לקוחות יקרים,
במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בשנת 2020 על-ידי שני קטינים נגד מספר חברות המפעילות אתרי תוכן בישראל, עלתה הסוגייה בדבר פרסום שאינו מיועד לקטינים בתוך מדורים או תכנים המיועדים במובהק לילדים ולנוער.
המבקשים טענו נגד הפרקטיקה של המשיבות, לפיה באתריהן הוצגו, בין היתר, פרסומות המעודדות צריכת אלכוהול, הורדה במשקל, הלוואות, אתרי הכרויות, פרסומות בעלות אופי מיני ועוד, פרסומות אשר הצגתן לקטינים נאסרה במפורש בחוק.
המשיבות טענו כי אתריהן אינן מיועדים לקטינים בהכרח ולכן אין מדובר בפרסומות המכוונות לקטינים, וכן כי הפרסומות הן תולדה של היסטוריית שימוש אישי של המשתמש (באמצעות "cookies").
כמו כן, הגישו המשיבות בקשות למתן רשות להגשת הודעת צד ג' כנגד הוריי המבקשים, בטענה כי התרשלו בפיקוח על המבקשים ואופן גלישתם באינטרנט, כך שיש לראותם כאחראים לנזק הנטען.
על-פי החלטת שופט בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כב' השופט שמואל בורנשטין, התבקש היועץ המשפטי לממשלה להעביר את עמדתו בשאלות שבמחלוקת. לבקשת היועץ המשפטי, הוגשה בחודש שעבר לבית המשפט עמדת הרגולטור, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
עמדת הרשות מאמצת הלכה למעשה את טענות באי כוחם של המבקשים ודוחה את טענות ההגנה של המשיבות, תוך שהיא קובעת, מבלי להידרש לשאלה האם ביכולתן של המשיבות לנטר את הפרסומות, כי אתרי תוכן נדרשים לוודא כי שטחי הפרסום במדורים המיועדים לקטינים, אינם כוללים תכנים שאסורים להצגה לקהל זה. יתרה מכך, על-פי עמדת הרשות, על המציעים שטח פרסום מוטלת האחריות לפרסומים פוגעניים גם אם הם אינם המפרסמים הישירים.
להלן מתוך עמדת הרשות:
"לעמדת הרשות, פרסומת או דרך שיווק מכוונת לקטינים, היא פרסומת או דרך שיווק אשר קטינים הם קהל היעד שלה לנוכח תוכנה, המיקום או הפלטפורמה בו היא מופיעה... לעובדה שגם בגירים עשויים להשתמש בפלטפורמות או להיחשף לתכנים שיועדו מלכתחילה לקטינים אין כל נפקות.