחר שנוידה לתפקיד מוקדנית מן השורה, זכתה בכ- 125,000 ₪ כפיצויים |
מנהלת מוקדניות בחברת שמירה, שמעסיקיה החליטו להעבירה מתפקידה הניהולי ולשבצה כמוקדנית מן השורה, התפטרה מתפקידה לאחר שכל בקשותיה להשתבץ למשרה ניהולית אחרת לא נענו. העובדת תבעה את מעסיקתה לשעבר כמתפטרת בדין מפוטרת לפיצויי פיטורים, להפרשי שעות
נוספות, הרעה בתנאי העסקה, העסקה פוגענית, היעדר הליך שימוע, וזכויות סוציאליות נוספות.
בית הדין פסק כי - העובדת עמדה בנטל הנדרש והוכיחה כי הפגיעה בסמכויותיה, במעמדה הניהולי ובשכרה וההחלטה לשבצה לעבודה כמוקדנית אחרי שנים רבות בתפקיד אחראית מוקדניות, מהווים הרעה ממשית ומוחשית בתנאי העסקתה ומצדיקים את התפטרותה. בנוסף, מעסיקיה ניידו
אותה מתפקידה ללא עריכת שימוע כנדרש ולא ניתנה לה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיה. כמו כן, על אף שהעובדת התרתה בפני מנהליה טרם התפטרותה, הם לא טרחו לתקן את התנהלותם ולמעשה ניסו להיפטר ממנה באמצעות הרעת תנאיה, זלזול פוגעני וחוסר תום לב. לכן,
יש לראות בהתפטרות העובדת כהתפטרות בדין מפוטרת. עוד נפסק כי - העובדת הועסקה במשרה מלאה ואף על פי ששכרה החודשי הורכב משכר בסיס ותוספת בגין שעות נוספות גלובליות, רכיב התשלום בגין שעות נוספות שולם מדי חודש ובמנותק מכמות השעות הנוספות שהעובדת
ביצעה בפועל, ועל כן התשלום בגין שעות אלו לא יקבל מעמד של תשלום בגין שעות נוספות היות והוא נוגד את חוק שעות עבודה ומנוחה, ויש לראות בו חלק מהשכר הקובע.
בית הדין פסק לזכות התובעת סך של כ- 125,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים, העסקה פוגענית ועוגמת נפש, יתרת התשלומים המגיעים לה והוצאות משפט.
|
בית הדין האזורי
די בשקול הריון כאחד השיקולים לפיטורים עניניים של עובדת לא מתאימה, כדי להכתים את החלטת המעסיק כמפלה |
עובדת שהתקבלה למשרת מנהלת מעון שיקומי והתבקשה לעבור תקופת למידה וחפיפה במעון אחר, דחתה את מועד תחילת העסקתה בהסכמת מעסיקיה בשל הקושי של ילדתה להסתגל לגן. לאחר שהחלה לעבוד, דחתה שוב את תקופת החפיפה ובפועל לא ביצעה אותה. עם תחילת מגפת הקורונה, העובדת
הוצאה לחל"ת יחד עם יתר עובדי הנתבעת. בשיחה שערכה העובדת עם מנהלה לגבי מועד חזרתה מהחל"ת, היא דרשה משכורת חודשית מלאה על אף שעבדה במהלך 21 ימי ויחסי העבודה 7 שעות בלבד ועדכנה שהיא בהריון. כמה ימים לאחר השיחה, זומנה העובדת לשימוע בה הובעה אי
שביעות רצון מהתנהלותה, מאי ביצוע חפיפה ומדרישתה לקבלת משכורת מלאה על שעות שלא ביצעה. העובדת שפוטרה, תבעה את מעסיקתה לשעבר בגין פיטורים שלא כדין עקב הריונה וביקשה פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות וזכויות סוציאליות שונות.
בית הדין דחה את טענת העובדת לפיטורים שלא כדין, ופסק כי המעסיק הוכיח שפיטוריה היו ענייניים ונבעו מחוסר שביעות רצון מהתנהלותה וכי ההחלטה שלא להמשיך את העסקתה, קדמה להודעת העובדת על היותה בהיריון. יחד עם זאת, נקבע כי בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות ולפסיקה,
סמיכות הזמנים שבין מועד ההודעה של העובדת על הריונה למועד הזימון לשימוע (כ- 12 ימים), יש בהם בכדי להכתים את ההחלטה בדבר פיטוריה, ומנסיבות העניין עולה כי השיקול המפלה על הריונה של העובדת היה אחד מהשיקולים שהביאו להחלטה לפיטוריה ולכן היה קשר
בין הפיטורים להיריון.
בית הדין קיבל את התביעה בחלקה ופסק לזכות העובדת סך של 11,000 ₪ כפיצוי לא ממוני על הפרת חוק שוויון הזדמנויות.
|
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפנית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי. |
חיים ברנזון | שותף בכיר במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן | | |
|
|
אסף ברנזון | ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף) | | |
|
| |
להצטרפות לרשימת הדיוור לקבלת עידכונים ומידע על אירועים - לחצ/י כאן |
|
| |
|
|
פלטפורמת שיווק-r.gif){kind=logo}
.jpg)
