התובע עבד בתפקיד ניהולי במשך כחמש וחצי שנים בנתבעת שהינה חברה קבלנית. במהלך אחד מימי עבודתו, התובע התבקש, על-ידי מי שאיננו הממונה עליו, למסור לעובדים שהיו תחת אחריותו מכתבי פיטורים. לדעתו, נימוקי הפיטורים היו בעייתיים, שכן נעשו מתוך רצון המעסיקה לחסוך בתשלום דמי המחלה למפוטרים. בשל סירובו לעשות כן, הוא סולק ממשרדי הנתבעת.
בית-הדין קבע כי לא נפל פגם בסירוב התובע למסור את מכתבי הפיטורים וכי נפלו פגמים ניכרים בפיטוריו. נפסק כי התובע פוטר בבושת פנים מאחר שסירב, בצדק, למסור לעובדיו את מכתבי הפיטורים שהתבקש למסור. לא נערך לו שימוע כדין והוא פוטר שלא כדין כאשר היה בחופשת מחלה. זאת בנוסף לכך שלא שולמו לתובע דמי מחלה, ותמורת הודעה מוקדמת כדין.
בית-הדין פסק לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל פיטורים שלא כדין בסך 37,000 ₪, בצירוף דמי מחלה ותמורת הודעה מוקדמת והוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪.
-r.gif){kind=logo}
.jpg)
פלטפורמת שיווק